מחצית השקל/אורח חיים/שעה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מחצית השקלTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png שעה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


(א) (ס"ק א) אינם כו' דע דמרפסת הוא. כשיש בתים בנוים בגובה החצר זה אצל זה והם נקראים עליות ויש לפניהם מרפסת אחת (הוא הנקרא בל"א גאניג) ואין לאותן הבתים דרך לירד לחצר כ"א פתחי כל הבתים פתוחים למרפסת ובסוף המרפסת עומד סולם מוצב ארצה עד החצר ובסולם הזה יורדים כל בני העליה לחצר וכן בנוים עליות ומרפסת בצד שכנגדה וגם למטה בחצר בתים בנוים בקרקע החצר וס"ד אם לא ערבו בני העליות עם בני החצר אף על גב שבני העליות ערבו לעצמן כל הבתים שיוצאים למרפסת אחת וכן בני בתי החצר שלמטה ערבו לעצמן מ"מ יאסרו זה על זה דהוי בני העליות עם בני החצר כחצר א' שחצי חצר א' ערבה לעצמה וחצי חצר האחרת ערבה לעצמה דאוסרים זה על זה קמ"ל דלא אלא הוי כשני חצרות ופתח אחד ביניהם:

אינם גבוהים כו' וגם למרפסת אין גבוה יו"ד ר"ל שאינו נמוך מן המרפסת יו"ד:

וכתב הב"י כו' לשון הש"ע הוא לשון הרמב"ם ודייק הרב"י מלשון הרמב"ם מדסתם וכתב אם אין גבוהים י' כו' ושניהם אסורים ולא חילק אם המרפסת רחוק מן התל במשך הרוחב ארבע טפחים דניתן לבני החצר דבני החצר תשמישן בו יותר בנחת מבני המרפסת א"ו דס"ל דאפי' בכהאי גוונא דהמרפסת והחצר שוין בו ואוסרים זע"ז בזריקה דס"ל אף דאין גבוה יו"ד לבני החצר מכל מקום התשמיש שמשתמשים בו בני החצר מיקרי ע"י זריקה וא"כ אפילו מרפסת רחוק ד"ט מ"מ כיון דיכולים להשתמש ע"י זריקה תשמיש בני המרפסת ובני החצר שוה ולכן שניהם אסורים:

דכל פחות מיו"ד ר"ל גובה לאו כלום הוא ר"ל אין גובהו נחשב לכלום ודינו כאלו שוה לו דלא מיקרי תשמיש ע"י זריקה אלא תשמיש גמור:

או נמוך ממנו (ר"ל מן המרפסת) יו"ד. וזהו כפי גירסת הב"ח בטור ע"ש:

דאין אדם אוסר כו' זה קאי אדין ראשון באינו נמוך מן המרפסת יו"ד אלא שרחוק ממנו ד"ט דנותנים לבני חצר אע"ג דלשניהם אינו גבוה יו"ד ולאו כלום הוא כמ"ש מ"א לעיל מכל מקום כיון דהמרפסת רחוק ד"ט וצריכים להשתמש עליו במשך באותו ריחוק דרך אויר אינו אוסר משא"כ בדין השני כשנמוך מן המרפסת יו"ד ומהחצר אינו גבוה יו"ד ל"ש ה"ט ולא צריך לה"ט אלא כיון דלבני החצר תשמישו בנחת ולבני מרפסת בקשה נותנים למי שתשמישו בנחת:

ואפשר שגם כו' ר"ל כיון דבטור מבואר כן להדיא אלא שהרב"י רצה לדייק מהרמב"ם שחולק מדסתם כנ"ל ע"ז כתב מ"א דאין זה הכרח לעשות מחלוקת בין הרמב"ם וטור ופוסקים דדרך הרמב"ם לסתום ולקצר. ועס"ס שנ"ה כו' וכ"ה בגמרא דבדף פ"ג פליגי רב ושמואל דאם התשמיש לא' בזריקה ולא' בשלשול ס"ל לרב דיד שניהם שוה ואוסרים זה על זה ושמואל ס"ל דנותנים לזה שבשלשול דתשמישו יותר בנחת מבזריקה. ובדף פ"ד ע"ב פריך מדתנן שני גזוזטראות זו למעלה מזו (ודין זה הובא לעיל ס"ס שנ"ה ועליו רמז מ"א) עשו לעליונה ולא עשו לתחתונה שתיהן אסורות עד שיערבו ומשני ר"א בר אהבה בבאים בני תחתונה דרך עליונה למלאות (ואביי משני שנויא אחריתא ע"ש) ופי' רש"י קושית המקשין מדקתני שתיהן אסורות אף על גב דלעליונה בשלשול ולתחתונה בזריקה ושלשול דהא צריכה לזרוק הדלי למעלה מן הגזוזטרא העליונה ואח"כ לשלשלו לים וה"ל ליתן לעליונה דתשמישה בשלשול גרידא ואפ"ה קתני דשתיהן אסורות דיד שניהם שוה בו כ"ש לא' בשלשול ולא' בזריקה גרידא משמע דדוקא לשמואל פריך אבל לרב ניחא דלרב י"ל אפי' כה"ג שלא' בשלשול גרידא ולשני בשלשול וזריקה אפ"ה שניהם שוין דאי לא תימא הכי אלא גם לרב פריך דס"ל גם רב מודה דנותנים לזה שבשלשול בכה"ג א"כ לא משני ר"א ב"א מידי לרב דלרב ע"כ לא מיירי בבאים בני תחתונה דרך עליונה למלאות (ופירש"י שיש לה סולמות לעליונה וא"צ לזריקה) דהא בדף פ"ח ע"א אמר רב עלה דהא מתני' לא שנו אלא בסמוכה תחתונה לעליונה במשך רחב הכותל תוך ד"ט אבל במופלגת במשך הרוחב ד"ט אינה אוסרת על העליונה. וכיון דתחתונה אינה יכולה לשמש אלא דרך אויר והכי קיי"ל לעיל ס"ס שנ"ה וא"א דמיירי בבאים בני התחתונה בסולמות לעליונה מה לי שהוא מופלגת הא משמשת להדיא כמו העליונה בשלשול גרידא ולא דרך אויר. א"ו דלרב בלא"ה לק"מ ולא צריכנא לתי' ר"א ב"א דלדידיה אפי' לא' בשלשול ולשני בשלשול וזריקה אפ"ה שניהם שוין ואוסרים זע"ז. עוד ראיה מדין שהביא מ"א אח"ז בבור מלאה מים אסו' שמא ימלא ממנה ותחסר המים. ודין זה הוא ש"ס ערוך דף פ"ד ע"א ע"ש וא"א מה בכך אם יחסרו המים. הלא אז יהיה לבני מרפס' בשלשול דהא יהיה נמוך מהם עשרה:

ולבני חצר בזריקה ושלשול דמבוא' דע"כ גובה עשרה לבני חצר דאל"כ אפי' לא יחסרו אוסרים על בני מרפסת א"ו אפי' כה"ג ס"ל לרב דאסורים זה על זה א"ע גב דלא' בשלשול גרידא ולשני בשלשול וזריקה:

ובהג"א פ' כיצד משתתפים הג"ה רביעית:

וצ"ע שהרא"ש פ' כ"מ ד"ג לא כ' כן כצ"ל והוא ר"ת פרק כיצד משתתפים דק ג' ור"ל שלא העתיק שם אלא לשון הש"ס לרב לא' בשלשו' ולאחד בזריקה שניהם אסורים והל"ל רבותא יות' דאפי' לאחד בשלשול ולשני בשלשול וזריקה אפ"ה שניהם אסורים וע' סי' שע"ב סעיף ט"ז ובמ"א שם סעיף קטן כ"ז שמחלק בין הכא להתם:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.