מחצית השקל/אורח חיים/קיג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מחצית השקלTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png קיג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד


חיי אדם


מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) (ס"ק א) אבל באמצעיתן כו' טעם החילוק בין תחלה וסוף לאמצעיתן. עבט"ז ס"ק א' וסק"ב:

(ב) (ס"ק ב) נראה כו' ולזקוף בשם. ר"ל דמלשון ש"ע משמע שצורך הזקיפה אינו אלא שיהיה ניכר שחוזר וכורע משום חיוב תקנת חכמים. ולפ"ז משמע כשכורע בברוך א"צ שוב לזקוף ונשאר כרוע. אבל אגוד' כ' שצריך שוב לזקוף בשם. והט"ז כ' שצריך ג"כ לזקוף בתחלת ברכה. ואם כן בתחלת אתה גבור צריך שיהי' זקוף וכן בכל תחלת ברכה וכ' עוד הט"ז דבסוף מי כמוך א"צ לזקוף כי אם כשמגיע לברוך אתה שבסוף ברכה. אבל בזכרנו צריך לזקוף איזה תיבות קודם שמגיע לתיבת ברוך וכ"כ בהל' ר"ה:

(ג) (ס"ק ג) מגונה. דאין לשחות כו' וחילוק בזה בין הא דהכא לאמצע הברכות דשרי עבט"ז:

ואפשר שישחה מעט כמ"ש סוף סי' צ"א. ושם כ' בסק"ח וז"ל ואפשד דאין קפידא אלא כשמשתחו' מעומד ואפשר דמיושב מקרי שחיה מועטת דא"א לשחות עד שיתפקקו כו' כשהוא יושב:

(ה) (ס"ק ה) וכשזוקף כו' הרי הכהנים ביום הכפורים אע"ג דהטע' הוא שצריך לזקוף בשם עש"ה ה' זוקף כפופים ואפשר דוקא כשמזכיר השם שייך ה"ט משא"כ הכהנים והעם ביוה"כ לא היו מזכירים את השם אלא היו שומעים מפי כה"ג וכה"ג באמת לא השתחוה מ"מ קשיא דהוי סברות הפוכות דא"א כשמזכיר השם ראוי לזקוף ע"כ זהו כבוד ה' בזקיפה וא"כ השומעים ניהו דרשאים לכרוע מ"מ איך נאמר דהכבוד הוא בכריעה דוקא דהא מה"ט היו הכל כורעים כשהיו שומעים את השם אך לפ"ז לא נתיישב היטב במ"ש מ"א בשם הזוהר. ואפשר ע"פ הסוד בעינן הכי דבברכה צריך להיות זקוף ובשמיעת ה' בלי ברוך צ"ל דוקא בכריעה אבל בעו"ה לא עמדתי בסוד ה'. ועיין בט"ז מה שכ' שאין מזחיחים האנשים המכי' על לבם כשאומרים וידוי של כה"ג:

(ו) (ס"ק ו) ובא כו' כמ"ש בי"ד כו' שכ' רמ"א שם שרים או כהנים שי"ל ע"ז בבגדיהם יקום לפניהם או יסיר הכובע וישתחו' קודם בואם שלא יהא נראה כמשתחו' לע"ז כ"א להשר ויש מקילים בדבר הואיל וידוע שגם העכו"ם אין מסירים הכובע ומשתחוים לע"ז כ"א להשר וטוב להחמיר כסברא א' עכ"ל רמ"א. אך אי יש סכנה בדבר כ' שם לפני זה וז"ל י"א דכל שאינו אסור אלא מפני מראית העין אם יש סכנה בדבר מותר ואין בזה משום יהרג ואל יעבור עכ"ל:

(ז) (ס"ק ז) אין כו' על הדבר הזה. ר"ל הדבר הזה עלינו כו' האמור אחר זה:

אלא גזירות. דאם לא כן היה ראוי לאסור כל הריגת בעל חי משום רחמנות:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.