חכמת אדם/כח: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 2 בתים ,  27 במאי 2020
תיקון
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
 
(תיקון)
שורה 18: שורה 18:
{{עוגןמ|ז}} הקיבה עשוי כמין קשת בעיגול. החלב שעל הקשת אסור מן התורה שהוא תותב קרום ונקלף. ושעל היתר אסור ממנהג שנהגו בו איסור. ויש אומרים שמדינא אסו' דאע"ג דאינו רק קרום ונקלף ואינו תותב מ"מ חשבו שאם יבא להתי' שעל היתר יבואו להתיר גם שעל הקשת:
{{עוגןמ|ז}} הקיבה עשוי כמין קשת בעיגול. החלב שעל הקשת אסור מן התורה שהוא תותב קרום ונקלף. ושעל היתר אסור ממנהג שנהגו בו איסור. ויש אומרים שמדינא אסו' דאע"ג דאינו רק קרום ונקלף ואינו תותב מ"מ חשבו שאם יבא להתי' שעל היתר יבואו להתיר גם שעל הקשת:


{{עוגןמ|ח}} חלב שעל הדקין אסור מה"ת {{ממ|יעויין במל"מ פ' י"ג מהל' שגגות די"א דנתרבה אף לכרת וי"א דאין בו כרת רק לאו והיינו ריש מעי באמתא בעי גרירה י"א שהוא כשמתחילין לצאת מן הקיבה ומשם ואילך שומן הוא ומותר וי"א שראש המעי שצריך לגרור חלבו שעליו הוא המעי שיוצא בו הרעי שהוא סוף המעיים וירא שמים יצא ידי שניהם לגרור אורך אמה מכאן ואורך אמה מכאן וי"א שאינו צריך אורך אמה ממש. לכן נהגו להקל למדוד בזרוע ואין מצריכין אמה בצמצום וא"צ להסיר רק הקרום עם הדבוק בו שעל אורך אמות אלו אבל לא השומן הדבוק בטבחיא שתחתיו וכן נוהגין. ולפי"ז כ' הכו"פ והעיד שאם מחט תחוב בכרכשתא והשומן שתחת הקרום הזה סותם שהכשירו בק"ק פראג דהוי חלב טהור אבל אם הקרום העליון סותם טריפה אפילו להסוברים דהוא חלב טהור כיון שנעשה ככובע כדלעיל [[חכמת אדם/ך''|כלל ך' סי' ו']] {{בינת אדם|כ}} ודלא כמש"כ בפ"ח בק"א סי' מ"ז דסותם וכבר תמה עליו במל"מ פי"ג מהל' שגגות אבל אם ניקבו הדקין באמה היוצא מן הקיבה והחלב סותם כשר כיון די"א דזהו חלב טהור וא"כ אינהו מיכל אכלי (שער אפרים}} כו' ומסירין מן הטבחייא ג"כ חוט ארוך שמונח עליו עם השומן שאצלו ונהגו במדינות אלו להסיר הקרום שעל כל הדקין בהדרא דכנתא דעגל משום שנשארים הדקין עם הדרא דכנתא ואוכלין הכל ביחד על כן מסירין כל הקרום שלא יניחו ג"כ שעל ראש הדקין ונהגו ליקח הקרו' משני צדדין מה שאין כן בכבש שאין דרכן להניחן ביחד וניכר ראש הדקין כן נראה טעם המנהג אבל יש להחמיר וליקח הקרום משני צדדיו גם בכבש {{ממ|רמ"א שם}}:
{{עוגןמ|ח}} חלב שעל הדקין אסור מה"ת {{ממ|יעויין במל"מ פ' י"ג מהל' שגגות די"א דנתרבה אף לכרת וי"א דאין בו כרת רק לאו והיינו ריש מעי באמתא בעי גרירה י"א שהוא כשמתחילין לצאת מן הקיבה ומשם ואילך שומן הוא ומותר וי"א שראש המעי שצריך לגרור חלבו שעליו הוא המעי שיוצא בו הרעי שהוא סוף המעיים וירא שמים יצא ידי שניהם לגרור אורך אמה מכאן ואורך אמה מכאן וי"א שאינו צריך אורך אמה ממש. לכן נהגו להקל למדוד בזרוע ואין מצריכין אמה בצמצום וא"צ להסיר רק הקרום עם הדבוק בו שעל אורך אמות אלו אבל לא השומן הדבוק בטבחיא שתחתיו וכן נוהגין. ולפי"ז כ' הכו"פ והעיד שאם מחט תחוב בכרכשתא והשומן שתחת הקרום הזה סותם שהכשירו בק"ק פראג דהוי חלב טהור אבל אם הקרום העליון סותם טריפה אפילו להסוברים דהוא חלב טהור כיון שנעשה ככובע כדלעיל [[חכמת אדם/ך#ו|כלל ך' סי' ו']] {{בינת אדם|כ}} ודלא כמש"כ בפ"ח בק"א סי' מ"ז דסותם וכבר תמה עליו במל"מ פי"ג מהל' שגגות אבל אם ניקבו הדקין באמה היוצא מן הקיבה והחלב סותם כשר כיון די"א דזהו חלב טהור וא"כ אינהו מיכל אכלי (שער אפרים}} כו' ומסירין מן הטבחייא ג"כ חוט ארוך שמונח עליו עם השומן שאצלו ונהגו במדינות אלו להסיר הקרום שעל כל הדקין בהדרא דכנתא דעגל משום שנשארים הדקין עם הדרא דכנתא ואוכלין הכל ביחד על כן מסירין כל הקרום שלא יניחו ג"כ שעל ראש הדקין ונהגו ליקח הקרו' משני צדדין מה שאין כן בכבש שאין דרכן להניחן ביחד וניכר ראש הדקין כן נראה טעם המנהג אבל יש להחמיר וליקח הקרום משני צדדיו גם בכבש {{ממ|רמ"א שם}}:


