13,445
עריכות
ערך/שביעית: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←אמירה לנכרי: הרחבה. קרדיט למשתמש:מי אדיר
(←אמירה לנכרי: הרחבה. קרדיט למשתמש:מי אדיר) |
|||
| שורה 84: | שורה 84: | ||
החזון איש {{ממ|[[חזון איש/שביעית/יב/ו|שביעית יב ו]], נדפס בהוספות שביעית [סוף פרה] סק"ח}} כתב שאין שייך היתר אמירה לנכרי (אפילו מדאורייתא בלבד) בשביעית, דשאני שביתת שבת שהאיסור על הגברא בלחוד, ורק הוא הצריך לשבות. משא"כ בשביעית שרצון התורה בשביתת הארץ. | החזון איש {{ממ|[[חזון איש/שביעית/יב/ו|שביעית יב ו]], נדפס בהוספות שביעית [סוף פרה] סק"ח}} כתב שאין שייך היתר אמירה לנכרי (אפילו מדאורייתא בלבד) בשביעית, דשאני שביתת שבת שהאיסור על הגברא בלחוד, ורק הוא הצריך לשבות. משא"כ בשביעית שרצון התורה בשביתת הארץ. | ||
וזה לשונו שם: אין נפקותא אם עושה בעצמו או עושה ע"י שליח שא"צ כאן דין שליחות, למה הדבר דומה לאדם שתוחבין לו איסור לגרונו לרצונו או שמלבישין לו כלאים לרצונו, וה"נ כששלוחיו קוצרין לו כל שדהו ורצונו להחזיק לעצמו הכל הרי עבר בלאו דל"ת כדרך הקוצרין, והלכך אין נפקותא אם עושה ע"י ישראל או עושה ע"י נכרי ואפי' ע"י קוף ואינו ענין לאמירה לנכרי בעלמא. עד כאן לשונו ז"ל עיי"ש. | וזה לשונו שם: אין נפקותא אם עושה בעצמו או עושה ע"י שליח שא"צ כאן דין שליחות, למה הדבר דומה לאדם שתוחבין לו איסור לגרונו לרצונו או שמלבישין לו כלאים לרצונו, וה"נ כששלוחיו קוצרין לו כל שדהו ורצונו להחזיק לעצמו הכל הרי עבר בלאו דל"ת כדרך הקוצרין, והלכך אין נפקותא אם עושה ע"י ישראל או עושה ע"י נכרי ואפי' ע"י קוף ואינו ענין לאמירה לנכרי בעלמא. עד כאן לשונו ז"ל עיי"ש.{{הערה|ועי' מנחת חינוך {{ממ|[[מנחת חינוך/קיב|קיב]]}} שאם עושה עבודת הארץ כגון שחורש שדהו או זורע או קוצר ע"י עכו"ם, נהי דאינו עובר על ל"ת כי הכל כתוב לנוכח שדך לא תזרע, אך בעשה עובר בכל עבודת קרקע דכתיב שבת שבתון יהי' לארץ, ושבתה הארץ, מבואר גזירת הכתוב דהארץ תשבות, וכמו שמצווים על שביתת בהמה בשבת, כן מוזהרים על שביתת הארץ בשמיטה, והמשכיר לעכו"ם עובר משום שביתת שדהו.}} | ||
== מלאכה שאינה צריכה לגופה == | == מלאכה שאינה צריכה לגופה == | ||