7,990
עריכות
ערך/שביעית: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תוספות
(לכבוד שנת השבע) |
(תוספות) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
'''2. פרשת בהר {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כה#א|ויקרא כה א-ז]]}}''': "וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר. דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם, ושבתה הארץ שבת לה'. שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך, ואספת את תבואתה. ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה', שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור. את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצור, שנת שבתון יהיה לארץ. והיתה שבת הארץ לכם לאכלה, לך ולעבדך ולאמתך, ולשכירך ולתושבך הגרים עמך. ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכול". | '''2. פרשת בהר {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כה#א|ויקרא כה א-ז]]}}''': "וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר. דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם, ושבתה הארץ שבת לה'. שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך, ואספת את תבואתה. ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה', שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור. את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצור, שנת שבתון יהיה לארץ. והיתה שבת הארץ לכם לאכלה, לך ולעבדך ולאמתך, ולשכירך ולתושבך הגרים עמך. ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכול". | ||
== טעם למצוות השביעית == | |||
הכלי יקר {{ממ|[[כלי יקר/ויקרא/כה#ב|ויקרא כה ב]]}} הביא שלשה טעמים שנאמרו בטעם מצוות השמיטה: | |||
;'''א. דעת הרמב"ם במורה נבוכים ''' | |||
טעם שביתת הארץ כדי שתוסיף תת כחה לזורע. | |||
:אלא שהקשו על טעם זה: '''א.''' למה יתחייבו גלות על שמיטת הארץ, יהיה עונשם שלא תוסיף תת כחה. '''ב.''' אין זה שבת לה' כי אם לצורך הארץ. '''ג.''' מהו שאמר אז תרצה הארץ את שבתותיה, והרי ישבו עליה הגוים שלעולם בה יעבודו. | |||
;'''ב. דעת העקידה''' | |||
שתכלית המצוה לזכר חידוש העולם ולזכור ימי עולם{{הערה|ועי' אבן עזרא ורמב"ן על '''ושבתה הארץ שבת לה'.'''}} וסופו ימות חלדו. וכ"כ מהרי"א. | |||
:הכלי יקר מקשה על פירוש זה שהוא דומה ליהודה ועוד לקרא, שאם שבת שישנה בכל שבוע זכר לחידוש העולם לא הועילה מה תועיל השמיטה הבאה לעתים רחוקים{{הערה|ויש בפרשת משפטים במכילתא "מה תלמוד לומר שבת בענין שביעית {{ממ|ראה שמות כג [[תנ"ך/שמות/כג#י|פסוק י]]-[[תנ"ך/שמות/כג#יב|יב]]}} ללמדך שלא תתעקר שבת בראשית ממקומה".}}. | |||
;'''ג. דעת הכלי יקר''' | |||
שטעם מצוה זו להשריש בישראל את מדת האמונה והבטחון שלא יתעסקו בעבודת האדמה ויסמכו על המנהג הטבעי ויחשבו שהם אדוני הארץ. | |||
