מחצית השקל/אורח חיים/תיז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מחצית השקלTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תיז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


(א) (ס"ק א) ר"ח כו' שי"מ שא"צ לברך ר"ח אב. כמדומה ראיתי בספר א' אח"ז מצאתיו בהגהת מרדכי פרק אלו מגלחין בשם תוספתא ודחה שם טעם זה ודין זה הובא לקמן בעט"ז ר"ס תקמ"ט ע"ש. הטעם שאיוב קילל את יומו ואמר במספר ירחים אל יבא ודרך אסמכתא הואיל וחודש זה של פורעניות לכן אין מברכים. אותו כשאר חדשים:

דאין זה קידוש ב"ד. דא"כ היה צריך לעמוד כדין קידוש ב"ד:

אבל באמת אין אנו יכולים לקדש דאין אנו סמוכים. וגם א"צ לקידוש דכבר קידש הלל כשראה שתתבטל הסמיכה כל החדשים ומועדים עד סוף עולם:

דוגמת ק"ה ר"ל לזכר בעלמא:

(ב) (ס"ק ב) ונשים כו' לפי כו' ניתן להם כו' עיין בט"ז ס"ק א' מ"ש וע' בב"ח. ואולי י"ל קושייתם דאפשר לא ניתן ר"ח לישראל כ"א במצות עשה והוי מ"ע שהז"ג שהנשים פטורות וא"כ לא היה לנשים חלק בי"ט של ר"ח ולאחר מעשה העגל ניטל מאנשים וניתן לנשים בשכרן:

(ג) (ס"ק ג) אזלינן כו' ודוקא שהתנו בפירוש ר"ל אם חזינן מקום שנוהגין שעושים קצת מלאכות וקצת מלאכות אין עושים מסתמא אמרינן דודאי לכתחלה התנו כך בפירוש אבל קהל שנתקבץ מחדש וקבלו סתם וידעי' שקבלו סתם אין להקל להם כן נלע"ד:

ואם חל ר"ח בשבת כו' וכ"מ סימן ת"ע שכתב שהבכורים מתענים בער"פ וכתב ואם חל ער"פ בשבת י"א שמתענים ביום ה' ולא כתב כלום איך הדין אם חל ער"פ בע"ש אלא ודאי דכה"ג מתענים בע"ש והטעם כמ"ש להבא אף דיש לדחות קצת ראיה זו וק"ל:

ובמגלה דף ד' ע"ב. דתניא חדא י"ד אדר שחל בשבת אין קורין המגילה בשבת ונדחו עיירות שזמנם בי"ד אמר רבי שנדחים ליום הכניסה דהיינו יום ה' שלפניו ותניא אידך כשחל י"ד בע"ש אמר רבי דעיירות קורין בו ביום ומסיק הש"ס הטעם דוקא כשחל בשבת כיון דעכ"פ נדחים דהא בשבת אין קורין לכך נדחו ליום ה' משא"כ כשחל י"ד בע"ש דע"ש זמנם קורין בע"ש וא"כ ה"ה הכא ואף דחכמים חולקים שם על רבי היינו מגזירת הכתוב ע"ש:

ואעפ"כ מי שיש לו מנהג. ר"ל דלא כמ"ש מ"א צריך להחזיק במנהגו שלא לעשות כמ"א או כהרמ"ע או כר"י סרוק אם לא שיתיר נדרו:

