Changes

ראיה מפתיעה לנדון שנראה במבט ראשון כלא קשור, מוציא מרן החתם סופר מסוגייתנו. כדי להבין את ראייתו על בוריה נציג תחילה את נדון האחרונים עליה נסובה ראייתו.

ראיה מפתיעה לנדון שנראה במבט ראשון כלא קשור, מוציא מרן החתם סופר מסוגייתנו. כדי להבין את ראייתו על בוריה נציג תחילה את נדון האחרונים עליה נסובה ראייתו.

בשו"ת רבי עקיבא איגר {{ממ|[[שו"ת רבי עקיבא איגר/א/כט|מהדו"ק סימן כט]]}} בירר שכיון דקיימא לן שכתיבה לאו כדיבור דמי ממילא אדם הכותב בימי ספירת העומר היום כך וכך לעומר, לא יצא ידי חובתו והוא צריך לחזור ולספור בברכה. ורע"א הגביל את דבריו רק למאן דאמר כתיבה לאו כדיבור דמי.

בשו"ת רבי עקיבא איגר {{ממ|[[שו"ת רבי עקיבא איגר/א/כט|מהדו"ק סימן כט]]}} בירר שכיון דקיימא לן{{הערה|דרוש מקור.}} שכתיבה לאו כדיבור דמי ממילא אדם הכותב בימי ספירת העומר היום כך וכך לעומר, לא יצא ידי חובתו והוא צריך לחזור ולספור בברכה. ורע"א הגביל את דבריו רק למאן דאמר כתיבה לאו כדיבור דמי.

אמנם, הערוך השלחן {{ממ|[[ערוך השולחן/אורח חיים/מז#ט|סימן מז ס"ט]]}} כתב בשם השערי תשובה {{ממ|[[שערי תשובה/אורח חיים/מז#א|סק"א]]}}, שאפילו לדעת הסוברים שכתיבה היא כדיבור, אין זה אלא במקום שמטרת הכתיבה היא לגלות מחשבת הלב, אבל במקום שהמצוה היא הדיבור, כגון קריאת שמע או תפילה - אין הכתיבה אלא כהרהור. וממילא אף לענין ספירת העומר אפילו למאן דאמר כתיבה כדיבור מכל מקום לא יצא ידי חובתו ועליו לשוב ולספור ספירת העומר בברכה.

אמנם, הערוך השלחן {{ממ|[[ערוך השולחן/אורח חיים/מז#ט|סימן מז ס"ט]]}} כתב בשם השערי תשובה {{ממ|[[שערי תשובה/אורח חיים/מז#א|סק"א]]}}, שאפילו לדעת הסוברים שכתיבה היא כדיבור, אין זה אלא במקום שמטרת הכתיבה היא לגלות מחשבת הלב, אבל במקום שהמצוה היא הדיבור, כגון קריאת שמע או תפילה - אין הכתיבה אלא כהרהור. וממילא אף לענין ספירת העומר אפילו למאן דאמר כתיבה כדיבור מכל מקום לא יצא ידי חובתו ועליו לשוב ולספור ספירת העומר בברכה.