27,082
עריכות
אוצר:רעיונות ליישום: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←הצגת הבדלים באיכות פיענוח OCR בין התוכנות השונות: הוספתי פענוח נוסף
(←זכויות יוצרים: השוואה חלופית) |
(←הצגת הבדלים באיכות פיענוח OCR בין התוכנות השונות: הוספתי פענוח נוסף) |
||
| שורה 73: | שורה 73: | ||
{| class="wikitable" | {| class="wikitable" | ||
|- | |- | ||
! אוצר החכמה !! אוצרות התורה !! היברו בוקס !! טקסט מדויק | ! אוצר החכמה !! אוצרות התורה !! היברו בוקס !! פיענוח בתוכנת{{ש}}OCR בסיסית !! טקסט מדויק | ||
|- | |- | ||
||??? מען הריבשבס הלל מלבלי הרמבייילה נחלות שמימש מצליך הרמלס לשני מרים כשרים לילל לנמלה ולא הגי בעל אחל וזל מי שמבע במים שאין להם סוף ובאו עלים ששבע בפניהם ואבל זבלו ואע"פ שאץ משןאין את אשתו על פיהם לכתחלה הרי היולשין היו יוללים לנחלה על פיהם וכן אס באו עלים שנפל לגוב אריות ונמלים ולו ^ וכל אלו הלבלים וכיוצא בהם אם אבל זכרו ואכלה היו יולליס לנמלה בעלות זו אעפ שאין משיאין את אשתו שאניוומל שלא החמרו בלבלים אלו אלא מפני איכול כרת לל לענץ אם העילו עלים ברברים שחזקתן למיתה והעילו שראו אותן סלברים ושאבד זכרו אחיכ ונשמע סנתת הריי אלו מחלין על פיהם ^ הרי פירש כאן הרמב"ם ז"ל שמלפפי שני עלים כשלים יוללים לנחלה ויורשין ולא גי מד אחל ואס כלבלי זה המשיב הוא התשבץ הלל למה לא עי בעד אמד שנאמן מן התולה ללבליו דהא פשר להגלות ולאחל שהפסיק הליב"ש בלבליסאחליסהביא לאיה מטררת לזה שאין יוללים לנחלה ע"פ על אחל מלאמלינן כתוטת פלק שני לייגי גזילות וט ^ ולפי מלל איני מבין לבליו שהלי מבואל בקדושיללף סיג נלב איבמיא להו מהו ליסקול על ילו ^ פילש ראם אב שאמר קלשתי את בתי נאמן לאוסלה על אחלים ואם באו עלים שאמר | ||??? מען הריבשבס הלל מלבלי הרמבייילה נחלות שמימש מצליך הרמלס לשני מרים כשרים לילל לנמלה ולא הגי בעל אחל וזל מי שמבע במים שאין להם סוף ובאו עלים ששבע בפניהם ואבל זבלו ואע"פ שאץ משןאין את אשתו על פיהם לכתחלה הרי היולשין היו יוללים לנחלה על פיהם וכן אס באו עלים שנפל לגוב אריות ונמלים ולו ^ וכל אלו הלבלים וכיוצא בהם אם אבל זכרו ואכלה היו יולליס לנמלה בעלות זו אעפ שאין משיאין את אשתו שאניוומל שלא החמרו בלבלים אלו אלא מפני איכול כרת לל לענץ אם העילו עלים ברברים שחזקתן למיתה והעילו שראו אותן סלברים ושאבד זכרו אחיכ ונשמע סנתת הריי אלו מחלין על פיהם ^ הרי פירש כאן הרמב"ם ז"ל שמלפפי שני עלים כשלים יוללים לנחלה ויורשין ולא גי מד אחל ואס כלבלי זה המשיב הוא התשבץ הלל למה לא עי בעד אמד שנאמן מן התולה ללבליו דהא פשר להגלות ולאחל שהפסיק הליב"ש בלבליסאחליסהביא לאיה מטררת לזה שאין יוללים לנחלה ע"פ על אחל מלאמלינן כתוטת פלק שני לייגי גזילות וט ^ ולפי מלל איני מבין לבליו שהלי מבואל בקדושיללף סיג נלב איבמיא להו מהו ליסקול על ילו ^ פילש ראם אב שאמר קלשתי את בתי נאמן לאוסלה על אחלים ואם באו עלים שאמר | ||
