תשואת חן/מח: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין שינוי בגודל ,  6 במאי 2018
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 49: שורה 49:
'''ועוד''' ראיה ברורה מן דברי הירושלמי ריש מסכת ברכות הובא בחידושי הרשב"א ואני זכיתי לראי' בדברי הירושלמי גופיה תניא הקורא קודם לכן לא יצא ר' זעירא בשם ר' ירמיה ספק בירך בירכת מזוני צריך לברך שנאמר ואכלת כו' ספק התפלל ספק לא התפלל אל יתפלל ודלא כרבי יוחנן דאמר הלואי יתפלל אדם כל היום כולו כו' ספק קרא קריאת שמע ספק לא קרא נשמ' מן הדא הקורא קודם לכן לא יצא וקודם לכן לאו ספק הוא ואת אמרת צריך לקרות הדא אמרה ספק צריך לחזור ולקרות, פירש הרשב"א הא קודם לכן הוא בין השמשות ספק יום וספק לילה ואפילו הכי צריך לחזור ולקרות. הרי מבואר מן הברייתא וסתמא דהירושלמי דלא כשמואל. וא"ל דהאיך הבין שמואל הברייתא ואם כן קשה קושית הרב וכי נתחכם יותר משמואל, ובאמת ראיתי שהמפרש על הירושלמי הקשה קושיא זו תימא לשמואל תיקשי לי הברייתא, ותירץ דשמואל מוקי לה כר' מאיר דבין השמשות כהרף עין ודחק קצת לאוקמי' ברייתא דלא כהלכתא דהא קיימא לן דבין השמשות הוי שיעור ג' ר' מיל והוא כמו רבעית שעה קודם צאת הכוכבים כמבואר באורח חיים סימן רס"א והב"ח כתב שם בשם ר' ירוחם שיש להחמיר דמתחילת השקיעה הוי לילה וג"ר מיל קודם לזה הוי בין השמשות.
'''ועוד''' ראיה ברורה מן דברי הירושלמי ריש מסכת ברכות הובא בחידושי הרשב"א ואני זכיתי לראי' בדברי הירושלמי גופיה תניא הקורא קודם לכן לא יצא ר' זעירא בשם ר' ירמיה ספק בירך בירכת מזוני צריך לברך שנאמר ואכלת כו' ספק התפלל ספק לא התפלל אל יתפלל ודלא כרבי יוחנן דאמר הלואי יתפלל אדם כל היום כולו כו' ספק קרא קריאת שמע ספק לא קרא נשמ' מן הדא הקורא קודם לכן לא יצא וקודם לכן לאו ספק הוא ואת אמרת צריך לקרות הדא אמרה ספק צריך לחזור ולקרות, פירש הרשב"א הא קודם לכן הוא בין השמשות ספק יום וספק לילה ואפילו הכי צריך לחזור ולקרות. הרי מבואר מן הברייתא וסתמא דהירושלמי דלא כשמואל. וא"ל דהאיך הבין שמואל הברייתא ואם כן קשה קושית הרב וכי נתחכם יותר משמואל, ובאמת ראיתי שהמפרש על הירושלמי הקשה קושיא זו תימא לשמואל תיקשי לי הברייתא, ותירץ דשמואל מוקי לה כר' מאיר דבין השמשות כהרף עין ודחק קצת לאוקמי' ברייתא דלא כהלכתא דהא קיימא לן דבין השמשות הוי שיעור ג' ר' מיל והוא כמו רבעית שעה קודם צאת הכוכבים כמבואר באורח חיים סימן רס"א והב"ח כתב שם בשם ר' ירוחם שיש להחמיר דמתחילת השקיעה הוי לילה וג"ר מיל קודם לזה הוי בין השמשות.


