מחצית השקל/אורח חיים/רצב

מחצית השקל ‏ אורח חיים רצב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) (ס"ק א) ואני כו' כיון דאין קורין בתורה. והוא ע"פ מ"ש הטור טעם אמירת ואני כו' הוא ע"פ המדרש שאמר דהמע"ה אתה ה' ראה מה בין בני ישראל לאו"ה או"ה אוכלים ושותים והולכים ופוחזים אבל ישראל אע"פ שאכלו ושתו בשבת מ"מ ואני כו' וע"ז כ' דביו"ט שאין קורין בתורה אין אומרים ואני כו' דלא שייך טעם המדרש. והקשה לבוש דהא לא נזכר בפסוק קריא' התורה כ"א תפלה והא גם בי"ט מתפללים במנחה וע"ש מ"ש הובא בב"ח ודחה תירוצו וב"ח כתב ליישב דעת רצון דכתיב בהאי קרא ר"ל אותו עת שהוא עת רצון לפני ה' אז הוא מתפלל אע"פ שאכל ושתה ובשעת מתן תורה הי' עת רצון גמור לפני ה' שזכה כל או"א מישראל לנבואה פא"פ ונתבסם העולם לכן כל עת שאנו קורין בתורה מתעורר שוב מעין אותו עת רצון שהי' במ"ת. לכן בשבת שקורין בתורה ואיכא עת רצון א"ש אמירת ואני כו' ור"ל ואני תפלתי כו' לא כיתר או"ה אלא אע"פ שאכלתי מ"מ ואני תפלתי. לכן בעת רצון שיהיה עכשיו בשעת קריאת התורה ראוי שתענינו. משא"כ בי"ט שאין קורין בתורה וליכא עת רצון אין שייך לומר ואני תפלתי כו' עת רצון כו':

וא"כ אפשר דבמקום כו' אף על גב דאותו יום קוראים בתורה מ"מ א"א כיון דהם אין קורין. ואפשר אפילו באותו צבור בבית הכנסת קורין בתורה אם מתפללים בעשרה בלי ספר תורה אין לו' ואני כו' דלגבייהו דאין קוראים אפשר דליכא עת רצון:

שאין הכל מודים כו' דפסחים דס"ח ע"ב ס"ל לר"א בי"ט או כולו לה' דהיינו שיכול ללמוד כל היום ולא יאכל כלל. או כולו לכם ור"י ס"ל חציה לה' וחציה לכם לאכילה ומסיק שם דבשבת לכ"ע אפי' לר"א בעי' נמי לכם ר"ל צ"ל חציה לכם לכן בשבת דהאכילה ודאי חיובא מצד הדין ואכלנו ואעפ"כ מתפללים ראוי לו' ואני כו' משא"כ בי"ט דלר"א א"צ לאכול כלל אע"פ שאכלנו אין שבח כ"כ במה שאכלנו ומתפללים ולפי טעם זה בשבת אפי' במקום דליכא ס"ת מ"מ אומרים ואני כו' דהא לא תליא כלל בקריאת ס"ת ועיין בסעיף קטן שאח"ז:

(ב) (ס"ק ב) ג' אנשים כו' שאין כאן במה להפסיק כו' דאחר ובא לציון אומרים קדיש ואחר הקריאה קודם תפלת י"ח אומרים ג"כ קדיש. וא"כ אם נאמר הקדיש על הבימה אחרי הקריאה. איך יאמר שוב קדיש קודם תפלת י"ח. והא אין ענין מפסיק בין שני הקדישים בשלמ' בשחרית איכ' הפסק בין ב' הקדישים אשרי שאומרים אחר קדיש שעל הקריאה אבל במנחה שכבר אמרו אשרי קודם הקריאה ואין אומר ואין דברי' אחרי הקריאה. ואפי' במנחה בתענית ס"ד שיאמרו קדיש אחר שקראו ג' בתור' קודם שיאמר הפטר' ותהיה ההפטרה הפסק בין הקדישים לזה כ' מ"א דההפטרה שייכ' אל הקריא' ונפטרה ההפטרה בקדיש שלפני ההפטר' א"כ קדיש שלפני י"ח למה הוא בא:

