7,990
עריכות
(ראי' אלימתא) |
(הרחבה בהערה) |
||
שורה 81: | שורה 81: | ||
בדין זה נחלקו הבית יוסף והמבי"ט, לדעת הבית יוסף צריך להפקיר פירותיו ואם לא הפקירם אינם מופקרים ואילו לדעת המבי"ט הפירות מופקרים מאליהם. | בדין זה נחלקו הבית יוסף והמבי"ט, לדעת הבית יוסף צריך להפקיר פירותיו ואם לא הפקירם אינם מופקרים ואילו לדעת המבי"ט הפירות מופקרים מאליהם. | ||
הרמב"ם {{ממ|[[ספר המצוות לרמב"ם/עשה/קלד|ספה"מ עשה קלד]]}} כתב: שצוונו להפקיר כל מה שתצמיח הארץ בשנת השמיטה, והפקיר צמחי אדמתנו כולם לכל אדם. בשו"ת אגרות משה {{ממ|יו"ד ח"ג סימן צ | הרמב"ם {{ממ|[[ספר המצוות לרמב"ם/עשה/קלד|ספה"מ עשה קלד]]}} כתב: שצוונו להפקיר כל מה שתצמיח הארץ בשנת השמיטה, והפקיר צמחי אדמתנו כולם לכל אדם. בשו"ת אגרות משה {{ממ|יו"ד ח"ג סימן צ ד"ה והטעם}} למד בדעת הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/שמיטה ויובל/ד#כד|שמו"י פ"ד הכ"ד]]}} שלכתחילה צריך להפקיר בפה{{הערה|שכתב הרמב"ם שם: מצות עשה להשמיט כל מה שתוציא הארץ בשביעית שנאמר והשביעית תשמטנה ונטשתה, ע"כ. והלשון "מצות עשה להשמיט" משמע שהוא חיוב על בעל הבית להפקיר. והוסיף שם שמה שכתב הרמב"ם אחר כך וכל הנועל כרמו כו' בשביעית ביטל מצות עשה אין כוונתו שדוקא בכה"ג עובר על העשה אלא שכוונתו שבכה"ג שנועל בפועל עובר על העשה גם אם הפקיר.}} וכן מובא בשם הגרש"ז אויערבאך{{הערה|דיני שביעית בהוצאת דגל ירושלים {{ממ|פי"ד ס"ג}}.}} | ||
ועיין חזו"א סימן י"ט ס"ק כ"ד (כולל הנדפס בחזו"א מעשרות סימן כ"א סק"א) | ועיין חזו"א סימן י"ט ס"ק כ"ד (כולל הנדפס בחזו"א מעשרות סימן כ"א סק"א) |