|| עו ר טען הריב"ש בס' הנ"ל מדברי הרמב"ם (פ"ז תה נחלות) שבפירוש מצריך הרמב"ם לשני עדים כשרים לירד לנחלה ולא סגי בעד אחד תל מי שטבע במים שאין להם שוף ובאו עדים שטבע בפניהם ואבד זכרו ואתפ שאין משיאין את אשתו על פיהתלכחחלה הרי תורשין היו יורדים לנחלה על פיהם ו וכן אם באו עדים שנפל לגוב אריות ונמרים וכו' וכל אלו הדברים וכיוצא בהם אם אבד זכרו ואתכ היו יורדים לנחלה בעדות זו אתפ שאין משיחין את אשתו שאני אומר שלא החמירו בדברים אלו אלא מפני אישור כרת. אבל לענין אם העידו עדים בדברים שחזקתן למיתה והעידו שראו אותן הדברים ושאבד זכרו ארז"כ ונשמע שמת הרי אלו נוחלין על פיהם. הרי פירש כאןהרמורםרל שעל פי שני עדים כשרים יורדים לנחלה ויורשין ולא סכי בעד אחד ואם כדברי זה המשיב הוא התשמץ הרל למה לא סגי בעד אחד שנאמן מן התורה לדבריו דהא עשוי להגלות ולאחר שהפסיק הריב"ש בדברים אחרים הביא ראיה מבוררת לזה שאין יורדים לנחלה תפ עד אחד מדאמרינן כתובות (פרק שני דייני גזירות) וכו' ולפי ערד איני מבין דבריו שהרי מבואר בקדושין (דף תג תב) איבעיא להו מהו לישקול על ידו. פירש דאם אב שאמר קדשתי את בתי נאמן לאוסרה על אחרים ואם באו עדים שאאר | || עו ר טען הריב"ש בס' הנ"ל מדברי הרמב"ם (פ"ז תה נחלות) שבפירוש מצריך הרמב"ם לשני עדים כשרים לירד לנחלה ולא סגי בעד אחד תל מי שטבע במים שאין להם שוף ובאו עדים שטבע בפניהם ואבד זכרו ואתפ שאין משיאין את אשתו על פיהתלכחחלה הרי תורשין היו יורדים לנחלה על פיהם ו וכן אם באו עדים שנפל לגוב אריות ונמרים וכו' וכל אלו הדברים וכיוצא בהם אם אבד זכרו ואתכ היו יורדים לנחלה בעדות זו אתפ שאין משיחין את אשתו שאני אומר שלא החמירו בדברים אלו אלא מפני אישור כרת. אבל לענין אם העידו עדים בדברים שחזקתן למיתה והעידו שראו אותן הדברים ושאבד זכרו ארז"כ ונשמע שמת הרי אלו נוחלין על פיהם. הרי פירש כאןהרמורםרל שעל פי שני עדים כשרים יורדים לנחלה ויורשין ולא סכי בעד אחד ואם כדברי זה המשיב הוא התשמץ הרל למה לא סגי בעד אחד שנאמן מן התורה לדבריו דהא עשוי להגלות ולאחר שהפסיק הריב"ש בדברים אחרים הביא ראיה מבוררת לזה שאין יורדים לנחלה תפ עד אחד מדאמרינן כתובות (פרק שני דייני גזירות) וכו' ולפי ערד איני מבין דבריו שהרי מבואר בקדושין (דף תג תב) איבעיא להו מהו לישקול על ידו. פירש דאם אב שאמר קדשתי את בתי נאמן לאוסרה על אחרים ואם באו עדים שאאר | ||
|| , ן ו ן ד מטן הריב״ש בס׳ מ״ל מדברי הרמב״ס (פ״ז מ״ה נחלות ) שבפירוש מצריך הרמב״ם לשני עדים כשרים ליר ד "לנחלה ולא סגי בעד אחד. וזייל מי שמבט במים שאץ לה ם סוף ובאו מדים שמבט בפניהם ואבד זכרו ואס״פ שאי ן משיאין אש אשתו טל פיהם לכשחלה הרי היודשין היו יורדי ם לנחלה טל פיהם • וכן אם . באו מדים שנפל לגוב אריו ת ונמרים ו ט׳ • וכל אלו הדברים וכיוצא בהם אס אבד זכרו ואס״כ היו יורדים לנחלה במדות זו אט״ס שאין משיאין א ש אשתו שאני אומר שלא החמירו בדברים אלו אלא מפני איסור כרש• אבל לענין אס העידו מדים בדברים שחזקת ן למיתה והעידו שראו אותן הדברים ושאבד זכרו אח״כ ונשמע שמת הרי אלו נוחלין מל פיהם • הרי פירש כאן הרמביים ז״ל ־שעל פי שני מדים כשרים יורדים לנחלה ויורשץ ול א סגי בפד אחד ואס כדברי זה המשיב הוא התשבץ מ״ל ,למה לא סגי בפד אחד• שנאמן מן התורה לדבריו דה א עשוי להגלות • ולאחר שהפסיק הריב״ש בדברים אחרים הביא ראיה מטררת לזה שאין יורדים לנחלה ט“פ מד אחד מדאמריק כשוטש (סרק שני דייני גזירות) וכו׳ • ולפי ענ״ד איני מבין דבריו שהרי מבואר בקדושין (דף סייג מ׳׳ב)איבטיא להומה ו ליסקול טל י דו• פירש דאס אב שאמר קדששי אש בש י זינתה p נאמן. ל^סרה מל אחרים ואם באו מדים שאחר | || , ן ו ן ד מטן הריב״ש בס׳ מ״ל מדברי הרמב״ס (פ״ז מ״ה נחלות ) שבפירוש מצריך הרמב״ם לשני עדים כשרים ליר ד "לנחלה ולא סגי בעד אחד. וזייל מי שמבט במים שאץ לה ם סוף ובאו מדים שמבט בפניהם ואבד זכרו ואס״פ שאי ן משיאין אש אשתו טל פיהם לכשחלה הרי היודשין היו יורדי ם לנחלה טל פיהם • וכן אם . באו מדים שנפל לגוב אריו ת ונמרים ו ט׳ • וכל אלו הדברים וכיוצא בהם אס אבד זכרו ואס״כ היו יורדים לנחלה במדות זו אט״ס שאין משיאין א ש אשתו שאני אומר שלא החמירו בדברים אלו אלא מפני איסור כרש• אבל לענין אס העידו מדים בדברים שחזקת ן למיתה והעידו שראו אותן הדברים ושאבד זכרו אח״כ ונשמע שמת הרי אלו נוחלין מל פיהם • הרי פירש כאן הרמביים ז״ל ־שעל פי שני מדים כשרים יורדים לנחלה ויורשץ ול א סגי בפד אחד ואס כדברי זה המשיב הוא התשבץ מ״ל ,למה לא סגי בפד אחד• שנאמן מן התורה לדבריו דה א עשוי להגלות • ולאחר שהפסיק הריב״ש בדברים אחרים הביא ראיה מטררת לזה שאין יורדים לנחלה ט“פ מד אחד מדאמריק כשוטש (סרק שני דייני גזירות) וכו׳ • ולפי ענ״ד איני מבין דבריו שהרי מבואר בקדושין (דף סייג מ׳׳ב)איבטיא להומה ו ליסקול טל י דו• פירש דאס אב שאמר קדששי אש בש י זינתה p נאמן. ל^סרה מל אחרים ואם באו מדים שאחר | ||
|| עוד טען הריב"שבס' הליל מדברי הרמב"ס(פ"זמ"ה נחלות) שבפירוש מצריך הרמב"ס לשני עדים כשרים לירד 'לנחלה ולא סגי בעד אחד. וז"ל מי שמבט במים שאץ להם סוף ובאו עדים שטבע בפניהם ואבד זכרו ואס"ס שאין משיאין את אשתו על פיהם לכסחלה הרי היודשין היו יורדים לנחלה טל פיהם • וכן אם. באו פדים שנפל לגוב אריות ונמרים וט' ־ וכל אלו הדברים וכיוצא בהם אס אבד זכרו ואח"כ היו יורדים לנחלה בעדות זו אפ"פ שאין משיאין את אשתו שאני אומר שלא החמירו בדברים אלו אלא מפני איסור כרת* אבל לענין אס העידו טדיס בדברים שחזקתן למיתה והעידו שראו אותן הדברים ושאבד זכרו אח"כ ונשמע שמת הרי אלו נוחלין על פיהם ■ הרי פירש כאן הרמב"ם ז"ל ־שטל פי שני עדים כשרים יורדים לנחלה ויורשץ ולא סגי בפד אחד ואס כדברי זה