מחצית השקל/אורח חיים/תרפח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מחצית השקל ‏ אורח חיים תרפח

(א) (ס"ק א) מימות כו' לחלק כבוד לא"י הם דברי הרב"י וז"ל כיון דמצוה זו הוקבעה בזמן חורבנה של ארץ ישראל ראו חכמים שבאותו דור לעשות זכר לא"י בנס זה וכדאמר פ"ב דר"ה דאית לן למיעבד זכר למקדש. ולפיכך תקנו שמוקפים חומה מימות יהושע בן נון יקראו בט"ו ושאר עיירות בי"ד. ואלו לא הוי מחלקים ביניהם לא היה לא"י זכר בנס זה עכ"ל:

(ב) (ס"ק ב) מסתמא כו' וסתם עיירות מוקפות כו' ר"ל שכתב דחפצי הגוי קונין שביתה במקומן. ואם הוציאן גוי חוץ לתחום שביתתן והביאן לעיר המוקפות לדירה. אעפ"י שאין להם כ"א ד' אמות כדין היוצא חוץ לתחום. מ"מ כל העיר הואיל ומוקפות לדירה נחשבת כד"א ועז"א וסתם עיירות מוקפות כו':

ונ"ל דמשום זה כו' דמ"ש הר"ן דסתמא הוקפה ולב"י הוא מהכרח קושייתו. דאיך נדע בח"ל איזה עיר הוקפה ולב"י לקרות בה כדין כרך או עיר. בשלמא בא"י שישיבת גוים בימי יהושע לא מיקרי ישיבה וכיון שבאו אח"כ ישראל וישבו בה וכבר הוקפה קודם שישבו בה ישראל ה"ל הוקפה ולב"י. אבל בח"ל דתלי' בישיבת גוים איך ידענו שהוקפה ולב"י. וע"ז תי' דאזלי' בתר רובא. ורוב עיירות הן הוקפה ולב"י. אבל הר"מ לשיטתי' דס"ל לעיל בסי' ת"א להיפך דסתם עיירות הם מוקפות לדירה היינו ישבה ולבסוף הוקפה והדרא קושית הר"ן לדוכתיה ולכך הוכיח הא דבעי' במגלה הוקף ולב"י לאו דוקא ה"ה בישבה תחלה אלא שהיה דעתם תחלה בשעת ישיבה להקיפה מיקרי הוקף ולב"י דבתר מחשבתם אזלי'. וא"ש קו' הר"ן דרוב עיירות דעתם בשעת ישיבה להקיפה ומקרי הוקף ולב"י:

ודעת רמ"א צ"ע. ר"ל שכתב מסתמא הוקפא ולב"י. דהם דברי הר"ן. מלבד דלעיל בסי' ת"א. פסק כדברי הר"ם דסתם עיירות הם מוקפי' לדירה והוא ההיפך ממ"ש כאן. אלא דגם פה סתר א"ע מדכתב המחבר או שישב תחלה ע"ד להקיפה כו' והם דברי הר"ם הנ"ל הוא מהכרח קושי' הר"ן דבח"ל איך נדע אם הוקפה ולב"י וכנ"ל. וע"כ צ"ל דס"ל דסתם עיירות לא הוי הוקפה ולב"י כמ"ש הר"ן אלא אדרבא סתם הוי מוקפות לדירה. ולזה צ"ל דסגי במחשבה שדעתם להקיפה וכן הוא סתם עיירות כנ"ל. וא"כ רמ"א שכ' מסתמא הוקפה ולב"י והם דברי הר"ן ליישב קושיא הנ"ל. א"כ מנ"ל דינו שלהר"ם דאם דעתם להקיפה סגי. דהא השתא קושית הר"ן מיושבת בלא"ה. וא"כ ניהו דדינו של הר"ם אמה דסתם עיירות י"ל דין מוקף אמנם מטעם דסתם ישבו ע"ד להקיפה לדעת הר"ם אבל לשונו שאמר סתמא הוקפה ולב"י והם דברי הר"ן צ"ע:

(ג) (ס"ק ג) ומלבד כו' מדהיפך כו' ר"ל דבטור כ' וכן הכפרים הסמוכים אפי' אין נראים כו' או שנראה עמהן אפי' אין סמוכים כו' ובלבד שלא יהיו רחוקים יותר ממיל עכ"ל. ומשמע דגם בנראה עמו בעי' שיהיה שלא יהיה רחוק ממיל. דהא האי ובלבד שלא יהיה רחוקים כו' ודאי אדסמיך לי' קאי. ובגמ' משמע דסמוך ואינו נראה בעי' שלא היה רחוק מיל ואי נאמר דהאי ובלבד שלא כו' שכ' הטור קאי אתרווייהו בין על נראה ובין על סמוך. א"כ לאיזה ענין הוזכר נראה דאינו מעלה ומוריד. דהא בין נראה ובין אינו נראה בעי' מיל ועמ"ש הרב"י ליישב. ולכן היפך פה בש"ע והקדים דין נראה ואח"ז דין סמוך אעפ"י שא"נ ובלבד כו'. אם כן קאי האי ובלבד כו' אסמוך אף על פי שא"נ דסמוך לו אבל נראה אע"פ שהוא רחוק הרבה כפשטא דתלמודא:

