מחצית השקל/אורח חיים/תקכט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מחצית השקלTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תקכט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א


חיי אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


(א) כ' מ"א ברמב"ם כו' בעובדא דר"א הוא רפ"ב דביצה:

וגם רב לא כו' ביצה דף ד':

ול"כ דהאידנא כו' ר"ל דוקא בימי הש"ס שהיו דורשים דינים תוך הדרשה וכמ"ש במס' כריתות דף י"ג ע"ב אהא דרב לא אוקי אמור' מיומא טבא לחבריה משום שכרות ושכור אסור להורות ופריך וניקו אמורא ולא לורי ומשני כל היכי דיתיב רב אי אפשר בלא הוראה. אבל עכשיו דאין דורשין דינים מוטב לדרוש אחר כו':

(ב) (ס"ק ב) מיהו כו' לשיטתיה אזיל כו' ר"ל לשיטתיה אין ברירה כ"א להתיר לאכול אחר זמן אסורו דהיינו אחר זמן מנחה ולכן לא הותר לו כי אם מעט פת דהיינו מעט יותר מביצה דהו' שיעור סעודה ג' כמ"ש ר"ס רצ"א:

אבל אנן כו' עד מנחה קטנה כמ"ש סי' רמ"ט ואע"ג דבערב סוכות כ' בסי' רל"ט סעיף ג' בהגה דלא יאכל מחצות היום ואילך ע"ש הטעם מ"מ הכא ודאי לא איירי בערב סוכות דהא הש"ע מיירי בעי"ט א':

וא"א שיחול שבת בערב סוכות דא"כ יום א' דסוכות ביום א'. והא קי"ל לא אד"ו ראש. וגם בערב פסח (ועיין בחק יעקב סי' תע"א) ע"כ לא מיירי דאז א"א לקיים סעודה ג' בפת כמ"ש סי' תמ"ד אע"כ מיירי בערב שבועות דוקא. ועז"כ רמ"א ואסור לאכול כו' כמו בערב שבת. ולכן הקשה מ"א דבערב שבת מבואר סי' רמ"ט דמותר עד זמן מנחה קטנה. וא"כ יוכל לאכול סעודה ג' בזמן היתר. דהיינו אחר זמן מנחה גדולה וקודם זמן מנחה קטנה ואז יוכל לאכול יותר ממעט פת:

עסי' רצ"א. ושם כ' מ"א ס"ק ח' דאם חל י"ט במ"ש מ"מ אם יודע שיהיה יוכל לאכול קודם שעה עשירית לא יחלק סעודת שחרית לשנים כדי לצאת בזה ידי סעודה ג' כמ"ש שם. וכ"מ סי' קפ"ח. שכתב אם שכח יעלה ויבא בבהמ"ז אם הוא ראש חודש א"צ לחזור ולברך ברהמ"ז דהא אי בעי לא אכל פת אבל אם שכח יעלה ויבא בבהמ"ז ביו"ט צריך לחזור ולברך דבי"ט חייב לאכול פת. וסתם ולא חילק בין סעודת לילה לסעודת יום אלמא דבין ביום ובין בלילה צריך פת:

יאכל ביום ב"פ כמ"ש סי' רצ"א וכ' שם מ"א דכה"ג יקדש ביום קידוש של לילה. דהא לא קידש בלילה וגם אם קידש בלילה הא לא יצא דהא אין קידוש אלא במקום סעודה וכ"כ פה בס' א"ר:

(ג) (ס"ק ג) על היין כו' ע"ש בתוס' הטעם והטעם פסח לפי שהוא יום גאולה וחירות. ועצרת משום דאפי' לר"א בפסחים דף ס"ח ע"ב דפליג על ר"י וס"ל דברצון אדם תלי' אם ירצה יהיה כל היום לה' דהיינו ללמוד או להתפלל כל היום או כלו לכם. דהיינו לאכול כל היום. מסקי' שם דבעצרת כ"ע מודים דבעינן נמי לכם. דהיינו שצריך לאכול ולשמוח בר"ה לפי שהוא תחלת השנה עושים כן לסי' טוב. ושמיני עצרת לפי שהוא חשוב והוא רגל בפ"ע. אבל י"ט א' של סוכות לא משום דהעם טרודים במצות סוכה וד' מינים ואין להם פנאי להכין הרבה:

(ה) (ס"ק ה) ולא נהגו כו' וכ"מ בסוכה כו' דתנן דף כ"ז ע"א י"ד סעודות חייב אדם לאכול בסוכה א' ביום וא' בלילה. דברי ר' אלעזר. וחכמים אומרים אין לדבר קצבה. חוץ מליל י"ט א' דחייב דגמרינן בג"ש ממצה. דלילה א' חובה לאכול מצה. וההבנה הפשוטה במ"א דאי ס"ד דבעי למיכל בי"ט סעודה ג'. א"כ אמאי אמר ר"א י"ד סעודות הא ט"ו נינהו עם סעודה ג' של י"ט א'. ולפ"ז מקשים העולם. ואלא מאי דא"צ לאכול סעודה ג' בי"ט. מ"מ תיקשי דהל"ל ט"ו סעודות. דהא תוך ז' ימי סוכה ע"כ איכא יום שבת. ובשבת ע"כ צ"ל ג' סעודות. ובאמת קושיות העולם קושיא בלי דברי מ"א דאם נאמר דגם בי"ט צ"ל ג' סעודות כ"ש דקשה טפי דה"ל ברוב שנים ט"ז סעודות. אכן לענ"ד בין קושיות מ"א ובין קושית העולם לק"מ דאיתא התם מ"ט דר"א דכתיב תשבו כעין תדורו מה דירה א' ביום וא' בלילה אף סוכה א' כו' וחכ"א מה דירה אי בעי אכיל וא"ב לא אכיל אף סוכה אי בעי כו' חוץ ליל י"ט א' דגמרינן מחג המצות כנ"ל. והקשו התוס' ור"ן על חכמים דאמרי בסוכה אי בעי אכיל וא"ב לא אכיל והאמר' בברכות אם שכח יעלה ויבא בבהמ"ז בי"ט צריך לחזור ולברך בהמ"ז דחייב לאכול פת. ותי' הר"ן מאי דאמרי רבנן א"ב אכיל וא"ב לא אכיל היינו משום מצות סוכה. אבל משום י"ט ודאי צריך לאכול פת. ונ"מ אם ירדו גשמים דבליל י"ט צריך לאכול עכ"פ כזית פת בסוכה אבל בשאר ימים אם ירדו גשמים די אם אוכל פת חוץ לסוכה. ויוצא משום אכילת י"ט עכת"ד וגם להר"ן צ"ל וליישב לשון חכמים שאמרו מה דירה אי כו' וא"ב לא אכיל. הא תוך ז' ימים עכ"פ איכא יום השבת דצריך לאכול פת ג' פעמים ע"כ גם כן צ"ל כדברי הר"ן שכוונת חכמים במה שאמרו מה דירה כו' א"ב. לא אכל מצד טבע האדם ומנהגו. ומה שחייב לאכול בשבת היינו משום מצות יום השבת כן בסכה א"ב לא אכל מצד מצות סוכה. ולפ"ז ל"מ דראיית מ"א ליתא דאפ"ת שחייב לאכול בי"ט סעודה ג'. מ"מ א"ש מה שאמר ר"א י"ד סעודות ולא יותר דהא חייב לאכול בסכה אמר ר"א בזה די י"ד סעודות מה דירה כו' וסעודה ג' היא מצד מצות י"ט ולא משום סכה ואינו חייב לאכלו בסכה אם ירדו גשמים. וגם קושית העולם לק"מ דגם מסעודה ג' בשבת לק"מ והכי אמר ר"א מה דירה א' כו' בכל ז' הימים מצד טבעי ומנהגי בני אדם כמו שצ"ל לרבנן כנ"ל אלא אין כוונות מ"א כהבנה הפשוט'. אלא ראייתו מדברי הש"ס אח"ז דתנן בסיפא דמתני' ועוד אמר ר"א מי שלא אכל י"ט ראשון (כ"ה גרס' הנכו' כמ"ש מהרש"א) ישלים ליל י"ט אחרון ופריך והאר"א י"ד סעודות חייב לאכול בסכה ופירש"י דבי"ט אינו יושב בסכה ואם ישב בסכה עובר על בל תוסיף. וא"כ מאי השלמה דסכה איכא ומשני (אמר בירא) אר"א חזר בו ר"א. ופי' רש"י חזר בו ר"א ומודה לחכמים דאין לדבר קצבה. חוץ מליל י"ט א'. אלא דבהא פליג על רבנן וס"ל דיש לו תשלומין כמו שיש תשלומין לקרבן י"ט א' אפי' בי"ט אחרון עכ"ל וא"כ הוכחת מ"א דאי ס"ד דחייב לאכול ג' סעודת בי"ט ע"כ צ"ל כנ"ל דסעודה ג' איננה כ"א מצות י"ט ולא משום מצות סוכה ואם ירדו גשמים אוכלו חוץ לסכה כמ"ש הר"ן כנ"ל א"כ תיקשי למה הוצרך לו' חזר בו ר"א. הל"ל דמ"ש מי שלא אכל בי"ט ראשון ר"ל סעודה ג' דא"צ סכה ישלים בליל י"ט אחרון וא"ש אלא ע"כ דאינו. חייב לאכול בי"ט סעודה ג' כלל. וא"ל דאכתי תיקשי מאי פריך הש"ס דלמא מיירי שחל י"ט א' בשבת ולא אכל סעודה ג'. ז"א חדא דדוחק להעמיד המשנה דוקא שחל י"ט א' בשבת:

וגם אם חל י"ט א' בשבת ליכא למימר דסעודת שבת יש לו השלמה בשבת אחרת ודוקא סעודת י"ט דומי' דהשלמת דקרבנות כמו שכתב רש"י:

וכ"כ תי"ט פ"ה דמעש' שני דתנן התם ערב י"ט ראשון של פסח של שנה רביעית מן השמיטה ועי"ט ראשון של פסח של שביעי' היה צריך לבער מן הבית כל תרומות ומעשרות שה"ל וליתנן לבעליהן תרומה לכהן מעשר ראשון ללוים מעשר ב' לאכלו בירושלים. מעשר עני לעניים. ובמנחה בי"ט אחרון של פסח היה מתודה. דהיינו פרשת בערתי הקדש מן הבית והקשה בירושלמי למה לא התודה בשעת הביעור דהיינו ערב פסח ומשני משום שהיה משייר לעצמו ממעשר שני מה שהיה ראוי לאכילת ימי החג ולא היה אפשר לו' בערתי הקדש:

ופריך ויתודה בי"ט אחרון שחרית. ומשני עד כאן מצוה לאכול סעודת י"ט ולא ביער הכל וא"א דבי"ט חייב לאכול סעודה ג' גם במנחה לא ה"ל להתודות עד סמוך לחשכה. דהא עדיין צריך לאכול סעודה ג':

טוב שיאכל פירות. דלי"א סוף סי' רצ"א יוצא בפירות ידי סעודה שלישית:


מעבר לתחילת הדף
· הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.