המשיב הוא התשבץ הלל ,למה לא סגי בפד אחד• שנאמן מן התורה לדבריו דהא עשוי להגלות • ולאחר שהפסיק הריב"ש בדברים אחרים הביא ראיה מטררת לזה שאין יורדים לנחלה ע"פ עד אחד מדאמרינן כתובות (פרק שני דייני גזירות) וכו' • ולפי ענ"ד איני מבין דבריו שהרי מבואר בקדושין (דף סייג פ"ב) איבפיא להומהו ליסקול על ידו• פירש דאס אב שאמר קדשתי את בחי נאמן. לאוסרה פל אחרים ואם באו עדים שאחר | |||
|| עוד טען הריב"ש בס' הנ"ל מדברי הרמב"ם (פ"ז מה' נחלות) שבפירוש מצריך הרמב"ם לשני עדים כשרים לירד לנחלה ולא סגי בעד אחד וז"ל מי שטבע במים שאין להם סוף ובאו עדים שטבע בפניהם ואבד זכרו ואע"פ שאין משיאין את אשתו על פיהם לכתחלה הרי היורשין היו יורדים לנחלה על פיהם, וכן אם באו עדים שנפל גוב אריות ונמרים וכו', וכל אלו הדברים וכיוצא בהם אם אבד זכרו ואח"כ היו יורדים לנחלה בעדות זו אע"פ שאין משיאין את אשתו שאני אומר שלא החמירו בדברים אלו אלא מפני איסור כרת. אבל לענין אם העידו עדים בדברים שחזקתן למיתה והעידו שראו אותן הדברים ושאבד זכרו אח"כ ונשמע שמת הרי אלו נוחלין על פיהם. הרי פירש כאן הרמב"ם ז"ל שעל פי שני עדים כשרים יורדים לנחלה ויורשין ולא סגי בעד אחד ואם כדברי זה המשיב הוא התשב"ץ הנ"ל למה לא סגי בעד אחד שנאמן מן התורה לדבריו דהא עשוי להגלות, ולאחר שהפסיק הריב"ש בדברים אחרים הביא ראיה מבוררת לזה שאין יורדים לנחלה ע"פ עד אחד מדאמרינן כתובות (פרק שני דייני גזירות) וכו'. ולפי ענ"ד איני מבין דבריו שהרי מבואר בקידושין (דף ס"ג ע"ב) איבעיא להו מהו ליסקול על ידו, פירש דאם אב שאמר קדשתי את בתי נאמן לאוסרה על אחרים ואם באו עדים שאחר | || עוד טען הריב"ש בס' הנ"ל מדברי הרמב"ם (פ"ז מה' נחלות) שבפירוש מצריך הרמב"ם לשני עדים כשרים לירד לנחלה ולא סגי בעד אחד וז"ל מי שטבע במים שאין להם סוף ובאו עדים שטבע בפניהם ואבד זכרו ואע"פ שאין משיאין את אשתו על פיהם לכתחלה הרי היורשין היו יורדים לנחלה על פיהם, וכן אם באו עדים שנפל גוב אריות ונמרים וכו', וכל אלו הדברים וכיוצא בהם אם אבד זכרו ואח"כ היו יורדים לנחלה בעדות זו אע"פ שאין משיאין את אשתו שאני אומר שלא החמירו בדברים אלו אלא מפני איסור כרת. אבל לענין אם העידו עדים בדברים שחזקתן למיתה והעידו שראו אותן הדברים ושאבד זכרו אח"כ ונשמע שמת הרי אלו נוחלין על פיהם. הרי פירש כאן הרמב"ם ז"ל שעל פי שני עדים כשרים יורדים לנחלה ויורשין ולא סגי בעד אחד ואם כדברי זה המשיב הוא התשב"ץ הנ"ל למה לא סגי בעד אחד שנאמן מן התורה לדבריו דהא עשוי להגלות, ולאחר שהפסיק הריב"ש בדברים אחרים הביא ראיה מבוררת לזה שאין יורדים לנחלה ע"פ עד אחד מדאמרינן כתובות (פרק שני דייני גזירות) וכו'. ולפי ענ"ד איני מבין דבריו שהרי מבואר בקידושין (דף ס"ג ע"ב) איבעיא להו מהו ליסקול על ידו, פירש דאם אב שאמר קדשתי את בתי נאמן לאוסרה על אחרים ואם באו עדים שאחר | ||
|- | |- | ||