(ד) (ס"ק ד) שהוא ספק כו' אם הים כו' דטבריא מוקפת חומה מימות יב"נ אלא מצדה הים חומתה ונסתפקו בגמ' אי מעלת החומה נדונה עי"ז ככרך הואיל והחומה מגין מן האויבים א"כ גם הים מיקרי חומה דהא גם הים מגין או משום דהחומה מכסה בני העיר מעין האויב ויכולים להטמין א"ע במחבואה משא"כ ים דמגלי וא"א להחבא וא"כ אין לים דין חומה:

(ו) (ס"ק ו) ולא יברך כו שתקנו חכמים כו'. ר"ל וא"כ מברכים על התקנה שתקנו חז"ל ואמרי' וצונו:

משום דכתיב לא תסור כו' או מטעמי אחרינ' דאמרי בשבת דף ך"ג ע"א ע"ש לענין י"ט שני:

כמ"ש בי"ד. לענין כוי שהוא ספק חי' ובעי כיסוי מפני שהוא ספק דאורייתא ואעפ"כ אין מברכים על הכיסוי ע"ש:

(ז) (ס"ק ז) זמן כו' ועיקר כו' דע דלשון זה שכ' הרב"י בש"ע פה הוא לשון הרמב"ם:

ולאשר בדברי הש"ס נחלקו רש"י ורא"ש בפירושו. אמנם ה"ה מפרש לשון הרמב"ם כפירש"י וכיון שהרב"י העתיק לשונו ודאי גם הוא פסק כרש"י. וגם בספרו הארוך הבי' בשם הר"ן שגם הרי"ף מפרש כרש"י וזה דרכו של הרב"י במקום שהרי"ף ורמב"ם שוין לפסוק כוותם אף שהרא"ש חולק כמ"ש בהקדמתו ולכן אציע פה דעת רש"י בן כרך שהלך לעיר. ודעתו לחזור כו' ר"ל בשעה שהחזיק בדרך (כן פי' הרי"ף. וכמ"ש הרא"ש בשמו) לחזור ביום י"ד קודם שיאיר היום. א"כ אף שבליל י"ד יהיה בעיר מ"מ כיון דעיקר קריאת המגלה הוא ביום לא חל חובת קריאת העיר עליו ונשאר לידון כבן כרך. אף שנתעכב אח"ז בעיר גם ביום י"ד מ"מ אזלי' בתר מחשבתו ראשונה בשעה שהחזיק בדרך וה"ה כבן כרך. ובזה גם הרא"ש מודה. אבל אם לא היה דעתו לחזור קודם שיאור היום וגם באמת נתעכב בעיר בתחלת היום דתרתי בעי' מחשבה ראשונה וגם שקיים מחשבתו ונשאר שם כ"כ הלחם משנה אז נידון כבן עיר וקורא עמהם. ובן עיר שהלך לכרך והיה דעתו לחזור ביום ט"ו קודם שיאיר היום. אז ביום י"ד קורא כדין בן עיר אף שהוא בכרך. אבל אם היה דעתו להתעכב בכרך בתחלת יום ט"ו ואז לא יקרא ביום י"ד אלא ימתין עד ט"ו לקרות כבן כרך (והעיקר תליא במקום שהלך שמה) אמנם כ' הר"ן הביאו הרב"י בבן כרך שהלך לעיר ודעתו להתעכב בתחלת יום י"ד וגם נתעכב שם דקורא כבן עיר. אם אח"ז חזר למקומו לכרך בט"ו קורא גם בט"ו:

(ט) (ס"ק ט) אין קורין כו' ושואלים כו' קמ"ל אף דאין קורין משום שמא יעביר המגלה ד"א בר"ה אבל בדרשה לא גזרי' כ"ה בגמ' דף ד':

(י) (ס"ק י) ואין עושים כו' ועיין בגמ' כו' גבי עושים כו' וזו היא ראיית הרלב"ח דאי' התם י"ד שחל בע"ש. רב אמר קורין פ' זכור בשבת שלפני ח' אדר דכ' הימים האלה נזכרים ונעשים. לכן בעי' זכירה דהיינו פ' זכור שהוא זכירת מעשה עמלק תקדם לעשיה דהיינו פורים כמו שהקדים הכתוב זכיר' לעשי':

