באר הגולה/אבן העזר/קעג: הבדלים בין גרסאות בדף

{{עוגןמ|א}} משנה ריש יבמות

{{עוגןמ|ב}} כ"כ התוספות ריש יבמות סוף ע"א מהא דיבמתו נדה בעל פטור פסחים דע"ב דמשמע דקנה

{{עוגןמ|ג}} משנה שם די"ג ע"א

{{עוגןמ|ד}} כן הוא ברמב"ם בפ"ו וכן העתיקו הטור והקש' על זה דספק ערוה על בעלה חולצת או מתייבמת כמבואר לקמן בסעיף ה ובכ"מ שם כ' שלפי נוסח זה צריך לדחות ולומר דהאי או ט"ס הוא וצריך למחוק האלף ולכתוב וספק ערוה שהיא ספק ערוה על שניהם וכולי ובית חדש כ' שקאי אצרתה שחולצת ולא מתייבמת אם כבר נשא היבם הספק ערוה וכולי ולפע"ד הוא ג"כ דוחק שהרי לא נזכר שם צרתה והנכון לענ"ד למחוק בבא זו דספק ערוה וכצ"ל יבמה שהיא ספק ערוה על היבם וכן העתיק ה"ה וכ"כ הכ"מ בפשיטות ט"ס הוא וכמ"ש הטור

{{עוגןמ|ה}} כ' ה"ה זה פשוט שספק ערוה ליבם חולצת ולא מתייבמת

{{עוגןמ|ו}} ג"כ פשוט והכל מתבאר בפ"ד אחין {{ממ|דכ"ט ע"א}} ונלמד כיוצא בזה ממשנה שומרת יבם שקדש אחיו את אחותה וכו' שבפרק החולץ {{ממ|דמ"א ע"א}} ה"ה

{{עוגןמ|ז}} ג"ז שם שאין אישות וקדושין בעריות כמ"ש במשנ' אמרו לו מתה אשתך כולי שם {{ממ|דנ"ד ע"ב}} ה"ה

{{עוגןמ|ח}} כמ"ש הטור ממ"נ תתיבם שאם לא היתה עליו ערוה הרי היה זקוק' ליבום ואם הית' עליו ערו' לא תפסי לו בה קידושין והרי היא ליבם כאש' נכרית

{{עוגןמ|ט}} טור ממשנה שם [[בבלי/יבמות/ל/ב|דף ל' ע"ב]]

{{עוגןמ|י}} כצ"ל וכן הוא ברמב"ם ובטור

{{עוגןמ|יא}} משנה שם ריש יבמות ע"ב וכדמתרץ רבא שם [[בבלי/יבמות/יג/א|דף י"ג ע"א]] דהך ממשנ' ג' אחים ב' מהם נשואים ב' אחיות וכו' שם [[בבלי/יבמות/ל/א|דף ל' ע"א]] זו ואצ"ל זו קתני הסכמת הפוסקים

{{עוגןמ|יב}} משנה שם בריש יבמות ע"ב

{{עוגןמ|יג}} משום דקידושי הקטנה אינה אלא מדרבנן וזיק' נפילת' מדרבנן אינה פוטרת צרתה

{{עוגןמ|יד}} כדמפרש שם בגמ' [[בבלי/יבמות/יג/א|דף י"ג ע"א]] משום דמשעת נפיל' נראי' כצרת בתו

{{עוגןמ|טו}} משנה שם דף סז ע"ב

{{עוגןמ|טז}} משנ' ריש יבמות

{{עוגןמ|יז}} כדאמר רבא הלכתא וכולי שם דף יב ע"ב

{{עוגןמ|יח}} רמב"ם בפרק ז' וכ' ה"ה שזה פשוט דכיון שהי' צרת ערוה הוי' לה אשת אח שלא במקום מצוה

{{עוגןמ|יט}} משנה גיטין דף פ' ע"א ומה ששנינו שם וכל הדרכי' האלו בה אוקימנ' כר"ע דס"ל דיש ממזר מחייבי לאוין ואנן קי"ל כחכמים