והנראה לעניות דעתי לתרץ כל זה {{לפיענות|בחיגק?}} זה דוודאי שמואל יש לו תנא דמסייע דסבירא ליה כן דקריאת שמע דרבנן, דהנה במתניתין דשבת במתני' דמפסיקין לקריאת שמע ואין מפסיקין לתפילה ואמר שם ר"י לא שנא אלא רשב"י וחביריו דתורתן אומנתן אבל כגון אנו אף לתפילה מפסיקין, הרי מבואר דמתני' דקתני מפסיקים לקריאת שמע ואין מפסיקין לתפילה איירי ברשב"י וחביריו דתורתן אומנתן ואפילו הכי מפסיקין לקריאת שמע. והנה בירושלמי דברכות דף ה' ע"ב איתא שם אמר רבי יוחנן בשם רשב"י כגון אנו שעוסקין בתלמוד תורה אפילו לקריאת שמע אין אנו מפסיקין, הרי מבואר דר"ש פליג אמתני' ופריך שם וכי לית לר"ש שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב, ומתרץ שם טעמיה דרשב"י זה שינון [וזה שינון] ואין מבטל שינון מפני שינון. והנה רבנן פליגא על ר"ש כמבואר שם וכן מבואר במתני', והנה יש לומר דבזה פליגא דרבנן סברי עיקר קריאת שמע לאו שינון הוא רק מצוה לקבל עול מלכות שמים והוי כשאר מצות סוכה ולולב ודחי לשנוי' דד"ת ורשב"י כשמואל סבירא ליה דקרא לאו בקבלת עול מלכות שמים הוא רק בדברי תורה היינו דמצוה לקריאת דברי תורה בשכבך ובקומך רק דחכמים תקנו שיהא קורין פרשת אלו לקבל עול מלכות שמים והיינו למי שאינו עוסק בתורה יום ולילה אבל מי שעוסק בתורה אין צריך להפסיק דאי משום קבלות מלכות שמים הוא מדרבנן והוי כמו תפילה שהוא מדרבנן ואין מפסיקין לתפילה ואי משום שינון אין שינון מבטל שינון, ואם כן כיון דשמואל כר"ש סבירא ליה אין שום קושיא על שמואל משום ברייתא או מתני' משום דאמר לך הא מני רבנן ואנא דאמרי כר"ש וזה סברא נכונה וברורה בס"ד והשתא אתי שפיר שיטת הרי"ף והרא"ש ורוב הפסוקים דפסקו דלא כשמואל כיון דקיימא לן הלכה כסתם מתני' דקתני מפסיקים לקריאת שמע אלמא קריאת שמע דאורייתא ודוק שהוא נכון מאוד בס"ד:
והנראה לעניות דעתי לתרץ כל זה {{לפיענוח|בחיגק?}} זה דוודאי שמואל יש לו תנא דמסייע דסבירא ליה כן דקריאת שמע דרבנן, דהנה במתניתין דשבת במתני' דמפסיקין לקריאת שמע ואין מפסיקין לתפילה ואמר שם ר"י לא שנא אלא רשב"י וחביריו דתורתן אומנתן אבל כגון אנו אף לתפילה מפסיקין, הרי מבואר דמתני' דקתני מפסיקים לקריאת שמע ואין מפסיקין לתפילה איירי ברשב"י וחביריו דתורתן אומנתן ואפילו הכי מפסיקין לקריאת שמע. והנה בירושלמי דברכות דף ה' ע"ב איתא שם אמר רבי יוחנן בשם רשב"י כגון אנו שעוסקין בתלמוד תורה אפילו לקריאת שמע אין אנו מפסיקין, הרי מבואר דר"ש פליג אמתני' ופריך שם וכי לית לר"ש שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב, ומתרץ שם טעמיה דרשב"י זה שינון [וזה שינון] ואין מבטל שינון מפני שינון. והנה רבנן פליגא על ר"ש כמבואר שם וכן מבואר במתני', והנה יש לומר דבזה פליגא דרבנן סברי עיקר קריאת שמע לאו שינון הוא רק מצוה לקבל עול מלכות שמים והוי כשאר מצות סוכה ולולב ודחי לשנוי' דד"ת ורשב"י כשמואל סבירא ליה דקרא לאו בקבלת עול מלכות שמים הוא רק בדברי תורה היינו דמצוה לקריאת דברי תורה בשכבך ובקומך רק דחכמים תקנו שיהא קורין פרשת אלו לקבל עול מלכות שמים והיינו למי שאינו עוסק בתורה יום ולילה