דאפילו חל פ"א בחול כו' כ"ה דעת מהרש"ל ושל"ה וכמ"ש גם הב"ח ומהרש"ל בתשובה סימן ט' דביא"צ אי חל פעם אחת בע"ש הרשות בידו שלא להשלים ועי"ז מעתה כל עת שיחול בע"ש א"צ להשלים אף שבשלים שבינתים היה חל בחול והשלים משא"כ כשפעם ראשון חל בחול דאז היה צריך להשלים עד צ"ה ואז כשחל אח"כ בע"ש ג"כ צריך להשלים שכבר קיבל עליו בנדר להשלים וא"כ ה"ה לענין ער"ח דאם בפעם א' לא השלים כשהתענה פ"א ערב ר"ח גם אי חל אח"ז בע"ש א"צ להשלים ומשמע אפילו אח"ז התענה בער"ח והשלים מ"מ כיון דבפעם א' לא השלים לא קיבל עליו בנדר להשלים וא"כ כשחל בע"ש א"צ להשלים דומיא דתענית יא"צ (ולענ"ד יש לחלק בשלמא ביא"צ שכתב שאם חל פ"א בע"ש ולא השלים שוב א"צ להשלים כשיחול עוד בע"ש אף שבשנים שבינתים חל בחול והיה משלים בדינו מ"מ חזינן דעל מ"ש לא קיבל להשלים. מה שאין כן בער"ח כשהתענה פ"א בחול ולא השלים אי אח"כ חל בחול והשלים למה לא יצטרך להשלים כשחל בע"ש הרי שוב קיבל להשלים ולמה נימא דהקבלה להשלים היה דוקא לחול ולא לע"ש ואפשר באמת כן כוונת מ"א במ"ש ואם בפ"א לא השלים אפילו בחול א"צ להשלים ר"ל כשלא השלים אח"ז בער"ח הבא אחריו אלא שבא לשאול עוד על ער"ח הבא אחריו ודוחק. אך בתשובת חוט השני סימן ס"ו פקפק על סברת רש"ל דכמו אף שהתענה בחול לא אמרינן דקיבל עליו להתענות אפילו חל בשבת דאיכא איסורא להתענות ה"ה די"ל דלא קיבל להשלים כי אם בחול אבל לא כשיחול בע"ש דאינו נכון כל כך ליכנס לשבת כשהוא מעונה כדלעיל סי' רמ"ט ואעפ"כ סיים לדינא שמבטל דעתו ואין לזוז מדברי מהרש"ל והעומדים בשיטתו. וכן בתשובת נחלת שבעה סי' נ"ח תמה על מהרש"ל וכתב דכן משמע גם לשון רמ"א בהג"ה בי"ד סימן ת"ב דדוקא כשהשלים פ"א בע"ש אז צריך להשלים שוב גם כשיחול בע"ש אבל כשהשלים כשחל בחול אינו קבלה לע"ש. והט"ז לעיל ס"ס רמ"ט כ' להדיא דהמיקל שלא להשלים בע"ש אף שכבר השלים כשחל בחול לא הפסיר ע"ש:

ונ"ל מנהג כו' ועמ"ש סי' תק"ן. ר"ל להמתענים ער"ח כשחל בע"ש באותו יום איך יתנהגו לענין קריאת ויחל במנחה בע"ש ועיין במ"א סימן תקע"ט סק"ו שכתב במקום שנוהגים לדרוש דברי כבושים בער"ח במנחה ידרשו קודם תפלת מנחה:

ובתנחומא כו' א"מ ביום וי"ו. זה חוזר על מ"ש תחלה כשחל ר"ח בשבת שיתענו בע"ש שהוא זמנו וע"ז כתב שבתנחומא כתוב להיפך דאפילו תענית אסתר שחל זמנו בע"ש לא יתענו בע"ש:

ומ"ע כתב כו' ר"ל לפי שיטתו כשחל ר"ח ביום ו' והמולד הי' בר"ח שהתענה ביום ה' שלפניו שהוא ער"ח ויום הכניסה:

אין להתענות תוך הלילה שהוא ר"ח. כתב הב"ח כו' קיצר מאוד בדברי הב"ח ותוכן דבריו שבמרדכי כתב בשם ר"י וז"ל ועוד אור"י דמלאכה כבדה כגון לחרוש ולזרוע אסור אף לאנשים מדכתיב (שא"ל יהונתן לדוד) אשר נסתרת שם ביום המעשה ותרגם המתרגם ביומא דחולא מכלל דר"ח (שא"ל מחר חדש) לאו יום המעשה. וכתב הב"ח דראייתו לחלק בין מלאכה כבדה לקלה דאי נאמר שלא ניחן רק לנשים כמ"ש בפר"א דוחק לומר משום נשים יקרא ר"ח לאו יום מעשה. ואי נאמר דגם לאנשים אסור כל מלאכה תיקשי האי דפר"א. אע"כ צ"ל דלאנשים ליכא איסורא רק מלאכה כבדה ולנשים אפילו מלאכה קלה אולם כתב שנ"ל שאין בו איסורא ואפילו רצה לעשות מלאכה כבדה אין מוחים בידו רק שאין רשות לבעה"ב לכוף לעבדיו העברים לעשות מלאכה כברה בר"ח ולאשתו אינו יכול לכופה אפילו למלאכה קלה וזה שכרן שאין בעלה יכול לכופה. אבל אי רוצה אפילו אשה כ"ש איש לעשות אפילו מלאכה כבידה ליכא אפי' איסור דרבנן עכת"ד. ולפ"ז מ"ש מ"א בשם הב"ח שאין לכוף לעבדו ושפחתו חלוקים בדיניהם דלעבדו דוקא למלאכה כבדה א"י לכוף ולשפחתו העברים אפילו לקלה א"י לכוף:

ומ"ש ואם רצה לעשות כו' היינו אפילו אשה ופר"ח כתב דאם אנשים רוצים לנהוג שלא לעשות מלאכה בר"ח הוי מנהג בורות ולא בעי התרה ע"ש:


מעבר לתחילת הדף
· הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.