== המלאכות האסורות בשביעית == | |||
בגמרא במועד קטן {{ממ|[[בבלי/מועד קטן/ג/א|ג.]]}} נחלקו אמוראים האם כל המלאכות ותולדותיהן אסורות בשביעית מדאורייתא{{הערה|ונלמד הדבר בכלל ופרט וכלל. לדעת רש"י ותוספות שם הכללים הראשון והאחרון הם 'שבת שבתון' ו'שנת שבתון'. ולדעת הירושלמי {{ממ|[[ירושלמי/כלאים/ח/א|כלאים פ"ח ה"א]]}} הביאו הר"ש {{ממ|[[ר"ש/שביעית/א#ד|שביעית פ"א מ"ד]]}} הכלל הוא 'ושבתה הארץ'.}}, או שרק המלאכות המוזכרות בפסוק, זריעה, זמירה, קצירה ובצירה, הן האסורות בשביעית ושאר המלאכות אסורות מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא{{הערה|ולומדים זאת מייתור הזמירה הכלולה בזריעה, והבצירה הכלולה בקצירה, ללמדנו שרק אלו המלאכות אסורות מדאורייתא. או שאין לומדים כלל ופרט וכלל כשכלל בעשה והפרט בלא תעשה.}}. | |||
=== חרישה === | |||
בגמרא {{ממ|[[בבלי/מועד קטן/ג/א|מו"ק ג.]]}} איתא: "החורש בשביעית, רבי יוחנן ורבי אלעזר, חד אמר לוקה וחד אמר אינו לוקה". ונחלקו בכל תולדות המלאכות בשביעית שאינן מארבע המלאכות המפורשות בתורה האם אסורות מדאורייתא{{הערה|כנ"ל פרק "המלאכות האסורות בשביעית".}} | |||
נחלקו הפוסקים אם חרישה בשביעית אסורה מדאורייתא או מדרבנן. המנחת חינוך {{ממ|[[מנחת חינוך/קיב|מצוה קיב]]}} כתב שחרישה אסורה מדאורייתא אך יש בה עשה בלבד ולא לא תעשה. אמנם בדעת הרמב"ן כתב {{ממ|[[מנחת חינוך/שכו|מצוה שכו]]}} בשם השער המלך {{ממ|[[שער המלך/שמיטה ויובל/א#|שמיטה ויובל פ"א ה"א]]}} שאין באיסור דאורייתא אלא איסור דרבנן, וכתב שאין הרמב"ן תחת ידו. ובפירושו לתורה {{ממ|[[רמב"ן/שמות/כג#יא|שמות כג יא]]}} מבואר שדעתו שחרישה אסורה מדאורייתא. ובדעת הרמב"ם נחלקו האחרונים אם לדעתו חרישה אסורה מדאורייתא{{הערה|כ"ד מים חיים {{ממ|[[מים חיים/שמיטה ויובל/א#א|שמו"י פ"א ה"א]]}}, רבי עקיבא איגר {{ממ|[[תוספות רבי עקיבא איגר/שביעית/ב#ב|תוספות למשניות שביעית פ"ב מ"ב]]}} ונודע ביהודה {{ממ|[[נודע ביהודה/תניינא/אורח חיים/לא|מהדו"ת או"ח סימן לא]]}}.}} או מדרבנן{{הערה|כ"ד שו"ת רדב"ז {{ממ|[[שו"ת רדב"ז/ה/א'תקס|סימן א'תקס]]}}, תוספות יום טוב {{ממ|[[תוספות יום טוב/שביעית/ב#ב|שביעית שם]]}} וקרית ספר {{ממ|[[קרית ספר/שמיטה ויובל/א#א|שמו"י פ"א ה"א]]}}.}} | |||
==== בנשים ==== | |||
המנחת חינוך {{ממ|[[מנחת חינוך/שכז|מצוה שכז]]}} הסתפק אם נשים אסורות בחרישה בשביעית. ושורש הספק שהרי נשים פטורות ממצות עשה שהזמן גרמא, והטעם שחייבות בשביעית הוא כיון שיש בה עשה ולא תעשה וכשם שחייבות בלא תעשה חייבות אף בעשה{{הערה|כדרך שאומרים לענין יום טוב שנשים מוזהרות על העשה שבו כשם שמוזהרות על הלאו.}}, ואם כן חרישה שאין בה לאו אלא עשה בלבד אם כן יש להם להיפטר. אך מאידך כיון שיש עשה כללי לכל מלאכות השביעית "ושבתה הארץ שבת להשם" ועשה זה כולל את כל המלאכות, וכיון שמוזהרת על עשה זה לענין זריעה שיש בה גם לאו ממילא אין עשה לחצאין ומוזהרת על כל עשה זה גם לענין חרישה. וכתב שלא מצינו שיהיו נשים מותרות לחרוש בשביעית. | |||
