מועד דוד/שבת/ב/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

· הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

מועד דוד TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png א

ספר מועד דוד מכת"י רבי דוד אופנהיים

הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה


מועד דוד
ספר חידושי תוספת ממסכת שבת פרק ראשון
מזמן החורף
החכמה ת"ע"ו"ז" לחכם לפ"ק
דף ב' ע"א

בתוספת בד"ה שתים שהן ד' בפנים. כן נראה כמו שמפרש רש"י כאן דמבפנים היינו לבעל הבית העומד בפנים ובחוץ היינו לעני העומד בחוץ שתים הוצאות והכנסות דחיוב שהן ד' הוצאות והכנסות דפטור. ובשבועות פירש"י בפנים היינו הכנסות פנים ב' דחיוב דעני ודעשיר וב' דפטור ובחוץ היינו הוצאות חוץ. ואין נראה לר"י מדפירש מילי דעני לחוד ומילי דעשיר לחוד משמע כמו שפי' כאן. ולפי' דהתם לא היה לו לערב הוצאות והכנסות יחד. ומיהו שמא לפי שהיה צריך להאריך אם היה בא לפרש הוצאות לבד וכו' עכ"ל. ואחשבה לדעת לכאורה הא דמפרש רש"י כאן דמבפנים היינו לבעל הבית העומד מבפנים. והא דמפרש רש"י התם מבפנים היינו הכנסות המה תרתי דסתרי אהדדי.

ואי איישר חילי ה"א לומר דפירש"י כאן דמבפנים היינו לבעל הבית העומד מבפנים ולא כדפירש רש"י התם דמבפנים היינו הכנסות ? ופירש"י התם לא היה לו לערב הוצאות והכנסות יחדיו דהא קתני במתני' כיצד וכו', ואם נפשך לומר הלא פי' תוס'? מתרצים שהיה צריך להאריך אם היה בא לפרש הוצאות לבד, אף אתה אמור לו דזה פלפולי בעלמא דאליבא אמת א"א לומר כן, דשים עיונך לקמן דף ב' ע"ב בתו' ד"ה פטורי דאתא לידי חיוב חטאת מה שפירש"י דעקירות קחשיב אינו נראה לר"י וכו' ועוד דלא חשיב תרתי לפטור דעני באחת והעשיר באחת כדחשיב ברישא וכו' עכ"ל.

ועיין בהמהרש"א וד"ל ועוד דלא חשיב תרתי לפטור. לכאורה ר"ל הופירש הקונטרס לא קחשיב תרתי ופטור בעני בבא אחת וכן העשיר לא חשיב תרתי לפטור דידי' בבא אחת, אלא דחשיב לפי' הקונטרס פשט העני הוא הכנסת עני ואו שנתם לתוכה הוא הוצאת בעל הבית וקחשיב נמי פשט בעל הבית כו' הוא הוצאות בעל הבית ומה שנתן לתוכה היא הכנסת עני עכ"ל. אבל קשה מאי קושיא הא וודאי היה צריך להאריך הרבה אם היה בא לפרש הוצאת בעל הבית לבד והכנסת עני לבד לפי פ"ה וטפי ניחא לי' למתני בקצרה כמו שכתבתי לעיל וכו' עכ"ל.

הרי לפניך הא דמפרשי לעיל שהיה צריך להאריך הרבה לאו אליבא מסקנא מפרשי הכי וא"כ אי כפי' קונטרוס דהתם דמבפנים היינו הכנסות פנים לא היה לו לערב הוצאות והכנסות יחד. מש"ה מפרש רש"י כאן מבפנים היינו לבעל הבית העומד מבפנים [דמבפנים היינו לבעל הבית העומד מבפנים] והא דמפרשי תו' התם מבפנים היינו הכנסות פנים. לפי רהיטת ושטיפת הש"ס התם דלא מפרש הש"ס התם כיצד העני עומד בחוץ וכו' ולא מערב הוצאות והכנסות יחד כדהכא ודע שם שתים שהן ד' שתים הוצאה דעני והוצאה דבעל הבית שהן ד' הכנסה דעני והכנסה דב"ה וכו' עכ"ל. מש"ה מפרש רש"י התם מבפנים היינו הכנסות פנים ובחוץ היינו הוצאות חוץ. וכן מה שפרש רש"י במתני' שתים שהן ד' הוא כדמפרש הש"ס הוצאה דעני וכו' ע"ע.