{{עוגןמ|כ}} ציינתיו לעיל

{{עוגןמ|כא}} כמימרא דרב יהודא אמר רב וכולי יבמות דף יא ע"א כ"פ הרמב"ם וכ"נ מהא דרי"ף וכ"פ הרא"ש

{{עוגןמ|כב}} שם בגמרא ובמשנה ריש סוטה

{{עוגןמ|כג}} בפרושיו מהא דא"ר יוסף אלו אית' לבעל מי לא בעי' גיט' וכו' שם [[בבלי//ה/ב|דף ה' ע"ב]]

{{עוגןמ|כד}} משנה ריש יבמות

{{עוגןמ|כה}} משנה שם דף יז ע"א

{{עוגןמ|כו}} כת"ק דר"ש שם דף יח ע"ב

{{עוגןמ|כז}} טור בשם אביו הרא"ש שם בפסקיו וכרב יהודה אמר שמואל שם דף יח ע"א אע"ג דקיימא לן הלכת' כרב באיסורי בהא קי"ל כשמואל דשקלי וטרי אמוראי בתראי אליבי' וכ"כ ה"ה ושכן קיימא לן ובשם הרשב"א והב"י בשם הרי"ף בפ"ד אחין דיש זיקה אף בלא מאמר ושכ"נ מהרמב"ם

{{עוגןמ|כח}} כרבי ישמעאל בר"י שכן היתה השאלה כשנתנו ת' זהובים לב' בני אדם ושלחו לר"ע לבית האסורים וכו'

{{עוגןמ|כט}} כצ"ל ודין אחיו מאמו שהיא ערוה לו כבר נתבאר לעיל סעיף ז'

{{עוגןמ|ל}} כמ"ש הרא"ש שם מטעם שכתבתי לעיל סעיף ז' בדין איסור דערוה כגון אשת אחיו מאמו או בתו וכו'

{{עוגןמ|לא}} פי' נשואים הראשונים והיינו באין לה צרה דאם יש לה צרה חליצת הצרה שזיקה מן התור' פוטרת הקטנה מהחליצה שזיקתה מדרבנן ולא איפכא

{{עוגןמ|לב}} משנה שם דף ק"ז ע"א וכב"ה

{{עוגןמ|לג}} כשמואל שם ע"ב דמדמי לה לבעלת הגט לגבי ההוא דמיאנ' בי'

{{עוגןמ|לד}} זה פשוט דאפילו נתן לזו לא נאסר' צרתה

{{עוגןמ|לה}} שם וכשמואל וכ"פ הרי"ף והרא"ש משום דקאי ר' יוחנן כוותי'

{{עוגןמ|לו}} בריית' שם דף מא ע"ב

{{עוגןמ|לז}} דשמא הוי גירושין והרי היא גרושת אחיו שהוא בכרת

{{עוגןמ|לח}} ממה נפשך וכולי ומתבאר בסוגיא שם

{{עוגןמ|לט}} משנה שם דף קח ע"ב וכת"ק

{{עוגןמ|מ}} שם במשנה וכמו שפירש"י שם ריש דף קט

{{עוגןמ|מא}} רמב"ם בפ"ז וכתב ה"ה שזה פשוט לפי מ"ש שנישואי החרשת שוין לנשואי הקטנה וכולן מדבריהם ויש סמך לזה מהירושלמי

{{עוגןמ|מב}} בעיא שם בגדולה אליב' דר"א ונפשט' והביאה הרי"ף לומר דה"ה בקטנה אליב' דרבנן ושכן הכריע הרמב"ן וזה דעת הרשב"א וה"ה וכ"כ הטור בשם אביו הרא"ש

{{עוגןמ|מג}} ברייתא שם

{{עוגןמ|מד}} מדין הקטנה וכמו שכ' בסעיף דלעיל

{{עוגןמ|מה}} דין אחות גרושתו שפוטרת היא וצרותיה מן החליצ' ומן הייבום בטור ס"ס זה ממשנ' שם דף מא ע"א