Changes

Jump to navigation Jump to search
תיקון
{{מרכז|'''הלכות עדות''':}}
כח כל מי שיודע עדות לחבירו, וראוי להעידו, ויש לחבירו תועלת בעדותו, חייב להעיד לו. בין אם הוא לבדו יודע בעדותו בין אם יש אחר עמו, שכשם ששני העדים מחייבין ממון כך האחד מחייבו שבועה ואולי ישלם ולא ישבע ונמצא מרויח זה בעדותו.
במה דברים אמורים בדין שבין ישראל לחבירו, אבל בגוי שתובע לישראל ויש לו לגוי עד אחד אסור להעידו, מפני שמפסידו לישראל שלא כדין, שהגוים מוציאין ממון על פי עד אחד. וישראל התובע לגוי וכופר ויש לגוי עד אחד יכול להעידו, שגם בדיני ישראל העד המסייע פוטרו. וכתב א"א ז"ל, וכל זה בשלא יחדו הגוי אותו לעד, אבל אם מתחילה יחד הגוי לישראל להיות עד איכא חלול השם אם לא יעידו. כ"ש בזמן הזה שחק לישראל הוא שאין גוי נאמן להעיד על ישראל אם לא שיהיה ישראל עמו ואם ישראל יכחד עדותו יבטלו זה החק ויאמינו לגוי להעיד על ישראל.
127

edits

Navigation menu