אבל מי שעוסק בתורה אין צריך להפסיק דאי משום קבלות מלכות שמים הוא מדרבנן והוי כמו תפילה שהוא מדרבנן ואין מפסיקין לתפילה ואי משום שינון אין שינון מבטל שינון, ואם כן כיון דשמואל כר"ש סבירא ליה אין שום קושיא על שמואל משום ברייתא או מתני' משום דאמר לך הא מני רבנן ואנא דאמרי כר"ש וזה סברא נכונה וברורה בס"ד והשתא אתי שפיר שיטת הרי"ף והרא"ש ורוב הפסוקים דפסקו דלא כשמואל כיון דקיימא לן הלכה כסתם מתני' דקתני מפסיקים לקריאת שמע אלמא קריאת שמע דאורייתא ודוק שהוא נכון מאוד בס"ד:


'''ובזה''' נראה לעניות דעתי לתרץ דברי הרמב"ם ריש הלכות תלמוד תורה הלכה ח' דכל אדם חייב לקבוע זמן תורה ביום ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה. וכתב הלחם משנה היינו שפסק כרב אמי במנחות דאפילו לא שנה אלא פ' א' בשחרית ופ' א' בערבית קיים לא ימוש והא דלא פסק רבינו כר"י דאמר משום רשב"י אפילו לא קרא אלא קריאת שמע שחרית וערבית קיים לא ימוש אף על גב דפרק קמא נדרים {{ממ|[[בבלי/נדרים/ח/א|ח.]]}} משמע דרב ס"ל כר"י מכל מקום משמע ליה קולא גדולה היא והלך להחמיר דהא ר"י בעצמו אמר ואסור לגלות בפני עם הארץ יע"ש והנך רואה שדבריו דחוקים מאוד. אבל לפי הוצעה שכתב לעיל ותירץ בטוב טעם דרשב"י לשיטתו אזיל דסבירא ליה דעיקר קריאת שמע לאו קבלות עול מלכות שמים רק מצות שינון וכיון דהוי שינון פשוט דיוצא בה חובת תלמוד תורה דהא היא היא אבל הרמב"ם לשיטתו אזיל דסבירא ליה קריאת שמע דאורייתא היינו לקבל עול מלכות שמים והוא מצוה בפני עצמה שהרי מונה אותם לשני מצות ואם כן פשיט דאין יוצא בקריאת שמע ידי חובת תלמוד תורה מה שאין כן ר"ש דסבירא ליה היא היא שפיר יוצא בה ודוק היטב שהיא נכון לעניות דעתי, ועיין מ"ש לקמן ב[[תשואת חן/מט|שאלה ב']] עוד מזה וכאן אין להאריך יותר מזה שאין זה משאלתינו:
'''ובזה''' נראה לעניות דעתי לתרץ דברי הרמב"ם ריש הלכות תלמוד תורה הלכה ח' דכל אדם חייב לקבוע זמן תורה ביום ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה. וכתב הלחם משנה היינו שפסק כרב אמי במנחות דאפילו לא שנה אלא פ' א' בשחרית ופ' א' בערבית קיים לא ימוש והא דלא פסק רבינו כר"י דאמר משום רשב"י אפילו לא קרא אלא קריאת שמע שחרית וערבית קיים לא ימוש אף על גב דפרק קמא נדרים {{ממ|[[בבלי/נדרים/ח/א|ח.]]}} משמע דרב ס"ל כר"י מכל מקום משמע ליה קולא גדולה היא והלך להחמיר דהא ר"י בעצמו אמר ואסור לגלות בפני עם הארץ יע"ש והנך רואה שדבריו דחוקים מאוד. אבל לפי הוצעה שכתב לעיל ותירץ בטוב טעם דרשב"י לשיטתו אזיל דסבירא ליה דעיקר קריאת שמע לאו קבלות עול מלכות שמים רק מצות שינון וכיון דהוי שינון פשוט דיוצא בה חובת תלמוד תורה דהא היא היא אבל הרמב"ם לשיטתו אזיל דסבירא ליה קריאת שמע דאורייתא היינו לקבל עול מלכות שמים והוא מצוה בפני עצמה שהרי מונה אותם לשני מצות ואם כן פשיט דאין יוצא בקריאת שמע ידי חובת תלמוד תורה מה שאין כן ר"ש דסבירא ליה היא היא שפיר יוצא בה ודוק היטב שהיא נכון לעניות דעתי, ועיין מ"ש לקמן ב[[תשואת חן/מט|שאלה ב']] עוד מזה וכאן אין להאריך יותר מזה שאין זה משאלתינו:

תפריט ניווט