מחצית השקל/אורח חיים/תקיט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מחצית השקל ‏ אורח חיים תקיט

(א) (ס"ק א) תריסי כו' של שידה כו' כיון דקי"ל אין בנין וסתירה בכלים. אלא בי"ל ציר מן הצד אסור החזרה משום גזרה שמא יתקע ואפי' יש להם ציר באמצע דל"ל שמא יתקע. מ"מ היה ראוי לגזור אטו י"ל ציר מן הצד (אע"ג דהוי גזרה לגזרה) מ"מ התירו סופן מ"ת כיון דאין בו רק איסור דרבנן. וכדאיתא ביצה דף י"ב ע"ב:

כמ"ש סי' שי"ג. ובסי' ש"ח ס"ט:

אסור לסלקן ולהחזירן. ר"ל או להחזירן דבין הסילוק גרידה או החזירה גרידה אסורים כיון דהוי איסור תורה:

(ב) (ס"ק ב) כדי כו' אסור להחזירן. אפי' פתחן לצורך יו"ט למכור לרבים מ"מ אסור להחזירן כיון דעומדים בבית ל"ל משום תחלתן דאפי' לא נתיר החזרה מ"מ לא ימנע לפותחן כיון דבבית אין חשש גניבה. אבל לפותחן ודאי שרי אפי' רק לצורך עצמו ולא לצורך רבים ועיין ט"ז:

(ג) (ס"ק ג) ציר כו' כל צירים כו' וכה"ג א"ל שמא יתקע. וכתב מ"א לעיל בסי' שי"ג ס"ק ט' וז"ל ולכאורה נראה דצירים שלנו העשוים בברזל לא שייך למגזר שמא יתקע דהחור רחב וא"א לתקוע יותר. אבל במרדכי כו' וז"ל אסור להחזיר דלת תיבה גזרה שמא יתקע. פי' שמא ישים הצירים (פי' דיחברם במסמורת) עכ"ל מ"א:

(ד) (ס"ק ד') והוא כו' משמע דלא איירי ברפוי. דאי ברפוי תמיד פשיטא דל"ל שמא יתקע:

כיון דאין בנין כו' ואפי' יתקע ליכא איסור תורה:

לכן הקילו בי"ט. מ"מ בתריסין אם י"ל ציר מן הצד גם ביום טוב גזרו שמא יתקע כדלעיל משום דבתריסין יותר דומה לבנין:

וכ"מ דעת הרמב"ם שבפרק כ"ו מהלכות שבת העתיק דין מנורה המבואר בסי' רע"ט לאיסור. ובהלכות י"ט העתיק דין דהכא. וע"כ צריך לחלק בין שבת ליום טוב:

וכ"כ התוספות בביצה דף כ"ב ע"א ד"ה וב"ה סברי כו' לתי' קמא ע"ש:

ומה"ט כתב מהרי"ל כו' מותר לפותחו בי"ט. כיון דאין סתירה בכלים. ואפ"ה דוקא ביום טוב הותר אבל לא בשבת אפי' לומר לגוי בפי' שיפתחנו אסור בשבת וכמ"ש בסי' ש"ז ס"ק ך' במ"א וע"ש כיצד יעשה. והטעם כתב שם בספר ת"ש וז"ל אסור משום סתירה. ואף שאין בנין בכלים מ"מ יש להחמיר בו עד כאן לשונו:

(ה) (ס"ק ה) כדינם כו' והב"ח כתב כו'. דבסי' שי"ד הובא בש"ע שני דעות אי מותר להסיר הצירים. וא"כ לפי מ"ש פה בש"ע כדינם בשבת כו' משמע דגם בי"ט איכא שני דעות. ושני דעות הנ"ל נובעים מדברי מרדכי. ועל זה כתב הב"ח דבי"ט ליכא פלוגתא ושרי לכ"ע. דדעת הב"ח דהאוסרים במרדכי הוא משום שמא יתקע ובי"ט לא גזרינן:

ומדמה לה לכלים כו' כגון מנורה כו' המבואר בסעיף ב' דל"ג שמא יתקע בי"ט (ולפ"ז צריך טעם למה אסרו הנטילה). א"ל דגזר אטו חזרה. אף ע"ג דחזרה גופה אינו אסורה אלא משום שמא יתקע וה"ל גזרה לגזרה צ"ל לענין בנין וסתירה גזרינן לפעמים אפי' הוי כעין גזרה לגזרה. דהא תריסין אפי' יש להם ציר באמצע היה ראוי לאסור משום גזרה אטו ציר מן הצד. לולי דהתירו סופן מ"ת אף ע"ג דאפי' י"ל ציר מן הצד אסורו משום גזרה שמא יתקע. ועיין בגמ' ביצה דף י"א ע"ב:

ולא עיין יפה כו' דס"ל הסרת הצירים במסמורים הוי סתירה גמורה. וכן אם משים הצירים ע"י מסמורים הוי בנין גמור. אלא דהחולקים ומתירים אפי' בשבת ס"ל דאין זה רק סתירה גרועה כיון דאינו שובר שום דבר וגם בלא צירים הוי כלי. ואם כן לא סתר כלי ע"ש במ"א סי' שי"ד סעיף קטן י'. וכיון דהוי סתירה גמורה אין חילוק בין שבת ליום טוב ומאן דאוסר בשבת אוסר גם בי"ט וע"י גוי מתיר הרב"י בסי' שי"ד. אבל יש"ש לא התירו אלא במקום הפסד. או נחפז הרבה לצורך מצוה. אבל בסכין או מחט מותר לפתוח. ומהתימא דהב"ח גופי' בסי' שי"ד הביא דדעת האוסרים במרדכי הוא משום דהוי בנין וסתירה גמורה:

(ו) (ס"ק ו) קמטי' כו' ונ"ל דה"ה דאסור כו' ואפי' בחה"מ אסרו לקמן סי' תקמ"ה סעיף קטן ה':

מעבר לתחילת הדף< הקודם ·

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.