וכ' הריב"ש כו' דבמקו' שאין ס"ת א"א קדיש שלפני י"ח דהא כבר אמרו קדיש אחר ובא לציון וא"כ קדיש שני על מה יאמרוהו. והקשה בס' א"ר לפמ"ש מ"א סס"י קמ"ג דאפי' במקום שאין ס"ת יקרא החזן בקול רם מתוך החומש וא"כ תהיה הקריאה מתוך החומש הפסק וגם בס' ת"ש כ' גם בעיני יפלא למה יגרע מפסוקי תהלים וצריך לחלק בין קדיש של ש"ץ לקדיש יתום עכ"ל ת"ש. ולענ"ד י"ל דלא מצינו קדיש יתום או ש"ץ כ"א על תחנה ותפל' או שיר ושבח אבל על לימוד התורה אומרי' קדיש דרבנן. רק כשקוראים בס"ת כתקנות עזרא אומרים קדיש על קיום מצות תקנות חכמים משא"כ במקום שאין ס"ת והחזן קורא מתוך החומש שלא תשתכח תורת קריאה אין לה מתקנת חכמים אלא מנהג בעלמא ע"ז לא שייך קדיש כ"א קדיש דרבנן על הלימוד וזה ניתקן בצבור:

שלא יאמרו גם כן ואני תפלתי כמש"ל בס"ק שלפני זה לטעם ש"ל שם:

א"ל שיאמרו ואני תפלתי ויאמרו קדיש עליו. ר"ל לטעם שני שלא להפסיק כו' הוא יש לזה תקנה שיאמרו אחר ואני כו' קדיש שנית:

מ"ד איהללו. ר"ל מ"ש לעיל דמה"ט א"א קדיש במנח' אחרי הקריא' דאין דבר להפסיק בין קדיש שלאחר הקריאה ובין קדיש שלפני י"ח והא איכ' הפסק אמירת יהללו שאומרים בשעה שמכניסים ספר תורה להיכל אע"כ דפסוק א' ל"מ הפסק:

או יאמרוהו כו' ר"ל אם אעפ"כ רצונם לו' ואני יאמרוהו מיד אחר סיום ובא לציון ויאמרוהו אחר זה קדיש ולא יהי' הפסק. מ"מ לטעם הש"ל שכ' בס"ק א' אפי' מיד אחר סיום ובא לציון אין לאמרו:

(ד) (סק"ד) במנחה כו' כמ"ש סי' תרס"ו ביום ז' של סוכת (בא"י ובח"ל ביום ח') מן המנח' ולמעלה מוריד הכלים מתוך הסכה לתוך הבית לצורך יום טוב אחרון שאוכל בבית:

זוקף כו' עיין במ"א סי' תקע"ח סעיף קטן י"ד:

(ה) (ס"ק ה) שלא כו' אבל שנים כו' דחד טעם אמירת צדקתך שהוא כעין צידוק הדין על מיתת משה רבינו ע"ה (וגם יוסף ודוד) שהי' במנחה בשבת ומה"ט אם היו חול לא היו נופלים על פניהם א"א צדקתך ומה"ט אין קובעים מדרש דקיי"ל חכם שמת בית מדרשו בטל אב ב"ד שמת כו' נשיא שמת כל בתי מדרשות בטלים כדאיתא ביו"ד סי' שד"מ. ומבואר שם דשנים שנים מותרים ללמוד. א"כ ע"כ מ"ש המרדכי שלא ללמוד ר"ל בחברותה. לכן המנהג כו' ר"ל כיון דאין קובעים מדרש אחר מנחה:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.