מחצית השקל/אורח חיים/סז: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
תיקון
מ (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
מ (תיקון)
 
שורה 8: שורה 8:
'''ע' בטור י"ד סי' כ"ח.''' שכ' דכוי שהוא ספק חיה שצריך לכסות דמו מספק' כיון שהוא ספק תורה. והביא בשם בעל העיטו' לברך אבל הרא"ש חלק עליו וכ' שלא לברך וע"ש בב"י ושאני הכא דהתקנה כך היתה:
'''ע' בטור י"ד סי' כ"ח.''' שכ' דכוי שהוא ספק חיה שצריך לכסות דמו מספק' כיון שהוא ספק תורה. והביא בשם בעל העיטו' לברך אבל הרא"ש חלק עליו וכ' שלא לברך וע"ש בב"י ושאני הכא דהתקנה כך היתה:


'''ומיהו בסי' ס"ד סעיף ג' משמע כו'''' שכתב אם יודע שסיים פרשה א' ואינו יודע אם פרשה ראשונה או פרשה שניה יתחיל והיה אם שמוע אע"ג דודאי קרא פסוק ראשון דהא עכ"פ ודאי קרא פ' ראשונה ואפ"ה צריך לקרות מספק גם פרשת והיה אם שמוע כו' צ"ל לכ"ע אפי' לדעת הל"ח וגם אפי למ"ד בגמרא דק"ש דרבנן מ"מ הזכרת יציאת מצרים ודאי דאורייתא:
'''ומיהו בסי' ס"ד סעיף ג' משמע כו'''' שכתב אם יודע שסיים פרשה א' ואינו יודע אם פרשה ראשונה או פרשה שניה יתחיל והיה אם שמוע אע"ג דודאי קרא פסוק ראשון דהא עכ"פ ודאי קרא פ' ראשונה ואפ"ה צריך לקרות מספק גם פרשת והיה אם שמוע כו':
 
'''צ"ל לכ"ע''' אפי' לדעת הל"ח וגם אפי' למ"ד בגמרא דק"ש דרבנן מ"מ הזכרת יציאת מצרים ודאי דאורייתא:


'''וע' בברכות דף י"ד לענין יצ"מ ודף כ' ע"ב בתוס' כו'''' משמע כו' דאיכא בהו תרתי קבלת מצות ויציאת מצרים ר"ל אהא דתנן בעל קרי (שהי' אז בזמן הש"ס אסור בק"ש ותפלה) מהרהר בלבו ק"ש ואינו מברך לפני ק"ש ולאחריה אפי' ע"י הרהור וכתבו התוס' דלמ"ד ק"ש דאורייתא אתי שפי' דדוקא בק"ש הותר לו ההרהור שהוא דאורייתא משא"כ ברכות שהן דרבנן אבל למ"ד ק"ש דרבנן קשה וכתבו דה"ט כיון דהזכרת יצ"מ ודאי דאורייתא א"כ דעדיין גם א"ו לא אמר ולא הזכיר עדיין י"מ א"כ ק"ש דאורייתא משום הזכרת יצ"מ שבפ' ציצית ושוב גם הברכה אמת ויציב דרבנן משום דכבר סגי בהרהור שהרהר ק"ש עם פ ציצית וכ' וז"ל וא"ל לתקן דלימא אמת ויציב ולא ק"ש (ר"ל שיהא הברירה בידו או להרהר ק"ש ולא אמת ויציב או להרהר א"ו ולא ק"ש ובמשנה משמע דדוקא בק"ש הותר הרהור ולא באמת ויציב) דהא עדיף דלימא ק"ש דאית ביה נמי מלכות שמים עכ"ל וס"ל למ"א דה"ה פ' ציצית דאית ביה עול מצות עדיף מאמת ויציב אע"ג דליכא מלכות שמים כ"ה בפ' ציצית אכן צ"ב דהלא דברי התוס' הם דברי הש"ס ערוך דף כ"א דאר"י ספק קרא ק"ש אינו חוזר וקורא ספק אמר אמת ויציב חוזר ואומר משום דס"ל ק"ש דרבנן ואמת ויציב משום הזכרת יצ"מ דאורייתא ופריך אי אמת ויציב דאורייתא קשיא מתני' דבעל קרי הנ"ל למה אינו מברך אחר ק"ש ברכת א"ו ע"י הרהור ומשני הא כבר הזכיר י"מ בהרהור ק"ש. ופריך נימא אמת ויציב ע"י הרהור ולא נימא ק"ש ומשני ק"ש עדיפא דאית ביה תרתי עכ"ל הגמ' הרי דדברי התוס' הם דברי הש"ס ואין בדבריהם תוס' אלא דכן דרך רש"י ותוס' לפרש במשנה דברי הש"ס המוזכרים אח"ז אבל מ"א לא ידעתי מאי הוצרך לראיה מדברי התוס' וה"ל להביא דברי הש"ס ואולי י"ל דדברי הש"ס דסתם ומשני ק"ש עדיפא דא"ב תרתי היה אפשר לרחוק ר"ל תרתי מלבד יצ"מ דהיינו מלכו' שמים ועול מצות וא"כ בפ' ציצית גרידה דלית בה יתרון כ"א חדא דהיינו עול מצות והי' אפשר לדחוק דאין בו עדיפות כ"כ על אמת ויציב משא"כ התוס' שלא הזכירו דק"ש עדיף מאמת ויציב רק דא"ב מלכות שמים ולא הזכירו עול מצות משמע דבחדא סגי שיהא בו עדיפות על אמת ויציב וא"כ ה"ה פ' ציצית דאית ביה חדא עול מצות עדיף מאמת ויציב כיון דהראי' מפורשת יותר בתוס' הביא מ"א דברי התוס':
'''וע' בברכות דף י"ד לענין יצ"מ ודף כ' ע"ב בתוס' כו'''' משמע כו' דאיכא בהו תרתי קבלת מצות ויציאת מצרים ר"ל אהא דתנן בעל קרי (שהי' אז בזמן הש"ס אסור בק"ש ותפלה) מהרהר בלבו ק"ש ואינו מברך לפני ק"ש ולאחריה אפי' ע"י הרהור וכתבו התוס' דלמ"ד ק"ש דאורייתא אתי שפי' דדוקא בק"ש הותר לו ההרהור שהוא דאורייתא משא"כ ברכות שהן דרבנן אבל למ"ד ק"ש דרבנן קשה וכתבו דה"ט כיון דהזכרת יצ"מ ודאי דאורייתא א"כ דעדיין גם א"ו לא אמר ולא הזכיר עדיין י"מ א"כ ק"ש דאורייתא משום הזכרת יצ"מ שבפ' ציצית ושוב גם הברכה אמת ויציב דרבנן משום דכבר סגי בהרהור שהרהר ק"ש עם פ ציצית וכ' וז"ל וא"ל לתקן דלימא אמת ויציב ולא ק"ש (ר"ל שיהא הברירה בידו או להרהר ק"ש ולא אמת ויציב או להרהר א"ו ולא ק"ש ובמשנה משמע דדוקא בק"ש הותר הרהור ולא באמת ויציב) דהא עדיף דלימא ק"ש דאית ביה נמי מלכות שמים עכ"ל וס"ל למ"א דה"ה פ' ציצית דאית ביה עול מצות עדיף מאמת ויציב אע"ג דליכא מלכות שמים כ"ה בפ' ציצית אכן צ"ב דהלא דברי התוס' הם דברי הש"ס ערוך דף כ"א דאר"י ספק קרא ק"ש אינו חוזר וקורא ספק אמר אמת ויציב חוזר ואומר משום דס"ל ק"ש דרבנן ואמת ויציב משום הזכרת יצ"מ דאורייתא ופריך אי אמת ויציב דאורייתא קשיא מתני' דבעל קרי הנ"ל למה אינו מברך אחר ק"ש ברכת א"ו ע"י הרהור ומשני הא כבר הזכיר י"מ בהרהור ק"ש. ופריך נימא אמת ויציב ע"י הרהור ולא נימא ק"ש ומשני ק"ש עדיפא דאית ביה תרתי עכ"ל הגמ' הרי דדברי התוס' הם דברי הש"ס ואין בדבריהם תוס' אלא דכן דרך רש"י ותוס' לפרש במשנה דברי הש"ס המוזכרים אח"ז אבל מ"א לא ידעתי מאי הוצרך לראיה מדברי התוס' וה"ל להביא דברי הש"ס ואולי י"ל דדברי הש"ס דסתם ומשני ק"ש עדיפא דא"ב תרתי היה אפשר לרחוק ר"ל תרתי מלבד יצ"מ דהיינו מלכו' שמים ועול מצות וא"כ בפ' ציצית גרידה דלית בה יתרון כ"א חדא דהיינו עול מצות והי' אפשר לדחוק דאין בו עדיפות כ"כ על אמת ויציב משא"כ התוס' שלא הזכירו דק"ש עדיף מאמת ויציב רק דא"ב מלכות שמים ולא הזכירו עול מצות משמע דבחדא סגי שיהא בו עדיפות על אמת ויציב וא"כ ה"ה פ' ציצית דאית ביה חדא עול מצות עדיף מאמת ויציב כיון דהראי' מפורשת יותר בתוס' הביא מ"א דברי התוס':

תפריט ניווט