עוד הוסיף טעם אחר שיהיו חייבות כיון שאין מקום לפוטרם משום מצוה עשה שהזמן גרמא באופן שהמצוה אינה על גוף האדם אלא על דבר חיצוני לו, כדרך שכתב הריטב"א {{ממ|[[ריטב"א/קידושין/כט/א|קידושין כט.]]}} לענין שביתת בהמתו בשבת וה"ה לענין שביתת הקרקע. | |||
=== מחפה === | |||
בתוספות בפסחים {{ממ|[[תוספות/פסחים/מז/ב#ושביעית|מז: ד"ה ושביעית]]}} שמחפה אינו תולדה ולכן חייב בשביעית כזורע ממש. וכן משמע בתוספות הרא"ש {{ממ|[[תוספות הרא"ש/מועד קטן/ג/א#איתמר|מו"ק ג. ד"ה איתמר]]}} שמחפה זרעים בשעת חרישה הרי הוא זורע ממש. ובדעת הרמב"ם נחלקו האחרונים, המנחת חינוך {{ממ|[[מנחת חינוך/שכו#א|מצוה שכו אות א]]}} דקדוק ממה שלא הביא דין מחפה שסבירא ליה שאינו חייב עליו בשביעית. והשער המלך {{ממ|[[שער המלך/רוצח/י#ט|פ"י מרוצח ה"ט]]}} כתב בדעת הרמב"ם שמחפה הרי הוא זורע ממש. | |||
== שביעית בזמן הזה == | == שביעית בזמן הזה == | ||
לדעת רוב הפוסקים חיוב שביעית בזמן הזה אינו אלא מדרבנן, שאינה נוהגת אלא בזמן שה{{עע|יובל}} נוהג. כך מבואר בירושלמי בגיטין {{ממ|הו"ד ברש"י [[רש"י/גיטין/לו/א|גיטיון לו.]] ובתוספות [[תוספות/גיטין/לו/א|שם]]}}. וכ"פ הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/שמיטה ויובל/י#ט|פ"י משמיטה ויובל ה"ט]]}} [לדעת הבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/יורה דעה/שלא|יו"ד ריש סימן שלא]]}} ובכסף משנה {{ממ|[[כסף משנה/שמיטה ויובל/ט#ב|פ"ט משמיטה ויובל ה"ב]]}}], טור {{ממ|[[טור/יורה דעה/שלא|יו"ד סימן שלא]]}} וספר החינוך {{ממ|[[ספר החינוך/פד|מצוה פד]]}}. | לדעת רוב הפוסקים חיוב שביעית בזמן הזה אינו אלא מדרבנן, שאינה נוהגת אלא בזמן שה{{עע|יובל}} נוהג. כך מבואר בירושלמי בגיטין {{ממ|הו"ד ברש"י [[רש"י/גיטין/לו/א|גיטיון לו.]] ובתוספות [[תוספות/גיטין/לו/א|שם]]}}. וכ"פ הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/שמיטה ויובל/י#ט|פ"י משמיטה ויובל ה"ט]]}} [לדעת הבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/יורה דעה/שלא|יו"ד ריש סימן שלא]]}} ובכסף משנה {{ממ|[[כסף משנה/שמיטה ויובל/ט#ב|פ"ט משמיטה ויובל ה"ב]]}}], טור {{ממ|[[טור/יורה דעה/שלא|יו"ד סימן שלא]]}} וספר החינוך {{ממ|[[ספר החינוך/פד|מצוה פד]]}}. | ||
== נשים בשמיטה == | |||
== איסור עבודת הארץ == | == איסור עבודת הארץ == | ||
| שורה 24: | שורה 57: | ||
== ספיחין == | == ספיחין == | ||
== בחוץ לארץ == | == בחוץ לארץ == | ||
| שורה 48: | שורה 68: | ||
== מלאכה שאינה צריכה לגופה == | == מלאכה שאינה צריכה לגופה == | ||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||