{{עוגןמ|ט}} אין מולחין חלבים עם הבשר ולא מדיחין אותם עמו. וכלי שמדיחין בו חלבים אין מדיחין בו בשר. וסכין שחותכין בו חלבים אין חותכין בו בשר אפי' אם מיוחד כלי אחד ונזהר להדיח תמיד בשר תחלה ואח"כ חלב וכן בסכין נזהר לחתוך מתחלה בשר ואח"כ חלבים לא סגי בהכי אלא ב' כלים וב' סכינים. נהגו מנקרי הבשר לנקר בסכין אחד מפני שנותנים בגד על ירכים וכל שעה שנוגע הסכין בחלב מקנחו בו ועיקר ההיתר שאין חותכין חלב שאסור מה"ת אלא גורר אותו בסכין ואין בו דוחקא דסכנא ואפי' משתכח דאית ביה דוחקא דסכינא בדיעבד מותר בהדחה והרי כל ישראל נהגו להדיח הבשר ונכון ללמד אדם לבני ביתו שישפשפו הבשר יפה במים:
{{עוגןמ|ט}} אין מולחין חלבים עם הבשר ולא מדיחין אותם עמו. וכלי שמדיחין בו חלבים אין מדיחין בו בשר. וסכין שחותכין בו חלבים אין חותכין בו בשר אפי' אם מיוחד כלי אחד ונזהר להדיח תמיד בשר תחלה ואח"כ חלב וכן בסכין נזהר לחתוך מתחלה בשר ואח"כ חלבים לא סגי בהכי אלא ב' כלים וב' סכינים. נהגו מנקרי הבשר לנקר בסכין אחד מפני שנותנים בגד על ירכים וכל שעה שנוגע הסכין בחלב מקנחו בו ועיקר ההיתר שאין חותכין חלב שאסור מה"ת אלא גורר אותו בסכין ואין בו דוחקא דסכנא ואפי' משתכח דאית ביה דוחקא דסכינא בדיעבד מותר בהדחה והרי כל ישראל נהגו להדיח הבשר ונכון ללמד אדם לבני ביתו שישפשפו הבשר יפה במים:

תפריט ניווט