חות יאיר/קפה: הבדלים בין גרסאות בדף

{{הועלה אוטומטית}}

שאלה ממהר"א מלמד להועיל בישוב הירש הארין אצל נהר נעקיר:

מ"מ הוריתי להתירא מכמה פנים הא' ממ"ש הש"כ שם סי' קנ"א ס"ק ו' דנראה לו דלא פליגו דהמחמירין לא אסרו רק בלפני עיור וגו' דנגד ישראל חבירו הרי אפי' להפרישו חייב מש"כ בגוי או מומר. ב' דלכ"ע אין איסור מדאוריי' כי דעת האוסרים ר"ל מדרבנן ואף שהש"כ כ' פשר דבר לחלק בין ישראל למומר וגו' כ"ש דס"ל דבמומר מותר ונ"ל דלדידי' ג"כ גבי ישראל אינו אסור רק מדרבנן אחר דמצד דחייב למנעו אתא עליה ומ"מ כל זה בדאפשר למומר להשיגו במקום אחר לכן מטעם זה אם הישראל אומר כי לא ירצה להלאה לתת לו בהקפה וחשבונות רק אם רצה לקנות יקנה במזומן ודאי שרי. ג' מלשון רמ"א במ"ש ויש מחמירין ולא כ' ויש אוסרין מכלל שדעתו נוטה עם המתירין וזה כלל בידינו. וד' אחר שכל איש שורר בביתו ובפרט ביניהם והממון שלו והוא בעל המשא ומתן אשר לוקח הבשר על חשבונו לכן אע"פ שהגוי הקונה מאכיל המומרת ממנו הרי אלפני דלפני לא מפקדינן כבגמ' פ"ק דע"ז ומצד זה אם היה הוא מומר אסור ונ"ל דאפי' ודאי אין המומר הקונ' אוכל ממנו רק מאכיל לאשתו המומרת אסור דבכה"ג אחר דהמומר מצווה ג"כ בלפני הוי זה הנותן לו ג"כ עובר בלפני דמכשול לאו דלפני שיאכיל למומרית וזה ברור לע"ד וראיה לזה מתוס' מס' ע"ז סוף דט"ו בשם הר"ר אלחנן יע"ש אלא שכ' אנו מוזהרין שלא יבא שום ישראל לידי תקלה על ידינו ולע"ד א"צ לזה רק דעובר המוכר בלפני ממש כי כל עבירה שיעבור המצווה בה ודאי תכשול הוא וכן בן המומרים אפי' מגוי כ"ש מן המומר דינו כמומר לכל דבר ע' טור וש"ע א"ה סי' מ"ד ואין להאריך בזה פה. ה' הרי בנדון דידין שכבר לקח הערל מישראל הבשר בהקפה ועל חשבון כמה שנים לפני שנשא המומרת לכן יש להקל קצת כענין שאמרו הוא בא בגבולי ובכמה דוכתי. ו' מטעם זה שכבר כמה שנים נתעסק עמו ואם יפרוש ממנו עתה ה"ל איבה בכמה דוכתי חששו רז"ל לזה ויותר יש לחוש במומר דדרכן לגרות בנו ולהבאיש ריחינו ונ"ל דמה שנהג להקל במכירה לגוי בכמה דברים בא ממה שנהגו קדמונים להתיר בסוחר משום איבה שמוכר לכל.  

יאיר חיים בכרך.