עונג שבת/מדרשים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 5,729 בתים ,  23 בנובמבר 2021
המשך יבוא בל''נ
(יצירת דף עם התוכן "{{ניווט כללי עליון הקודם והבא|סעודה רביעית|ללא}} {{חלקי}} '''ומעתה''' אתחיל לכתוב מדרשים ומאמר...")
 
(המשך יבוא בל''נ)
שורה 59: שורה 59:
וכו': (פרדס):
וכו': (פרדס):


{{אות סעיף|ז}} בג"ע
{{אות סעיף|ז}} בג"ע בצד רוח מזרח יש היכל סתום וגנוז והוא נקרא
היכל נוג"ה והיכל הזה בנוי כעצם השמים לטוהר ושם
כל קירו' אותיות בולטו' ונוצצות אלו עולות ואלו יורדות
פורחות אלו מכאן ונוחות בכאן בצד אחד והאותיות אשר
מצד א' פורחות משם ונוחות בכאן ומתחלפים אלו באלו ואין
מי שיעמוד בהם ובשבת נכנס שם משיח עם האבות.
והאותיות משתככות קוראים האותיות ושמחים שמחה
גדולה ואין מי שיודע מהו: (צוואת ר' אליעזר{{הערה|כ"ה בדפוס סיגעט, תרח"צ לפ"ק. בדפוסים הקודמים (בטעות): אלעזר.}} הגדול
להורקנוס בנו):
 
{{אות סעיף|ח}} בכל שבת ויו"ט באים אבות העולם ומשה ואהרן ודוד
ושלמה וכל מלכי בית דוד ונביאים וחסידים. ומקבלים
פני משיח ובוכין עמו והוא בוכה עמהם ומחזיקים לו
טובה וא"ל סבול דין מרך שהקץ קרוב לבא: (כונן):
 
{{אות סעיף|ט}} בשעת מתן תורה קרא הקב"ה לישראל ואמר להם בני
מקח טוב יש לי בעולם ואני נותן אותה לכם לעד
לעולם אם תקבלו תורתי ותשמרו מצותי משיבים ואומרים
לפניו רבש"ע איזה מקח טוב שאתה נותן לנו אם נשמור
תורתך. משיב הקב"ה ואמר להם זה עוה"ב משיבים ישראל
ואומרים רבש"ע הראנו דוגמתו של עוה"ב משיב הקב"ה
להם זה השבת: (אותיות דר' עקיבא דף ט' ע"ב):
 
{{אות סעיף|י}} מי שאינו נימול ואינו שומר שבת לא נקרא אדם שנא'
ובן אדם יחזיק בה שומר שבת והקב"ה שומר שבת וצוה
מילה להודיע שאין ענין ערוה למעלה ושלא להתחתן בערלים
בעובדי אלהים אחרים ושומרים רמ"ח עשה בצלם אלהים
רמ"ח אברה"ם: (סודי רזא):
 
{{אות סעיף|יא}} תדע שיום שבת אורו ונפשו וקדושתו באים מן אות
יו"ד כו' ומן אות יו"ד נתפשט ו' צירופים ואילין אינון
יו"ד יד"ו וי"ד וד"י דו"י די"ו וכל א' מן ששה האלו הורידו
שפע ואורו ליומא חדא. והם ששה נגד ששת ימי בראשית
בזה האופן ביום ראשון יו"ד בשני יד"ו בשלישי וי"ד
ביום ד' וד"י ביום ה' דו"י ביום ו' די"ו וכל אלו ששה
צירופים בכללות א' עולה קד"ם וכו': (גלי רזא):
 
{{אות סעיף|יב}} ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו מספר זה הפסוק
עולה תתתרע"ב ומספר ומנין בשב"ת ב"א הכל"ב ומקב"ל
פנ"י השכינ"ה רומז שהעת והזמן שהכלבים אומרים שירה
הוא בשבת: (ספר קרנים):
 
{{אות סעיף|יג}} ארז"ל שעה שנים עשר בע"ש נטרד אדם מג"ע ויניחהו
לעשות השבת כי קדוש היום ועוד לא חס עליו במה
יסעד בשבת כי לא הכין לו כלום בע"ש כי טרוד היה
בדין. ושמא תאמר כי הוציא עמו פירות של שלש' סעודות
א"כ שתים רעות עשה כי חילל השבת שאין מוציאין מרה"י
לרשות הרבים וכבר קידש היום. כי לא היה היום שוה
בחלק עם הלילה שהרי בתשרי נברא העולם ואין ספק
דאי בניסן נברא העולם לא היה נידון אלא בתשרי
והתקופה שלו בג' והוא נברא בו' ומן ו' עד ג' לקחה
הלילה וא"כ היה קטן מן י"ב וקידש היום וא"ת כי בהכנסת
שעה י"ב גירשו ועדיין לא קידש היום שאם נקטין היום
נקטין ד' חלקים אדרבה אני אומר בסוף י"ב גירשו ועבירה
גוררת עבירה חד בעונש אכילה וחד בחילול שבת וא"ת
לא חילל השבת שכל העולם הוא שלו וה"ל רשות אחד
חדא דג"ע לאו דיליה הוה שהרי גורש משם. ועוד דאיכא
אשתו שמחוייבת בשמירת שבת ונשתעבד חלק העולם
בכתובתה ובנדוניא שלה ממה שהכניסה לו זוהמת הנחש
וא"כ שתי רשויות הם. וא"ת אם תמות האשה הבעל יורשה
אומר אני חופר גומ'{{הערה|חופר גומץ בו יפול. קהלת {{ממ|[[תנ"ך/קהלת/י#ח|י ח]]}}.}} בו יפול ושמא ימות הבעל ותיטול
האשה נדוניא והבנים ירושתה ונמצא הארץ שתי רשויות:
(פליאה)
 
{{אות סעיף|יד}} מדה אחת נקראת כ"ל ושב"ת כי מלת כל כוללת כל
דברים טובים כולם ונקרא שב"ת בעבור שהוא תכלית
ועיקר כל מנוחו של שבת לחיים ולמתים ואלו שני מלות
כ"ל ושב"ת מורים טוב ורע לצורך הנשמות כ"ל לשון
חמדה דכתיב נכספה וגם כלת"ה נפשי. הרי הוא טובה
לראויים לטובה וכן שבת מורה מנוחה לראוים למנוחה ומי
שאינו ראוי למדה טובה זאת תתהפך כ"ל לשון כלייה וגם
במלת שבת שהוא מנוחה תתהפך לחרבה ולשביתה דכתיב
אז תשבת הארץ: (תמונה):
 
{{אות סעיף|טו}} הקב"ה
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

תפריט ניווט