מחצית השקל/אורח חיים/שפג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מחצית השקל ‏ אורח חיים שפג

(א) (ס"ק א) והעירוב כו' ול"ד לספינות הבאתי הסוגיא לעיל באריכות בסי' שס"ב במ"א ס"ק ד' והעיקר המצטרך פה דתני' בשבת דף ק"א ע"ב ספינות קשורות זו בזו מערבים יחד ומטלטלים מזו לזו נפסקו לאסרו חזרו ונתקשרו בין שוגגים כו' חזרו להתירן הראשון כו':

ולא שייך לו' כאן כו' ר"ל בתירוץ זה יתיישב גם מה דלא אמרי' הואיל והותרה כו' ומזה כ' הט"ז סק"ב דאם עירבו וגם שכרו מן העכו"ם ע"ש ובשבת מת העכו"ם דצריכים לשכור מן היורש כדאיתא סי' שפ"ב ס"ז אז א"צ לבטל רשות אחד לחבירו דבזה חזר העירוב להתירו דהא לא היה עומד למות (אם לא שהיה גוסס מע"ש כדלעיל ס"ס שע"א במ"א) ובס' חמד משה כתב דכה"ג א"צ שכירות באותו שבת מן היורש דכה"ג י"ל שבת הואיל והותרה הותרה:

ואפי' רחוק ר"ל דע"כ מיירי שהעכו"ם היה רחוק מהלך יום אחד דאל"כ לדעת הרב"י דסבירא ליה עיקר כדעה קמיית' ר"ס שע"א דאי העכו"ם קרוב מהלך יום אחד אפי' אינו כאן אוסר ולמה כתב פה דאינו אוסר אע"כ דרחוק אפי' הכי כשבא אמרינן דמתחלה לא היה העירוב ראוי להתקיים דעתיד לבא ע"י שילך ממקומו בחול ניהו כ"ז שלא בא לא חיישינן לזה כמ"ש מ"א לעיל סי' שע"א ס"ק ב' ומה"ט אינו אוסר כשרחוק מהלך יום א' מ"מ כשבא אח"כ איגלאי מילתא למפרע דהיה עומד לכך:

דאפי' נקשרו בשבת שרי. הלשון אינו מדוקדק ור"ל שהרא"ש הוכיח דע"כ ברייתא דספינות הנ"ל מיירי שנפסקו בחול אפ"ה כי נקשרו בשבת חזרו להתירן הראשון דאי נפסקו בשבת ל"ל נקשרו אפי' לא נקשרו יהיו מותרים דנימא שבת הואיל והותרה הותר' הרי דהרא"ש סבירא ליה בספינות אפי' נפסקו בחול ונקשרו בשבת (דכן מיירי בברייתא שם שנקשרו בשבת כדקתני בין שוגגים כו' שכל מחיצה הנעשה בשבת כו') חזרו להתירן הראשון ואמאי הא לא היו עומדים ליקשר:

וע"ק מדקאמר וכ"ש אם מת עכו"ם (הכ"ש הוא דמה כשהוא חי דבעי' תרתי שכירות וביטול כ"ש כשמת דסגי בחד' דהיינו ביטול גרידא דעבדינן):

משמע דאפי' היה העכו"ם כאן כו' ולא ידעתי משמעות ואפשר מדסתם הרב"י וגם נראה מהעתקת מ"א שהיה הגירס' לפניו בש"ע מת עכו"ם בלא ה"א דלא כמו שהוא נדפס לפנינו העכו"ם בה"א דמשמע עכו"ם הידוע דאיירי' מיניה לעיל אבל אי גרסינן עכו"ם משמע עכו"ם דעלמא ולא קאי אדלעיל וכיון דסתם הרב"י משמע אפילו היה כאן אתמול:

אפי' נפתח בשבת. ר"ל בשתי חצרות שהיה חלון או פתח ביניהם וערבו לשנה ונסתם הפתח או החלון בחול ובטל העירוב כשנפתח החלון בשבת או הפתח חזר העירוב למקומו והא דהוצרך מ"א להקדים דמשמע מדכתב וכ"ש אם מת עכו"ם כו' דאפי' היה העכו"ם כאן מאתמול כו' דלא תימא לחלק דוקא לעיל בסי' שע"ד שהיה ראוי להפתח מע"ש משא"כ כאן אלו מיירי שלא היה כאן העכו"ם מאתמול דלא היה ראוי לשכור ממנו וכאשר כתב מ"א כעין סברא זו בס"ק שאח"ז לכן הקדים דגם כאן מיירי שהיה העכו"ם כאן מאתמול והיה ראוי לשכור ממנו ואעפ"כ לא חזר העירוב למקומו:

לכן י"ל בדין זה שפסק לעיל ר"ל בסי' שע"ד דנראה למ"א עיקר כדהכא:

(ב) (ס"ק ב) אם כו' ול"ד למת ישראל בשבת. ר"ל כשערבו בני החצר ושכח אחד מהן ולא עירב עמהן ואסר עליהן ואח"כ מת אותו שלא עירב דעירובן קיים וכן משמע ומבואר לעיל סי' שע"א סעיף ד'. ע' ברא"ש שכתב כן על מ"ש ר"ס ש"פ דאי שכח א' ולא עירב דמבטל רשותו בשבת ואז עירובן קיים ותי' גם כן לחלק כמ"ש מ"א:

מעבר לתחילת הדף< הקודם ·

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.