מחצית השקל/אורח חיים/שסח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מחצית השקלTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png שסח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז


חיי אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


(א) צריך כו' דשמא לא ניחא להם. אע"ג דקי"ל דבית הפתוח לב' חצרות אם ירצה מערב עם שתיהן ומותר בשתיהן כדלקמן סי' שע"ח א"כ לא יערב משלו דלמא לא יהיה ניחא ליה ואי משום דניחא ליה יותר לערב עם חצר האחרת מה הפסיד בעירוב זה הא אכתי מצי לערב גם עם חצר האחרת כבר כ' ה"ה פ"ה מהלכות ערובין הטעם דלא נ"ל לערב עם שתיהן שלא להרבות נכנסים ויוצאים תוך ביתו משתי חצרות:

ואם הם לחצר א' כצ"ל. דבזה ודאי ניחא ליה דהא ע"כ צריך לערב עם חצר זה דהא אין לו פתח לחצר אחר לכך אם מערב משלו באמת א"צ להודיע אבל אם מערב משל הנוספים צריך להודיען דלדידהו הוי תחלת עירוב ואין מערבים בתחלה שלא מדעת הבעלים כמבואר סי' שס"ז. דאם מערב משלו א"צ להודיע אפי' בבית הפתוח לב' חצרות. וצ"ע למה דהא א"ל דלמא לא ניחא להם כמ"ש ריש ס"ק זה:

(ב) (ס"ק ב) שהם כו' דגרוגרות קטן מזית ועסי' תפ"ו. ר"ל דהא כאן מבואר דג' גרוגרות הם ביצה א'. א"כ גרוגרות הוא שליש ביצה. וסי' תפ"ו דזית הוי חצי ביצה ולקמן סי' תפ"ו הקשה מ"א דבמסכת שבת מבואר דגרוגרות גדול מביצה ע"ש. דהוי שליש ביצה ר"ל גרוגרת הוי שליש ביצה. ע' ב"ח סי' ת"ט כצ"ל:

(ג) (ס"ק ג) נתמעט ואם נשבר העירוב אפי' קודם כו' ר"ל דנשבר קיל מנתמעט והטעם כ' מ"א אח"ז:

ובתשובת רמ"מ כו' וטעמו כו' ר"ל דהא נתמעט כשר. וכיון דנתמעט ע"כ נשבר היינו שלם וא"כ נשבר גרע מנתמעט. ובנתמעט מודה לפי טעם זה דכשר אפי' בשאר שבתות:

א"נ כל שנשבר כו' ולפי טעם זה נשבר ונתמעט שוין. וגם בנתמעט לא הותר כ"א באותו שבת:

והנה הרב"י פסק כו' ובזה דוחה מ"א טעם שני:

לכן נ"ל כמהרי"ל. ר"ל כיון שדחה מ"א שני טעמי רמ"מ. א"כ ע"כ לא גרע נשבר מנתמעט. וגם הותר אפי לשאר שבתות ועדיין א"ל דוקא נשבר אחר שנכנס שבת ראשון כמו נתמעט ע"ז כתב דנ"ל כמהרי"ל דנשבר קיל בזה מנתמעט ואפי' נשבר קודם שנכנס שבת א' כשר:

שמא יחזור כו' ר"ל דלעיל סי' שס"ו מבואר הטעם דאין מערבים בפרוסה משום איבה דזה יתן פרוסה וזה שלימה אולם כאן דנשבר העירוב הא כל העירוב של כל בני החצר הם פרוסות ומאי איבה איכ' אעפ"כ היה ראוי לאסור כמ"ש מ"א סי' שס"ו ס"ק י"א דגזרינן שמא יחזור הדבר לקלקולו שזה יתן פרוסה וזה שלימה ע"ז כתב מ"א דהכא גם חשש זה ליכא כיון דבשעת הנחה היה שלם:

ומ"מ נ"ל דאם לא נשאר כו' ר"ל אף ע"ג דבנשבר מיקל כמהרי"ל מ"מ בנתמעט אפי' הוא שלם מחמיר בזמן הזה:

שלא לשכח כו' וכדתנן דף פ' ע"ב אמר ר"י בד"א בתחלת עירוב אבל בשירי עירוב אפי' כל שהוא ולא אמרו לערב בחצרות אלא כדי שלא לשכח מן התינוקות ופירש"י ולא אמרו לערב בחצירות לאחר שנשתתפו (ר"ל דהא קי"ל סומכים על שיתוף במקום עירוב) אלא שלא לשכח עירובי חצרות מן התינוקת (שהם לא ידעי מהשיתוף כיון שאינו נעשה בחצרם) הלכך מקילינן ביה עכ"ל הרי דמה"ט שיר' עירוב כ"ש כיון דבלא"ה יש שיתוף והעירוב אינו כ"א שלא לשכח. אבל לדידן פסול כיון דאנו אין לנו כ"א שיתוף ולא ערובי חצרות כלל כמ"ש רמ"א לעיל סי' שס"ו ס"ג ולקמן סי' שפ"ז א"כ השיתוף הוא מצד הדין ולכן אין להקל בשיורי יותר מבתחלה אלא שבספר חמד משה הקשה דלמה סמך מ"א יותר על דברי רש"י מ"ש בדף פ' כנ"ל ממ"ש רש"י דף מ"ו ע"ב על משנה הנ"ל שלא לשכח ערובי תחומין מן התינוקות והסכים ר"י בעל התוס' לפי' זה והבין בספר הנ"ל דלפ"ז מאי דקתני במתני' ולא אמרו לערב כו' אינו טעם על מ"ש ר"י תחלה שירי עירוב כ"ש וא"כ גם לדידן יש להקל בשירי עירוב אך לענ"ד מ"א לא הבין כן דהתוס' כתבו שם דלפ"ז מאי דקתני ולא אמרו לערב החצרות היינו שתופי מבואות וקרי ליה כן בכמה מקומות והוי קשיא למ"א למה לולי כדי שלא לשכח לא היה צריך שיתוף מבוי ואמאי הא הטעם דלא ליתי' לאחלופי בר"ה דכל חצר נגד המבוי נראה כרה"י שאינו שייך רק לבני חצר אחד והמבוי שייכה לכל החצרות נראה לגבייהו כרשות הרבים ואתי להוציא מרשות היחיד לרשות הרבים לכך בעינן שיתוף לכן ס"ל למ"א דגם לפירש"י בדף מ"ו הפי' כן ניהו דקאי אשיתוף כמ"ש התוס' דכל הפרק מיירי בשתופי מבואות וא"כ גם רישא שיורי עירוב כ"ש מיירי בשיתוף ועל זה קאי ולא אמרו לערב היינו לשיתוף כו' והוא ג"כ טעם דשיורי שיתוף כ"ש משום דמצד הדין א"צ לשיתוף דקי"ל סומכים על עירוב במקום שיתוף דהיינו אם כל החצרות פתוחות זו לזו ועירבו כל החצרות יחד תו אין צריך שיתוף אלא דאעפ"כ משתתפים במבוי שיהיה לתינוקת היכר לערובי תחומין (וזה דלא כמהרש"א בדף מ"ו) ולכן מקילינן בשיורי שיתוף בכ"ש וא"כ אכתי א"ש מ"ש מ"א דלדידן דל"ל רק שיתוף גרידא אין להקל בנתמעט:

ואפשר שזה טעמו של רמ"מ כו' ר"ל דגם רמ"מ מודה דבזמן הש"ס היה נשבר כשר דל"ש שמא יחזור הדבר לקלקולו אלא דמ"מ ס"ל דלא עדיף מנתמעט דלא כמהרי"ל כיון שנשתנה עתה ממה שהיה תחלה שלם אלא דאעפ"כ בזמן הש"ס שלא היו צריכים לערב כ"א שלא לשכח כו' היו מקילים בנשבר כמו בנתמעט אבל עכשיו דאין לנו רק שיתוף והוי מצד הדין א"כ כמו בנתמעט פסול בזמן הזה כמ"ש מ"א ה"ה נשבר:

מיהו שם משמע שטעמו כו' ר"ל הוא בעצמו לא נתן טעם זה אלא משום שמא יחזור כו' א"כ משמע לדידיה אפי' בזמן הש"ס היה פסול וזה כבר דחה מ"א לעיל:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.