ושמואל אמר קורין פ' זכור למחר בשבת שהוא ט"ו אדר דכיון דאיכא מוקפים דעבדי בט"ו זכירה ועשיה בהדדי קאתי ושפיר דמי. וע"כ מה דאמר שמואל כיון דאיכא מוקפי' דעבדי בט"ו אינו ר"ל קריאת המגלה. דהא ט"ו שחל בשבת קורין המגלה בע"ש וכמ"ש פה בש"ע. אע"כ צ"ל דר"ל הסעודה עושים עכ"פ בשבת וזה מיקרי עשי'. ועז"א עשי' וזכיר' בהדדי אתי. עכ"פ מוכח דהסעודה צ"ל בשבת. ומ"ש מ"א לעיל דאין ראיית מהרלב"ח מכרחת אפשר ר"ל. דאע"ג דהסעודה היא ביום א' מ"מ כיון דאינה אלא לתשלומין ליום השבת מיקרי בהדדי קאתי אף דלפי האמת קדמה הזכיר' וכמ"ש הפר"ח ע"ש. או ר"ל הואיל וקורין בשבת פ' ויבא עמלק ואומרים על הנסים מיקרי עשי' בשבת. דהא גם על סעודת שבת כשמברך בהמ"ז מזכיר על הנסים אם שלא יצא ידי סעודת פורים משום היכר' שיהיה ניכר שעושה לשם פורים מ"מ סועד בפורים ועול' קצת לפורים דהא מזכיר על הנסים בבהמ"ז:

ועכ"פ מתנות לאביונים כו' כדאי' בגמרא דעל הא דאין קורין המגלה בשבת אמר רבה הטעם גזר' שמא ילך אצל בקי ללמוד ויעבירנו ד"א בר"ה. והיינו טעמא דשופר. וה"ט דלולב דלא דחי שבת. ור' יוסף אמר משום שעיניה' של עניים נשואות למקר' מגלה. שיודעים שבעת קריאת המגלה נותנים מתנות לאביונים ואם כן כשיקראו בשבת ולא אפשר לשלוח מתנות בשבת ששולחים עפ"י הרוב מעות יצטערו העניים אף שיודעים שהיום גורם. מ"מ או יתייאשו מן המתנות. או מ"מ הו"ל תוחלת ממשכ' מחלת לב. ותני' כוותי' דר' יוסף משמע דהכי קי"ל אף דכללא רבה ור"י הלכתא כרבה מ"מ מדתני' כוותי' דר"י ראוי לריסוק כמותו. וגם אפשר דרבה מודה בזה לר"י ואמר טעם שמא יעבירנו שהוא טעם כולל גם לשופר ולולב וכדסיים רבה וה"ט כו':

(יב) (ס"ק יב) קורא בלא ברכה. וכן הסכים הפר"ת ודלא כט"ז ס"ק ט' אבל מ"ש הט"ז שם דמ"ש רמ"א בסעיף ז' מיהו אם נזדמן לו כו' וחוזר וקורא אותה בי"ד כו' שר"ל שבי"ד מברך על הקריאה. בזה גם הפר"ח מסכים הואיל וקורא עכשיו בזמנו ראוי לברך ע"ש:

ודע שכ' הפר"ח בסי' זה דאין לטלטל המגלה בשבת. ואייתי ראיה מדאי' בגיטין דף סמ"ך ע"א דספר שכתובים בו הפטרת אין קורין בו. משום דצריכים לכתוב כל הנביאים שלימים. (אלא דעכשיו הותר' משום עת לעשות ועיין במ"א ר"ס רפ"ד) ומה"ט אמרי' התם דאין מטלטלים אותן בשבת. וס"ל לפר"ח ה"ה מגלה כיון דאין קורין בו. אין מטלטלים אותה. ומזה נשתרבב המנהג לדידן כשחל פורים ביום א' להביא המגלה לבה"כ מע"ש. דס"ל דבשבת אסור לטלטלה כמ"ש הפר"ח. ואני בעניי לא זכיתי להבין דברי הפר"ח. דמה ענין מגלה לס' הפטרת. בשלמא הפטרה דאין קורין בו בשבת כלל. ואיננה ראוי לשום דבר דהא א"א ללמוד ממנו וגם אין תורת כלי עליו לכך אין מטלטלים אותה. אבל מגל' ניהו דאין קורין בו בשבת לצאת בקריאה זו מ"מ הלא שואלים ודורשים בה ולמה תגרע מגלה משאר ספרי הנביאים. ואף לדעת הפר"ח י"ל דוקא לדידהו כשחל יום ט"ו בשבת. דזמן קריאה הוא ואעפ"כ אין קורין בו. משא"כ לדידן כשחל י"ד ביום א' ושבת הוא י"ג אדר ואינו זמן קריאה כלל ודאי יש למגלה דין כל הכתובים ונביאים. וא"כ בכל השבתות השנה יהיה אסור לטלטל מגלה וזה ודאי לא יעלה על הדעת ומה בין שבת י"ג אדר לשאר שבתות. אמנם יש זהירות להביאו לבה"כ מע"ש דאם יביאנו בשבת לעת ערב הו"ל כאלו מכין לחול וכמ"ש מ"א בסי' תרס"ז בשם מהרי"ל דאין לחפש הס"ת משבת לי"ט ע"ש. אלא דלפ"ז אין להביא בשבת לעת ערב סידור התפלה להתפלל בה בליל מ"ש. ואם נאמ' דראוי לקרות בו מעט מבע"י ה"ה די"ל כן במגלה דיש ללמוד הימנה קצת ביום ורפיא בידי:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.