Changes

Jump to navigation Jump to search
no edit summary
Line 11: Line 11:  
'''{{עוגן1|דעבדינן}} ליה צרה כ"ש דמזרז טפי.'''  וא"ת מאי האי דקאמר לעיל ניחוש לשמא ומשני דחיישינן לטומאה משום דשכיחא מאי קושיא הא הכא קאמר דמתקינין לו כהן משום דלזדרז טפי ועל ידי כך הוא מתוקן אבל גבי מיתה אי אפשר לתקן אותה חששא דאין לדבר סוף י"ל דאף דגבי מיתה אי אפשר לתקן אותו נמי יש קצת לדבר סוף בשלש או ארבע מיהא ולהכי פריך כיון דחיישינן לטומאה שנוכל לתקן מיתה נמי תוכל לתקן ע"י שלש נשים או ארבע יהיה לדבר סוף ומשני טומאה שכיחא וכו':
 
'''{{עוגן1|דעבדינן}} ליה צרה כ"ש דמזרז טפי.'''  וא"ת מאי האי דקאמר לעיל ניחוש לשמא ומשני דחיישינן לטומאה משום דשכיחא מאי קושיא הא הכא קאמר דמתקינין לו כהן משום דלזדרז טפי ועל ידי כך הוא מתוקן אבל גבי מיתה אי אפשר לתקן אותה חששא דאין לדבר סוף י"ל דאף דגבי מיתה אי אפשר לתקן אותו נמי יש קצת לדבר סוף בשלש או ארבע מיהא ולהכי פריך כיון דחיישינן לטומאה שנוכל לתקן מיתה נמי תוכל לתקן ע"י שלש נשים או ארבע יהיה לדבר סוף ומשני טומאה שכיחא וכו':
   −
'''{{עוגן1|ולא}} בעד שני בתים.'''  ומה שכתוב {{ממ|[[תנ"ך/דברי הימים ב/כד#|דה"ב כד]]}} וישא לו יהוידע נשים שתים ויולד בנים ובנות שמא ביוה"כ היה מגרש אחת מהן וצ"ע:
+
'''{{עוגן1|ולא}} בעד שני בתים.'''  ומה שכתוב {{ממ|[[תנ"ך/דברי הימים ב/כד#|דה"ב כד]]}} וישא לו יהוידע נשים שתים ויולד בנים ובנות שמא ביוה"כ היה מגרש אחת מהן וצ"ע{{הערה|הדוחק הוא שא"כ כל זה היה עד שנה אחת כי שוב אינו יכול להחזיר גרושתו.{{ש}}כעין קושייתם הקשה הראב"ד על הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/איסורי ביאה/יז#יג|פי"ז מהל' איסורי ביאה הי"ג]]}} שפסק גבי כהן גדול: ואינו נושא שתי נשים לעולם כאחת שנאמר אשה אחת ולא שתים. ובהשגות א"א לא מתחורא זאת הסברא שלא אמרו במס' יומא אלא ביתו אמר רחמנא ולא ב' בתים ואפשר שלא נאסר בב' נשים אלא ביו"כ שמא ימשוך לבו אחריהן ויבא לידי טומאה, אבל הדעת נותנת כן כדי שלא יצטרך לגרש ערב יום כיפור אלא שאני מוצא וישא לו יהוידע נשים שתים ויולד בנים ובנות עכ"ל. וכתב ע"ז הרב המגיד: ואפשר שיהוידע נשא זו אחר מיתת זו או גרושיה או שהיו לו קודם שנתמנה להיות כ"ג ולדעת הר"א ז"ל בכל ערב יו"כ היה מגרש אחת מהן.{{ש}}אמנם עי' במהר"צ חיות {{ממ|[[מהר"צ חיות/יבמות/נט/א|יבמות נט.]]}} שכתב ששמע בשם מהר"ז מווילנא דכל עיקר ההערה מדברי הימים ליתא, כי פירוש המקרא שם מבואר דיהוידע השיא ליואש שתי נשים, ויואש לא היה כהן כלל. ע"ש. וכן כתב המנחת חינוך {{ממ|[[מנחת חינוך/רעב#|מ' רע"ב]]}} בשמו. וכן כתב החתם סופר בתשובה {{ממ|[[שו"ת חתם סופר/ג/קנא#גם|אבן העזר ח"א סי' קנ"א]] ד"ה גם מה שהחליט}} בשם היעב"ץ. ואולם העיר המנחת חינוך דמדברי המפרש הנד' ע"ש רש"י בדברי הימים {{ממ|[[רש"י/דברי הימים ב/כד#ג|שם]]}} מבואר להדיא שנקט כהראב"ד וכתוס' ישנים כאן דקרא מיירי ביהוידע שנשא בעצמו נשים והוליד בנים ובנות. עיי"ש.}}:
    
'''{{עוגן1|אלא}} דאמר לה הא גיטיך על מנת שתמותי.'''  ה"ה דהוי מצי למפרך וכי האי גוונא מי הוי גיטא והאמר רבא הרי זה גיטיך ע"מ שלא תשתי יין כו' כדלקמן ועוד דאי מתה אין צריך כלל שתהא מגורשת ואי משום תחילת עבודה דבעינן באשה אחת מ"מ למה יש לו להתנות כלל על מנת שתמות כ"ש שאם לא תמות שצריך לגרשה יותר כיון שלא תמות חבירתה:
 
'''{{עוגן1|אלא}} דאמר לה הא גיטיך על מנת שתמותי.'''  ה"ה דהוי מצי למפרך וכי האי גוונא מי הוי גיטא והאמר רבא הרי זה גיטיך ע"מ שלא תשתי יין כו' כדלקמן ועוד דאי מתה אין צריך כלל שתהא מגורשת ואי משום תחילת עבודה דבעינן באשה אחת מ"מ למה יש לו להתנות כלל על מנת שתמות כ"ש שאם לא תמות שצריך לגרשה יותר כיון שלא תמות חבירתה:

Navigation menu