ירושלמי/סוטה/א/ג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
פתיחת קיצורים וקישורים
(פתיחת קיצורים וקישורים) |
|||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
''' לא כמשנה ראשונה''' לא גרסי' לא, תוס' הרא"ש {{ממ|[[תוס' רא"ש/סוטה/ו/א|סוטה ו.]]}} וכ"ה במשנה למלך {{ממ|[[משנה למלך/תרומות/ח#טו|פ"ח מתרומות הט"ו]]}}. | ''' לא כמשנה ראשונה''' לא גרסי' לא, תוס' הרא"ש {{ממ|[[תוס' רא"ש/סוטה/ו/א|סוטה ו.]]}} וכ"ה במשנה למלך {{ממ|[[משנה למלך/תרומות/ח#טו|פ"ח מתרומות הט"ו]]}}. | ||
עי' מל"מ שם שפירש מתני' דאומרת טמאה לך מיירי אחר ששתתה דומיא דבאו עדים דמוקמי' בגמ' בבלית לאחר ששתתה [ובמאירי בהדיא דמתני' בתרי גווני] דאי קודם ששתתה הא כיון שאומרת טמאה אני שאפי' אם אינה נאמנת לא גרע ממי שאמרה איני שותה וממילא אסורה בתרומה משום נסתרה כמתני' דלעיל, ואע"פ שבדקוה המים תלינן שהיה לבעלה עוון או שיש עדים שזינתה. והיינו דאמר בירושלמי דע"כ כמשנה ראשונה שנאמנת דאי כאחרונה שאינה נאמנת, אף היתה אוכלת בתרומה. ובקרן אורה {{ממ|[[קרן אורה/סוטה/ו/א|ו.]]}} דחה דבריו דודאי אי שתתה אינה נאמנת דלא תלינן במידי דלא שכיחי, אלא מתני' באומרת טמאה ורוצה לשתות. דלמשנה אחרונה משקין אותה | עי' מל"מ שם שפירש מתני' דאומרת טמאה לך מיירי אחר ששתתה דומיא דבאו עדים דמוקמי' בגמ' בבלית לאחר ששתתה [ובמאירי בהדיא דמתני' בתרי גווני] דאי קודם ששתתה הא כיון שאומרת טמאה אני שאפי' אם אינה נאמנת לא גרע ממי שאמרה איני שותה וממילא אסורה בתרומה משום נסתרה כמתני' דלעיל, ואע"פ שבדקוה המים תלינן שהיה לבעלה עוון או שיש עדים שזינתה. והיינו דאמר בירושלמי דע"כ כמשנה ראשונה שנאמנת דאי כאחרונה שאינה נאמנת, אף היתה אוכלת בתרומה. ובקרן אורה {{ממ|[[קרן אורה/סוטה/ו/א|ו.]]}} דחה דבריו דודאי אי שתתה אינה נאמנת דלא תלינן במידי דלא שכיחי, אלא מתני' באומרת טמאה ורוצה לשתות. דלמשנה אחרונה משקין אותה ובעונג יו"ט {{ממ|[[עונג יום טוב/קסט|סימן קסט]]}} הוכיח נמי דבמידי דלא שכיחא לא תלינן נגד בדיקת המים ולכך פירש הירושלמי ע"פ דעת הרשב"א שלהי נדרים {{דיוק מקור}} דמדינא נאמנת לומר טמאה אני לך משום שויא אנפשה חתיכה דאיסורא אלא משום חשש דעיניה נתנה באחר אפקיענהו רבנן לקידושין מיניה וס"ד דאפילו קדם לאמירתה קינוי וסתירה נמי. ובחידושי הגרי"ז הקשה אכולן השנויין במתני' דמאי קמ"ל תיפוק ליה משום דנסתרה ואינה שותה, ותירץ דאומרת איני שותה ושבעלה אינו ורצה להשקותה קמ"ל שאינן יכולין לחזור בהן [וכדכתבו התוס' ביבמות {{ממ|[[תוספות/יבמות/צה/א#אילימא|צה. ד"ה אילימא]]}} ובבית שמואל {{מ[[בית שמואל/אבן העזר/יא#ב|סימן יא ס"ק ב]]}} כתב דאפשר שבית דין כופין אותו להשקותה, וכבר כתב המשנה למלך {{ממ|[[משנה למלך/סוטה/ב#יב|פ"ב מסוטה הי"ב]]}} שנסתר מדברי התוס'] וטמאה אני לך קמ"ל דאסורה בתורת ודאי ולא מספיקא. נראה דר"ל דלהבנת המשנה למלך דאין כופין אותה לשתות אם תחזור בה ישקוה אבל אי טמאה היא ודאי אינה יכולה לחזור. ובספר דבר שאול {{דיוק מקור}} כתב דלמשנה אחרונה לא תצטרך ליתן אמתלא כשחוזרת בה אחר שאין בדבריה כלום דחיישינן שנתנה עיניה באחר. ויעויין בפירוש הרע"ב {{דיוק מקור}} שדעתו דמתני' קמ"ל שהיא אסורה לעולם בתרומה. ועוד יש לומר דאי איסורה מספיקא אינה לוקה על אכילת התרומה משא"כ אי ודאי, דאפילו אם נפרש דאסורה איסור גמור בספק הרי כתבו התוס' {{ממ|[[תוספות/סוטה/כח/א|סוטה כח.]]}} שאינו אלא איסור עשה אבל אי טמאה ודאי לוקה, ועי' קובץ יגדיל תורה {{ממ|שנה ב סי' סז}} ותליא באשלי רברבי אי לוקין מכח שויא אנפשיה חתיכה דאיסורא, עי' חזו"א {{ממ|אה"ע ב יז}} שהביא מהגר"א דלוקין ותמה עליו והדברים ארוכין.{{ש}} | ||
עוד יעויין במאירי שכתב לפרש מתני' דקמ"ל דאף על פי שאינה נבדקת אפילו הכי אסורה בתרומה, ונראה מדבריו דקמ"ל שנאסרת לבעלה ולתרומה והיינו כמשנה אחרונה דבעלמא אינה נאמנת והכא משום דאיכא רגל"ד וכמו שפירשו בגמ' | |||
'''מ"מ יש רגלים לדבר'''ממה שפירש הירושלמי דכה"ג אף למשנה אחרונה נאמנת ע"כ בנבעלה ברצון מיירי, ומינה דאף למשנה ראשונה נאמנת אפי' ברצון, ומכאן הוכיח הקרן אורה {{ממ|[[קרן אורה/נדרים/צא/א|נדרים צא.]]}} דלא כמו שמשמע בפירוש המשנה להרמב"ם שם דאומרת נטמאתי ברצון אינה נאמנת אף למשנה ראשונה, ובאמת שלהדיא מבואר בירושלמי נדרים שם שבבאה להתיר עצמה אסורה גם למשנה אחרונה עי"ש. ועי' תשו' עין יצחק אה"ע ח"א ע שהביא מהירו' להוכיח דלא כתוס' דס"ל דהיכא דאומרת שנטמאת ברצון שמפסדת כתובתה ל"ח שעיניה נתנה האחר עי"ש. | '''מ"מ יש רגלים לדבר'''ממה שפירש הירושלמי דכה"ג אף למשנה אחרונה נאמנת ע"כ בנבעלה ברצון מיירי, ומינה דאף למשנה ראשונה נאמנת אפי' ברצון, ומכאן הוכיח הקרן אורה {{ממ|[[קרן אורה/נדרים/צא/א|נדרים צא.]]}} דלא כמו שמשמע בפירוש המשנה להרמב"ם שם דאומרת נטמאתי ברצון אינה נאמנת אף למשנה ראשונה, ובאמת שלהדיא מבואר בירושלמי נדרים שם שבבאה להתיר עצמה אסורה גם למשנה אחרונה עי"ש. ועי' תשו' עין יצחק אה"ע ח"א ע שהביא מהירו' להוכיח דלא כתוס' דס"ל דהיכא דאומרת שנטמאת ברצון שמפסדת כתובתה ל"ח שעיניה נתנה האחר עי"ש. | ||