מחצית השקל/אורח חיים/רצא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מחצית השקלTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png רצא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) כ' מ"א מי שי"ל מזון כו' וכ"מ בשבת דף קי"ח על הא דתנן מי שי"ל מזון י"ד סעודות לא יטול מן הקופה שהיא צדקה המתחלקת כל ע"ש ונותנים לכל עני כדי הצורך לו לכל השבוע וכיון שי"ל י"ד סעודות הרי י"ל מזון לכל השבוע דהיינו ב' סעודות לכל יום ופריך הא בשבת עכ"פ צריך לג' סעודות וא"כ ט"ו סעודות צריך לכל השבוע ומסיק לבסוף הא מני ר"ע הוא דאמר עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות ר"ל כדי שלא יצטרך לבריות ליטול מהקופה התירו לו שיאכל בשבת כמו בחול דהיינו שתי סעודות והכי קי"ל לעיל סי' רמ"ב והקשו למה יעשהו חול שלא לאכול רק ב' סעודות ה"ל לחלק סעודות שחרית לשתים ויהי' לו ג' סעודות א"ו דמוטב לאכול שני סעודו' לשבעה:

ונ"ל דמ"מ כו' כמ"ש ס"ג כו' וכ"מ במהר"מ כו' דלא תימא דוקא בסעיף ג' דכבר אכל סעודה שחרית לשבעה. אלא דמ"מ כיון שהאצטומכא פתוחה יוכל להוסיף לאכול אחר בהמ"ז במעט יותר מביצה משא"כ כאן דכשיברך בהמ"ז על סעודת שחרית לא אכל עדיין לשבעה לזה כ' דמ"מ ישבע כו' ואייתי גם ראיה לזה מדברי מהר"ם:

וכ"כ מהר"ם במרדכי שכ' דיש מביאים ראיה דאינו יוצא אם אכל סעודה ג' קודם חצות מדתנן פ"ק דפסחים ער"פ שחל בשבת מבערים כל החמץ מע"ש ומשיירים מזון ב' סעודות חמץ לשבת ואע"ג דבעינן בשבת ג' סעודות אע"כ דאם אוכל קוד' חצות סעוד' ג' לא יצא וא"כ א"א לשייר יותר משני סעודות דבסעוד' ג' א"א לאכול בע"פ שחל בשבת דהא אחר ארבע שעות ביום אסור לאכול חמץ וכ' שם בצדו בחידושי אנשי שם סי' פ' וכ"כ בהגהת מרדכי פ' כ"ב וז"ל אבל רא"ם פי' בס' יראים שני סעודות שתי שביעות ואותן שתי שביע' יחלק לג' סעודות עכ"ל ור"ל דא"א לשייר מזון ג' סעודות דהיינו ג' שביעית דהא כשאכל סעודת שחרית לשובע לא יתעכל המזון במעיו עד אחר חצות דהיינו שיעור שש שעות וכיון דמיד אחר שעה ד' החמץ אסור איך אפשר לאכול סעודה ג' לכן די כשמשייר שיעור שני שביעת ויחלק שביעה השייכה לסעוד שחרית לשתים ויוצא בה ידי סעודה ג' אע"פ שאכלה קודם חצות מ"מ מבואר מזה כמ"ש מ"א דאי מחלק סעודה א' לשתים מקרי לשבעה ונ"מ לדידן דאינו יוצא ידי סעודה קודם חצות מ"מ אם נמשכה סעוד' הבוקר כו':

דהא י"א דיוצא בזה היינו מהרא"ם ורא"ם בס' יראים הנ"ל:

(ב) (סק"ב) בליל כו' וה"ה שאומר הקידוש של ליל'. דלעיל בס' רע"א כ' דאם לא קידש בליל' יקדש ביום רק שלא יאמר ויכלו ע"ש לזה כ' מ"א דכמו דשוה י"ט לשבת לענין השלמת סעודה ביום כן הוא לענין השלמת קידוש של ליל' ביו"ט כמו בשבת:

(ג) (סק"ג) מו' שעות כו' אבל אם יודע כו' אסור כמ"ש ר"ס תע"א דלא כע"ש. כ' בס' ת"ש דע"כ ט"ס יש פה והגהתן אינו מבוררת לענ"ד. ולענ"ד הדברים א"ש בלי הגהה וכוונתו לדעת הרב"י אשר ציין מ"א על דבריו וא"כ ניהו דסעודת שבת לא מקרי סעודה גדולה כמ"ש מ"א סי' רל"ב ס"ק ט"ז מ"מ לדעת הרב"י שם אפילו סעודה קטנה אסור להתחיל אפי' סמוך למנחה גדולה ולקמן ר"ס תע"א כ' מ"א בשם רשב"ם הא דאמרי' בע"פ אסור לאכול פת משעה עשירית ולמעלה וכ' רשב"ם דאפי' מתחיל קודם שעה עשירית ויודע שתמשך הסעודה עד אחר ט' שעות אסור ע"ש הרי דבזמן דאסור להתחיל לאכול ה"ה אם מתחיל לאכול לפני זמן ההוא ויודע שתמשוך עד זמן האיסור ג"כ אסור וא"כ לדעת הרב"י אסור להתחיל בסעודה קטנה אפי' קודם חצות אם יודע שתמשך עד זמן מנחה גדולה. ולכן כ' מ"א דאם התחיל קודם חצות ונמשך עד אחר חצות יצא היינו דיעבד דרך מקרה אבל לכתחלה אסור להתחיל אפי' קודם חצות אם יודע שתמשך עד אחר חצות מטעם הנ"ל ובזה א"ש מה שכתב דלא כע"ש שהביא בשם הלבוש הטעם דאם עשה סעודה ג' קודם חצות לא יצא דהיינו קודם שש ומחצה משום דעד אותו זמן נמשך זמן סעודת שחרית וכ' ע"ז הע"ש אע"ג דצריך להתחיל לאכול קודם שש מ"מ נמשך זמן אכילה עד שעת מנחה עכ"ל. ולפי דברי מ"א ע"כ טעם זה ליתא להרב"י דאדרבא לכתחלה אם יודע שתמשך סעודתו עד זמן מנחה גדולה אסור להתחיל אפי' קודם חצות ואיך א"ל דזמן סעודת שחרית נמשך עד זמן מנחה. וע"כ להרב"י טעם זה ליתא:

(ה) (ס"ק ה) מנחה כו' ור"ת ס"ל כו' ר"ל ר"ת דהוא דעה א' דס"ל שיש לאכול קודם מנחה היינו משום דס"ל סעודה קטנה אפי' סמוך למנחה קטנה מותר היינו לפי דעת הרב"י בסי' רל"ב לדעת ר"ת אבל לפמ"ש הטור שם בשם ר"ת דמודה סמוך למנחה קטנה אפי' סעודה קטנה אסור. צ"ל לר"ת דהכא דצריך לאכול סעודה ג' קודם סמוך למנחה קטנה:

(ז) (ס"ק ז) לאכול כו' בשעת אכילה כו' ר"ל אם לא מפסיק הרבה נשאר האצטומכא פתוחה:

(ח) (ס"ק ח) אבל כו' קודם שעה עשירית כו' דמכאן ואילך אסור לאכול כדי שיאכל בליל י"ט לתיאבון ועיין במ"א לקמן סי' תקכ"ט ס"ק ב':

דהא י"א דאסור משום ברכה שא"צ. והיינו דעת התוס' אבל דעת הרא"ש וכן פסק בש"ע דל"ח כה"ג לברכה שא"צ כתב הטעם וז"ל כיון שעושה לכבוד שבת אין כאן משום מרבה בברכות שלא לצורך עכ"ל מ"מ היכא דאפשר לצאת גם לדעת התוס' עדיף:

(ט) (סק"ט) אין צריך כו' ובת"ש כ' לברך כו' היינו תוך הסעודה וכן כוונת הרמב"ם לפ"ד הרב ב"י דלא כהבנת הטור דהרמב"ם ס"ל דצריך לקדש על היין גם בסעודה ג':


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.