מחצית השקל/אורח חיים/תלז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מחצית השקל ‏ אורח חיים תלז

(א) (ס"ק א) וקנאו כו' לדעת הר"ן. לאפוקי מדעת התוס' דס"ל אפי' לא קנאו עדיין כיון שדעתו לזכות בבית לכן אם המפתח ביד השוכר צריך השוכר לבדוק. והב"ח החמיר כדעת התוס'. וכן הח"י הסכים עמו ועיין בפר"ח ובמהרש"א מ"ש ע"ד התוס' ואם חזר השוכר והמפקיד המפתח ליד המשכיר אחר שמסרו לו המשכיר עיין בח"י. ודין הקונה בית ג"כ עיין בח"י:

(ג) (ס"ק ג) על השוכר כו' כמ"ש הטור ס"ס תל"ו. וכמ"ש מ"א שם ס"ק ט"ו. וכ"מ בתוס' וכת' הח"י ולא ראיתי שום משמעות בתו' שם ולע"ד י"ל דכתב התו' שם על האיבעיא דמשכיר בי"ד על מי לבדוק אי על המשכיר דחמירה דידיה. וכ' התו' וז"ל א"ל הטעם כיון דשלו הוא ואין אדם יכול לבטלו אלא הוא חייב לבדוק. דא"כ אמאי נקט המשכיר לחבירו בי"ד אפי' בי"ג יתחייב המשכיר מה"ט לבדוק כו' עכ"ל. נראה כוונתם דס"ד דהתוס' דהביטול ובדיקה כחדא חשיבא וכיון דהוא צריך להתחיל במצוה דהיינו הביטול צריך לגמור המצוה ולבדוק ג"כ וא"א דאין המשכיר צריך לבטל בפירוש וסגי במה שהפקידו ע"י יציאתו א"כ מאי דחו מאי אדיא בי"ד אפי' בי"ג נמי. ז"א בשלמא בי"ד א"כ המשכיר יוצא מן הבית בי"ד ומבטלו ע"י יציאתו היום (דהתוס' אין מפרשים כמ"ש בש"ע לצורך י"ד אלא בי"ד ממש ע"ש) ה"ה דחל עליו היום הבדיקה אבל אם משכירו בי"ג ויוצא מהבית בי"ג ומפקידו אז בשעת יציאתו. מה"ת נימא דגם יבדוק ביום י"ד ואטו אם יצא מן הבית בתחלת השנה ומפקיד אז החמץ וכי יעלה על הדעת דמה"ט יתחייב גם לבדוק בערב פסח אע"כ דהתוס' ש"ל דצריך גם לבטל בפירוש ג"כ ולכן שפיר דחי דא"כ אפילו משכיר בי"ג נמי אף דיצא מן הבית בי"ג מ"מ בי"ד בזמן ביעוד צריך לבטל בפירוש א"כ יתחייב גם לבדוק כיון דמתחיל במצוה בי"ד:

(ד) (ס"ק ד) שואלו כו' כמ"ש בי"ד סי' א' אע"ג דקי"ל רוב מצוין אצל שחיטה מומחים הם מ"מ אם השוחט לפנינו ולא ידעי' אם הוא מומחה בודקין אותו ולא סמכינן על הרוב ורוב' עדיף מחזקה כ"ש דלא סמכי' על חזקה היכא דאיכא לברורי:

כל ח"י טריפות. חוץ מטריפת הריאה:

וסמכי' אחזקה. ל"ד אלא ד"ל רובא. דהתם ליכא חזקה אלא רוב בהמות כשרות. דל"מ תוך שנתו דאפשר נולדה טריפה דליכא חזקה אלא אפי' אחר יב"ח דע"כ נולדה כשרה דטריפה אינו חי' י"ב חודש מ"מ ל"מ חזקה כיון דלא היתה מבוררת שעה א' וכמ"ש התו' חולין דף י"א ע"א ובפר"ח:

כנ"ל בפי' דברי הרב"י דלא כב"ח. ר"ל דהרב"י תי' וז"ל דשאני בהמה שהוא בחזקת כשירה משנולדה אבל בית כל השנה בחזקת שאינו בדוק הוא עכ"ל והבין הב"ח שכוונתו שהיא חזקה גרועה הכא גבי חמץ כיון דכל השנה בחזקת אינו בדוק. ולזה הקשה הב"ח אי מצד גריעותא דחזקה לא סמכינן עלה כשהוא לפנינו א"כ גם כשאינו לפנינו אין לסמוך עליו ואי סמכינן על חזקה גרוע כשאינו לפנינו ה"ה דיש לסמוך כשהוא לפנינו לכן פי' מ"א דודאי הוי חזקה טובה. אלא כיון דהוי חזקה נגדה דכל השנה היא בחזקת אינו בדוק. וע"י חזקה זו דבי"ד הוא בחזקת בדוק אנו רוצים להוציאו מחזק' שהיא בחזקת שאינו בדוק כה"ג לא סמכינן אלא היכי דליכא לברורי וזה ג"כ רוב מצוין אצל שחיטה מומחין הן והיכי דהוי לפנינו לא סמכינן על הרוב ג"כ מה"ט דבהמה בחייה בחזקת איסור אמה"ח עומדת ובחזקת אינה שחיטה וע"י רוב מצוין א"ש מומחין אנו רוצים להוציא מחזקת איסור אמה"ח שהיה לה לכן היכי דאיכא לברורי לא סמכינן עלה להוציא מחזקה שכנגדה:

(ה) (ס"ק ה) ואינו מ"ט פי' בודאי כו' דהתוס' הקשה דמאי מבעיא ליה אי הוי מקח טעות ת"ל אפ"ת דלא הוי מקח טעות הא קי"ל המשכיר בית בי"ד על המשכיר לבדוק. ותי' דמיירי שהשכירו בי"ג וע"ז הקשה למ"א בסי' תל"ג ס"ק ך' א"כ איך השכירו בחזקת בדוק הא אפי' בדקו בי"ג ל"מ וצריך לחזור ולבדוק בי"ד. ותי' דמיירי באכסדר' דדיעבד מהני אם בדקה ביום י"ג או דיעבד אי בדק בליל י"ג לאור הנר וניהו דדברי הש"ס יש לאוקמי כה"ג אבל הש"ע אי היה כוונתו כן לא ה"ל לסתום אלא לפרש לכן ניחא למ"א יותר פי' הר"ן וכמ"ש מ"א דודאי מצוה על המשליך אך אם אמר כו':

עיין בבכורות דף נ"ח דאמרי' ג"כ ניחא ליה לאינש למיעבד מצוה בממוניה ומה"ט קבעו חכמים ג' זמנים למעשר בהמה דהיינו ט"ו יום קודם פסח וט"ו יום קודם שבועות וט"ו יום קודם סוכות ואמרי' טעמא שיהיו הבהמות מצוי' לעולי דגלים לפי שקודם שמעשרים הבהמות דרך בני אדם שלא למכור ולא לשחוט ולא ימכרו עד סמוך לרגל שאז זמן המעשר וימצאו אז עולי רגלים בהמות אחרות לקנות אע"כ דמותר לשחוט ולמכור קודם זמן המעשר בלי מעשר מ"מ אין שוחטים ומוכרים עד שיעשר דניחא לאינש למיעבד מצוה בממוניה בדבר שאין בו כ"א הפסד מועט כמ"ש התוס' י"ט פ"ג דשקלים:

(ו) (ס"ק ו) דצריך כו' היינו בדבר שאין בו היזק כו' ואע"ג דבמס' בכורות הנ"ל מוכח דאפי' א"ל פסידא נ"ל למיעבד מצוה. צ"ל דהתם מיקרי הפסד מועט נגד בדיקת חמץ וכמ"ש מ"א לעיל ס"ס י"ד:

לענין מזוזה סתם. ר"ל אע"ג דקי"ל מזוזה חובת הדר אם שכר בית בחזקת שיש בו מזוזה ונמצא שאין בו מזוזה לא הוי מקח טעות ויעשה שיכר מזוזה משום דניתא לי' לאינש כו' ולא כתב רמ"א שם וי"א דצריך המשכיר להחזיר לו דמי המזוזה:

שוה הדמים מ' אע"ג כשיצא השוכר אין רשאי ליטול המזוזה מן הבית כמה שכ' שם מ"מ אם ירצה השוכר צריך זה שנכנס אחריו לדור בו לשלם לו בעד המזוזה כמ"ש שם:

(ז) (ס"ק ז) הואיל כו' שאיננו בגוף כו' ר"ל דוקא אם שכר לו בית וא"ל שהכתלים שלמים ונמצאו רעועים אע"פ שרוצה עתה לבנות לו כותל שלם הוי מקח טעות דזהו מום בגוף הבית אבל אם נתקלקלו קצת או הושחרו הכותלים מהני כשמתקן לו הקלקול ומנכה לו מן הדמים דזה לא מיקרי מום בגוף המקח דגם אם נתקלקלו קצת והושתרו מ"מ בית נקרא וה"ה הכא במה שאינו בדוק אינו קלקול בגוף הבית וא"כ למה הוצרכו הש"ס לומר הטעם משום דנ"ל למיעבד מצוה א"ו דהכא אין צריך להחזיר הדמים כיון שהוא מצוה:

(ח) (ס"ק ח) נאמנים ועמ"ש סי' תל"ו די"א כו' כצ"ל והתוס בעירובין כתבו כו' והאי דנאמנים הכא מיירי דוקא בבית שלהם:

סי' ת"ט ס"ח דאם שולח אשה וקטן שיניח לו עירוב לא סמכי עלייהו:

ובפסחים כ' כו' דאפי' אין הבית שלהם נאמנים כיון שהי' בידם לבדוק ולולי הטרחא מרובה לא הוי צ"ל משום דבדיקת חמץ דרבנן. לענין טבלת כלים דקטן א"נ והיינו דלא כתוס' דפסחים דהא הטעם לענין טבילת כלים כיון דקי"ל כמ"ד דטבילת כלים דאורייתא והא להתוס' אפי' בדאורייתא נאמנים היכא דליכא טירחא יתירא והוא בידם לעטותו אם ירצה:

דהא חמץ אתחזק כו' דהא ידוע שמשתמשים בו כל השנה חמץ:

אלא שנאמנים כצ"ל:

דלמ"ד כולי דאתחזק אסורא והיינו משום שהוא בידם:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.