מחצית השקל/אורח חיים/תר
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
(א) (ס"ק א) בגד כו' מלבוש מוכן. אבל כשצריך לאומן לתקנו אז השמחה כשגמרו כצ"ל וכיון דברכת שהחיינו תלי' בשמחת הלב. לכן כה"ג אין לברך בשעת הקנין וקבעו זמנו בשעת לבישה:
ועסי' כ"ב כצ"ל. וכ' שם דאם קנה בגד ונתנו לאומן ועשה לו ממנו מלבוש של ד' כנפות שחייב בציצית יש לברך בשעה שמתקן בו הציצית ולא ימתין עד שעת הלבישה. ולכן מסופקני אם בר"ה כה"ג יש להמתין בברכת שהחיינו עד שעת לבישה בליל ב' דר"ה:
וראיתי בספר א"ר שכ' וז"ל וה"ה נשים בשעת ברכת הדלקה (תלבש בגד חדש. או) תניח פרי שיניח הבעל אח"כ בקידוש עכ"ל. וזה כמה שנים קיימתי כן מסברא. ועכשיו הדרני בי דהא קי"ל דצריך לברך שהחיינו בשע' אכילה והא א"א לאשה לאכול הפרי אז בשעת הדלקה שמדלק' בלילה קודם קידוש. ומה"ט כ' מ"א בס"ק ג' בשעת תקיעה וטוב ללבוש בגד חדש ולא הזכיר מפרי חדש. דגם אז א"א לאכול ואע"ג שכ' רמ"א סי' רכ"ה סעיף ג' דמי שבירך בשע' ראיה לא הפסיד. מ"מ הא כ' מ"א שם בשם סמ"ק דדוקא אי נהנה בראייתו וע"ש בהרב"י מבואר יותר (ולענ"ד אם לא נהנה אפי' דיעבד לא יצא דברכת שהחיינו באה על שמחת הלב כמ"ש שם) וגם את"ל שנהנה בראיית הפרי מ"מ צ"ל שלא ראתה הפרי ההיא עד שעת הדלק' דאם ראתה כבר באנו למחלוקת האגור והר"מ וסמ"ק שהביא רמ"א סי' רכ"ה ס"ג. ומ"א ס"ק ט' אם יברך על ראיה שניה (וכן לדידן אם לא בירך באכילה א' אי יברך באכילה שניה). ואם כן מאי הועלנו לצאת ידי מחלוקת הפוסקים אם יברך זמן בליל שני של ר"ה ובאנו לידי מחלוק' אחרות וגם באיש אי נוהג לקדש קודם הנטילה. דעתי העניה נוטה לאכול הפרי מיד אחר הקידוש וברכ' שהחיינו קודם נטילה. דהא באנו לצאת ידי האומרי' דאין לברך זמן בליל שני. א"כ שהחיינו לא בא אלא בשביל הפרי ואיך יפסוק בין שהחיינו בנטילה וברכה וברכת המוציא. אבל המקדשים לאחר נטילה צריך להמתין באכילת הפרי עד אחר אכילת המוציא. דא"א לאכול קודם. וזה צ"ל דלא מיקרי הפסק:
אם י"ל תירוש כו' וע"ס רכ"ה ס"ה דאם בירך שהחיינו על ענבים יש מחלוקת הפוסקים אי יברך שוב שהחיינו על התירוש:
(ב) (ס"ק ב) יאמר כו' דאף דקדושה אחת כו' ויש טועים כו' ר"ל דוקא בשאר י"ט ליכא ספיקא ואליבא דכ"ע צ"ל זמן בליל שני וא"צ לפרי חדש. דהא אע"ג דאנן בקיאים בקביעא דירחא ויומא קמא עיקר. מ"מ מנהג אבותינו בידינו והם היו עושים שני ימים מספק והיו צריכים לברך זמן בליל שני. דשמא יום א' היה חול ולא יצא בזמן שבירך בליל א' וצ"ל בליל שני. משא"כ בר"ה דאף למנהג אבותינו לא היו עושים שני ימים מספק. אלא דגם בב"ד היו עושים לפעמים ב' ימים והוי ב' ימים כיומא אריכתא. ויצא בזמן שבירך בליל א'. לכן ס"ל לכמה פוסקים דאין לברך זמן בליל שני של ר"ה. והיינו מדתנן בראשונה היו מקבלים עדות החודש(כל יום שלשים של אלול)כל היום ואם באו עדים אפי' לעת ערב היה אותו יום ל' קדש ולמחר חול. ואם לא באו עדים עד למחרת היה מחר קודש ולמפרע אתמול היה חול (אלא דלא אירע כן דמימות עזרא לא מצינו אלול מעובר) פעם א' נשתהו עדים לבא. ועי"ז אירע קלקול ללוים בשיר של תמיד בין הערבים דבחול היו אומרים שירה אחרת ובי"ט שירה אחרת. לכן התקין ריב"ז שאם יבאו עדים אחר מנחה שוב לא יקבלו עדותן ויהיה אלול מעובר ויהיה מחר קדש. וימנו המועדים מיום המחרת. ואעפ"כ יגמרו יום ראשון בקדו' שלא יזלזלו בשנים הבאות ביום שלשים. ולאחר החורבן דל"ל לקלקול לוים בשיר בעו"ה התקין ריב"ז שיהיו מקבלים העדים אפי' אחר מנחה. ומ"מ מודה ריב"ז שאם באו מן המנחה ולמעלה ניהו שהיו מקבלים עדותן והיה היום קודש והיה מונין המועדים מיום ל'. מ"מ היו נוהגים גם מחר קדש. והיו ב' ימים קדושים לכן אפי' אחר החורבן ביצה שנולדה ביום א' דר"ה גם ביום ב' אסור אע"ג דבב' י"ט של גליות מותר בשני ממ"נ דהא חד יומא חול. וכן דבר שנתלש ממחובר ביום א' דר"ה אסור גם ביום ב'. כיון דלפעמים היו שני הימים קדושים ולא משום ספק הויין שני הימים כחד יומא אריכתא ולכן ס"ל דא"ל זמן בליל שני. אבל רש"י ס"ל די"ל זמן בליל שני דניהו דהוה כיומא אריכתא לענין ביצה ומחובר מ"מ לענין זמן מנהג אבותינו בידינו כמו שהיו נוהגים קודם החורבן. דהא מה"ט מודה ריב"ז דאף לאחר החורבן יש לנהוג קדושה גם ביום שני אף שקיבלו העדים אחר מנחה ביום א'. משום דכן היו נוהגים קודם החורבן וכיון דקודם החורבן אם לא באו עדים עד אחר המנח' שהיו נוהנים אותו יום קודש ולמחר קודש. מ"מ היה יום שני עיקר והיו מונין המועדות מיום שני דהא לא קבלו העדים ביום א'. וא"כ ודאי היו צריכים לברך זמן בליל שני. ה"ה לדידן יש לברך זמן בליל שני עכת"ד הב"ח:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |