מחצית השקל/אורח חיים/קצא

מחצית השקל ‏ אורח חיים קצא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) (ס"ק א) מקצרים כו' ול"נ דה"פ בטור כו' דהטור שם מזהיר לפועל שלא יבטל רגע א' ממלאכת בעה"ב. ואייתי ראיה וז"ל שהרי הקפידו חכמים בזימון על ברכה רביעית ור"ל שפטרוהו לפועלים מברכה ד' שלא יבטלו ממלאכת בעה"ב א"כ גם הם יזהירו מלבטל. וקשיא לסמ"ע תיבת בזימון שכ' הטור לכן ס"ל להסמ"ע דהטור תרתי קאמר שפטרו לפועלים מזימון דא"צ להמתין על אחרים עד שיזמנו. וגם פטרם מברכה רביעית. אבל מ"א ס"ל דחדא קאמר שפטרם מברכה רביעית והא דנקט בזימון. הוא אע"ג דבבריי' מפורש היא בברכות דף ט"ז ע"א הפועלים כו' ואוכלים כו' ברכה ראשונה כתקנה כו' וכמ"ש כאן בש"ע מ"מ יש לדחות דכיון שהם טרודים במלאכת בעה"ב פוטרם חז"ל מברכת הטוב ומטיב אבל אם רצו להחמיר ולברך הרשות בידם ולכן הביא ראי' מאביי דף מ"ה ע"ב דמה"ט עני בקול רם כי היכי דלוקמי. ואי הוי רשות מה לו לאביי בכך אי יברכו הטוב והמטיב או לא. ואי להודיעם שפטורים מ"מ כיון דאי יברכו לא עבדי שלא כדין לא הוי רמי אביי אנפשיה לענות בקול רם:

וגם לשון כי היכי דלוקמי פועלים משמע דצריכים לקום ממלאכתם. וכיון דעובדא דאביי הוה בזימון לכן נקט גם הטור לשון בזימון:

וע"כ איירי שהי' מזמן עליהם דאי היו מברכים בפ"ע מאי אהני לאביי דעני לאמן בקול רם שלא יברכו הטוב והמטיב אולי כבר ברכו או עומדים באמצע ברכה א"ו שהיו יוצאים בברכת אביי והיו שומעי' מפיו בהמ"ז ולכן א"ש כשהגיע להטו' ומטיב עני בקול כ"ה שלא יצטרכו יותר וילכו למלאכתם:

כתבו התו' אע"ג דמדאוריי' הם וא"כ למה תקנו לכלול ברכת הארץ ובונה ירושלים בברכה א' הא מן התורה הם שני ברכות וכדיליף הש"ס מקרא בדף מ"ח ע"ב:

דאין מנין הברכות מה"ת וסגי בברכה אחת. והני קראי בדף מ"ח אסמכתא נינהו:

ול"נ כו' אינו ר"ל שיחתום על כ"א כו' ר"ל דג' ברכות דאוריי' שצריך להזכיר בבהמ"ז הני ג' דברי' מזונות וארץ ובנין ירושלים אבל אין כ"א צריך ברכה מיוחדת מן התורה. ושרי לכוללם בברכה א':

הנה תי' מ"א מסתבר. אבל מה שהבין כן מדברי רש"י שרש"י נתכוין לא ידעתי איך דגם לשיטת התו' או הרב"י א"ש דברי רש"י:

וכ"מ בגמ' דף מ"ו דכל ג' ברכות דאוריי' דאי' שם עד היכן ברכת הזימון ר"נ אמר עד נברך. ור"ש אמר עד הזן. נימא כתנאי דתניא חדא בהמ"ז שנים ושלשה ותניא אידך ג' וארבעה סברוה דכ"ע הטוב והמטיב לאו דאוריי' (ור"ל ולא חשיב ליה כיון דלאו דאוריי') מאי לאו דבהא קמפלגי מ"ד שתים ושלש סבר עד הזן ופי' התו' בשם הרי"ף דכוונת הבריי' דלפעמי' מתברך בהמ"ז ע"י ג' בני אדם. כגון שכ"א אינו יודע כ"א ברכה א' וכיון דברכת הזימון עד הזן ליכא כ"א ג' ברכות אפי' מברכים ברכת זימון. ולכן לא משכחת יותר משלשה ב"א אבל ברכה אחת לחצאין לשני ב"א לא הותר ולפעמים בשנים דהיינו כשיודעים וה"ה בא'):

ומ"ד שלש וארבע ס"ל עד נברך. וא"כ משכחת שיברכו ארבע ב"א בהמ"ז כיון דעד נברך סוף ברכת הזימון הוי פה סוף הברכה. וא"כ כשמזמנים יש בבהמ"ז ארבע ברכות עכת"ד הגמ':

וא"א לדברי הרב"י דג' ברכות לאו דאו' מאי גריעותא דהטוב ומטיב דלא חשיב משום דלאו דאו' הא כלהו לאו דאוריי' אע"ג דג' ברכות יש להם סמך מן התורה משא"כ הטוב ומטיב. מ"מ לשון הש"ס דאמ' סברוהו דכ"ע הטוב ומטיב לאו דאו' משמע דזה גורם דלא חשוב לה משום דלאו דאורי' ולא משום דאין לו סמך מן התורה:

(ב) (ס"ק ב) אסור כו' אע"כ דמוטב כו' זהו ראיית הירושלמי שממנו יצא הדין הזה. דאפי' תשמיש קל דזיל בתר טעמא משום דנראה שעושה המצות דרך עראי והוי בכלל אם תלכו עמי קרי כמ"ש הט"ז. וזה שייך גם בתשמיש קל:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.