12,825
עריכות
(יצירת דף עם התוכן "{{ניווט כללי עליון הקודם והבא|סעודה רביעית|ללא}} {{חלקי}} '''ומעתה''' אתחיל לכתוב מדרשים ומאמר...") |
(המשך יבוא בל''נ) |
||
שורה 59: | שורה 59: | ||
וכו': (פרדס): | וכו': (פרדס): | ||
{{אות סעיף|ז}} בג"ע | {{אות סעיף|ז}} בג"ע בצד רוח מזרח יש היכל סתום וגנוז והוא נקרא | ||
היכל נוג"ה והיכל הזה בנוי כעצם השמים לטוהר ושם | |||
כל קירו' אותיות בולטו' ונוצצות אלו עולות ואלו יורדות | |||
פורחות אלו מכאן ונוחות בכאן בצד אחד והאותיות אשר | |||
מצד א' פורחות משם ונוחות בכאן ומתחלפים אלו באלו ואין | |||
מי שיעמוד בהם ובשבת נכנס שם משיח עם האבות. | |||
והאותיות משתככות קוראים האותיות ושמחים שמחה | |||
גדולה ואין מי שיודע מהו: (צוואת ר' אליעזר{{הערה|כ"ה בדפוס סיגעט, תרח"צ לפ"ק. בדפוסים הקודמים (בטעות): אלעזר.}} הגדול | |||
להורקנוס בנו): | |||
{{אות סעיף|ח}} בכל שבת ויו"ט באים אבות העולם ומשה ואהרן ודוד | |||
ושלמה וכל מלכי בית דוד ונביאים וחסידים. ומקבלים | |||
פני משיח ובוכין עמו והוא בוכה עמהם ומחזיקים לו | |||
טובה וא"ל סבול דין מרך שהקץ קרוב לבא: (כונן): | |||
{{אות סעיף|ט}} בשעת מתן תורה קרא הקב"ה לישראל ואמר להם בני | |||
מקח טוב יש לי בעולם ואני נותן אותה לכם לעד | |||
לעולם אם תקבלו תורתי ותשמרו מצותי משיבים ואומרים | |||
לפניו רבש"ע איזה מקח טוב שאתה נותן לנו אם נשמור | |||
תורתך. משיב הקב"ה ואמר להם זה עוה"ב משיבים ישראל | |||
ואומרים רבש"ע הראנו דוגמתו של עוה"ב משיב הקב"ה | |||
להם זה השבת: (אותיות דר' עקיבא דף ט' ע"ב): | |||
{{אות סעיף|י}} מי שאינו נימול ואינו שומר שבת לא נקרא אדם שנא' | |||
ובן אדם יחזיק בה שומר שבת והקב"ה שומר שבת וצוה | |||
מילה להודיע שאין ענין ערוה למעלה ושלא להתחתן בערלים | |||
בעובדי אלהים אחרים ושומרים רמ"ח עשה בצלם אלהים | |||
רמ"ח אברה"ם: (סודי רזא): | |||
{{אות סעיף|יא}} תדע שיום שבת אורו ונפשו וקדושתו באים מן אות | |||
יו"ד כו' ומן אות יו"ד נתפשט ו' צירופים ואילין אינון | |||
יו"ד יד"ו וי"ד וד"י דו"י די"ו וכל א' מן ששה האלו הורידו | |||
שפע ואורו ליומא חדא. והם ששה נגד ששת ימי בראשית | |||
בזה האופן ביום ראשון יו"ד בשני יד"ו בשלישי וי"ד | |||
ביום ד' וד"י ביום ה' דו"י ביום ו' די"ו וכל אלו ששה | |||
צירופים בכללות א' עולה קד"ם וכו': (גלי רזא): | |||
{{אות סעיף|יב}} ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו מספר זה הפסוק | |||
עולה תתתרע"ב ומספר ומנין בשב"ת ב"א הכל"ב ומקב"ל | |||
פנ"י השכינ"ה רומז שהעת והזמן שהכלבים אומרים שירה | |||
הוא בשבת: (ספר קרנים): | |||
{{אות סעיף|יג}} ארז"ל שעה שנים עשר בע"ש נטרד אדם מג"ע ויניחהו | |||
לעשות השבת כי קדוש היום ועוד לא חס עליו במה | |||
יסעד בשבת כי לא הכין לו כלום בע"ש כי טרוד היה | |||
בדין. ושמא תאמר כי הוציא עמו פירות של שלש' סעודות | |||
א"כ שתים רעות עשה כי חילל השבת שאין מוציאין מרה"י | |||
לרשות הרבים וכבר קידש היום. כי לא היה היום שוה | |||
בחלק עם הלילה שהרי בתשרי נברא העולם ואין ספק | |||
דאי בניסן נברא העולם לא היה נידון אלא בתשרי | |||
והתקופה שלו בג' והוא נברא בו' ומן ו' עד ג' לקחה | |||
הלילה וא"כ היה קטן מן י"ב וקידש היום וא"ת כי בהכנסת | |||
שעה י"ב גירשו ועדיין לא קידש היום שאם נקטין היום | |||
נקטין ד' חלקים אדרבה אני אומר בסוף י"ב גירשו ועבירה | |||
גוררת עבירה חד בעונש אכילה וחד בחילול שבת וא"ת | |||
לא חילל השבת שכל העולם הוא שלו וה"ל רשות אחד | |||
חדא דג"ע לאו דיליה הוה שהרי גורש משם. ועוד דאיכא | |||
אשתו שמחוייבת בשמירת שבת ונשתעבד חלק העולם | |||
בכתובתה ובנדוניא שלה ממה שהכניסה לו זוהמת הנחש | |||
וא"כ שתי רשויות הם. וא"ת אם תמות האשה הבעל יורשה | |||
אומר אני חופר גומ'{{הערה|חופר גומץ בו יפול. קהלת {{ממ|[[תנ"ך/קהלת/י#ח|י ח]]}}.}} בו יפול ושמא ימות הבעל ותיטול | |||
האשה נדוניא והבנים ירושתה ונמצא הארץ שתי רשויות: | |||
(פליאה) | |||
{{אות סעיף|יד}} מדה אחת נקראת כ"ל ושב"ת כי מלת כל כוללת כל | |||
דברים טובים כולם ונקרא שב"ת בעבור שהוא תכלית | |||
ועיקר כל מנוחו של שבת לחיים ולמתים ואלו שני מלות | |||
כ"ל ושב"ת מורים טוב ורע לצורך הנשמות כ"ל לשון | |||
חמדה דכתיב נכספה וגם כלת"ה נפשי. הרי הוא טובה | |||
לראויים לטובה וכן שבת מורה מנוחה לראוים למנוחה ומי | |||
שאינו ראוי למדה טובה זאת תתהפך כ"ל לשון כלייה וגם | |||
במלת שבת שהוא מנוחה תתהפך לחרבה ולשביתה דכתיב | |||
אז תשבת הארץ: (תמונה): | |||
{{אות סעיף|טו}} הקב"ה | |||
{{שולי הגליון}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} |