מחצית השקל/אורח חיים/תד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מחצית השקל ‏ אורח חיים תד

(א) (ס"ק א) הוי כו' אבל כליו ובהמתו כו' ע' לעיל ס"ס ס"ה במ"א ס"ק ח"י:

(ב) (ס"ק ב) והואיל כו' וי"א במעבורת כו' ס"ס של"ט ושם מיירי כשקנה שביתה בספינה ראשונה ע"ש:

(ס"ק ב) למעלה כו'. דמים חשיבי כו' אבל מה שע"ג מים מודדים מקרקע המים יהוי למעל' מי' דדוקא מים שכלם מין א' וקני שביתה למטה משא"כ הספינה דהוא מין אחר:

(ה) (סק"ה) כו' צ"ל דמיקרי יצא שלא לדעת ר"ל כיון דנעשה בהיתר דינו כיצא שלא לדעת דאלו מיקרי יצא לדעת קי"ל לקמן סי' ת"מ דאין כל העיר נחשב כד"א:

ואם יצא ממקום שפגע כו' כצ"ל:

שבא בשבת כו' בי"ט שלאחריו. וה"ה איפכא אי בא בי"ט מח"ל מותר לילך בשבת שלאחריו חוץ לד"א והיינו שיש לו אלפים ממקום שהיה בין השמשות בשבת שאחריו והטעם בשניהם מבואר בב"י דשבת וי"ט שני קדושו' הן וקנה שביתה חדשה בב"ה של שבת שאחריו או י"ט שלאחריו ואין זה מיקרי הכנה כדלקמן סי' תט"ז סעיף ב' דשבת וי"ט הסמוכים זה לזה אסור לערב ביום א' על יום שני משום הכנה היינו דוקא ע"י מעשה או אמירה כמבואר שם משא"כ כאן דליכא לא אמירה ולא מעשה:

ופשוט דהג"א מיירי כו' דהא פסק כו' אלא שהרב"י כו' והע"ש לא דק ז"ל הרב"י ואפילו לדברי הפוסקים דיש תחומין למעלה מי' יש דרכים להקל שכתב בהג"א דמי שבא בספינה מח"ל בי"ט שחל בע"ש דמותר לו בשבת לצאת ממנו ולכנוס לעיר ולהלך את כלה עכ"ל. משמע דס"ל דיש תחומין למעלה מי' דאל"כ ל"ל לכתוב להג"א דין זה בבא בי"ט כו' לצאת בשבת אפי' בא בשבת לענין לצאת בו ביום ה"ל לכתוב עכ"ל הרב"י והקשה בספר ע"ש דע"כ הג"א ס"ל אין תחומין למעלה מי' דאל"כ איך תמצא שבא בספינה מחוץ לתחום בי"ט וע"ז כתב מ"א דבלא"ה מוכח דס"ל אין תחומין דהא הא"ז שמשמו כתב בהג"א דין הנ"ל ס"ל להדיא אין תחומין למעלה מי' (אבל הוכחת ס' ע"ש אינו הוכחה וק"ל) אלא מיירי שפגע פ"א למטה מי' (וכ"כ בס' ע"ש) (וא"כ קנה שם שביתה) וכיון שעתה הוא חוץ לתחום ממקום ההוא אין לו רק ד"א כדלעיל ומ"מ בשבת שאחריו מותר וכיון דמוכח מהג"א הנ"ל דכה"ג לא מיקרי הכנה א"כ ממילא ידעינן דלמ"ד יש תחומין למעלה מי' והפליג מע"ש דאלו הפליג בשבת אפי' למ"ד אין תחומין למעלה מי' אם יצא ח"ל אין לו רק ד"א כיון דהפליג בשבת הא היה ב"ה ביבשה א"כ קנה שביתה ביבשה ונמצא הוא עתה חוץ לתחום ויצא בשבת חוץ לתחום (וצ"ל באמת באיסור או בשגיא') דאין לו רק ד"א מ"מ בי"ט שאחריו יש לו אלפים אמה כיון דמוכח דזה לא מיקרי הכנה דאי הפליג בע"ש ולא פגע בשום פעם למטה מי' למ"ד אין תחומין למעלה מי' ואי פגע פ"א למטה מי' למ"ד אין תחומין דיניהם שוה וא"כ צ"ל מ"ש הרב"י על הג"א וז"ל משמע דס"ל דיש תחומין למעלה מי' כו' ע"כ לאו דוקא אלא מיירי בנדון דאפי' למעלה מי' מקרי ח"ל דהיינו שפגע פ"א למטה מי' או כיון שאין זה מכוונת הרב"י לפרש דברי הג"א כמאן ס"ל אי יש תחומין או אין תחומין כ"א דהוכיח מדבריו דאפי' למ"ד יש תחומין כה"ג לא מיקרי הכנה וכיון דאי פגע פ"א למטה מי' אפילו למ"ד אין תחומין דינו שוה כמו למ"ד יש תחומין כנ"ל לכן לא דקדק הרב"י בזה:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.