וכדי לסלק כל עורר וטוען הא דמקשי' תוס' מדקאמר בגמרא דיקא נמי דקתני יציאות וקא מפרש הכנסה לאלתר ולא דייק מדקתני בפנים עכ"ל גם מזה אל תנח ידי דהא וודאי כאן ליכא למידק מדקתני בפנים, הלא כאן מפרש רש"י דמבפנים היינו לבעל הבית העומד מבפנים וצ"ע על פירושי דהתם קא מקשים תוס' הכי דה"ל למידק הש"ס התם מדקתני בפנים י"ל באמת דייק הש"ס מדקתני בפנים דכד עיינית שם במסכת שבועות וד"ל אמר רבינא מתניתים נמי דיקא דקתני יציאת שבת [שתים] שהן ארבע מבפנים ושתים שהן ד' מבחוץ וקא מפרש הכנסה ש"מ וכו' עכ"ל וא"כ מה ?ביקש הש"ס בדבריהם יציאות השבת [שתים] שהן ד' מבפנים ולא קא דייק בקיצור מדקא מפרש הכנסה אלא באמת קא מדייק מדקתני בפנים וגם באמת הש"ס לא גרסינן לאלתר, מה שאין כן הכא דמפרש רש"י מבפנים היינו לבעל הבית העומד מבפנים צריכי לדייק מכח לאלתר ולא מכח בפנים. ואף גם בפירש"י גרס לאלתר, יבואר לקמן בביאורינו בס"ד:


שם בתוספת ד"ה שתים שהן ד' מבפנים. כאן פירש"י מבפנים היינו לב"ה העומד מספנים ובחוץ היינו לעני העומד מבחוץ. ובמסכת שבועות מפרש רש"י מבפנים היינו הכנסות ובחוץ היינו הוצאות. ואינו נראה לרבינו אלחנן מדקאמר בגמרא דיקא נמי דקתני יציאות וקא מפרש הכנסה לאלתר וכו' עכ"ל. יש לדקדק אכתי אי פירש"י כאן עיקר דמבפנים היינו לבעל הבית העומד מבפנים חדא הוצאה וחדא הכנסה מ"מ קשיא ה"ל להוכיח נמי מדקתני מבפנים דלא אשכחן ד' מבפנים דהיינו לב"ה אם לא דקחשיב הכנסות. וי"ל דהכי פירש רש"י? דאף לפי מה שאכתוב לקמן דרבינא דייק מכח לאלתר דהכנסה קרוי לי' אב ה"ל להוכיח נמי דהכנסת קרי אב מדקמפרש יציאות שבת שתים שהן ד' מבפנים דהיינו הכנסות ואח"כ מפרש המתני' שתים שהן ד' מבחוץ דהיינו הוצאות ומפרש הכנסות לאלתר קודם הוצאות. אלא ודאי דפירש"י כאן עיקר. אבל קשה אנחת לן חדא ומקשת לן חדא, מאי מקשה הר"ר אלחנן הו"ל להוכיח מבפנים דהא וודאי בסוגי' הש"ס דהכא אין מקום להקשות הר"ר אלחנן דה"ל לדייק מבפנים דקתני לאלתר דכאן פירש"י מבפנים היינו לבעל הבית העומד מבפנים, ולא הכנסות ולהכי קאמר רבינא מתני' נמי דיקא מדקתני לאלתר דקתני כיצד וכו' וקמקשים על התם במס' שבועות דמפרש רש"י מבפנים היינו הכנסות ובאמת כד מעיינת שפיר ותמצא דלא קשה מידי דד"? הש"ס שם אמר רבינא מתני' נמי דיקא דקתני יציאת השבת שתים שהן ד' מבפנים ושתים שהן ד' מבחוץ וקא מפרש הכנסה ש"מ ? וא"כ מדקא מאריך הש"ס בלישנא יציאות השבת שתים שהן ד' מבפנים משמע באמת מבפנים קא דייק דאל"כ ה"ל ?יקשה נפשם בקצרה וקא מפרש הכנסה כמו דקאמר רבינא הכי אלא מבפנים קא דייק וא"כ מאי מקשים תו' דה"ל להוכיח מדקתני בפנים, הלא במאמת קא דייק רבינא מדקתני בפנים ולהכי קאמר רבינא יציאות השבת שתים שהן ד' מבפנים ושתים שהן ד' מבחוץ וקא דייק מדקתני מבפנים דהיינו הכנסות קודם הוצאות וע"כ להורות דהכנסה קרי אב כמו הוצאה.

ואם נפשך לומר אי נימא דבאמת קא דייק מדקתני בפנים לא ה"ל למימר רבינא מדקמפרש הכנסה. ועוד בהש"ס שם לא גרסינן לאלתר אלא מדקמפרש הכנסה ופירש"י גרס לאלתר אף אתה אמור לו דרבינא ספוקי קא מספקא ליה בפרושי דמבפנים ומבחוץ אי מבפנים ומבחוץ קאי על בעל הבית ועני או קאי על הכנסות והוצאות וקאמר רבינא ממה נפשך דיקא דהכנסה קרי הוצאה אי פרושי מבפנים דהיינו הכנסות מדקתני יציאות השבת שתים שהן ד' מבפנים קא דייק מדקתני מבפנים דהיא הכנסות וקתני יציאות אלא וודאי הכנסה קרי הוצא וקרינא אב מדקתני הכנסה לאלתר קודם הוצאה ואי פרושי דמבפנים היינו לבעל הבית העומד מבפנים קא דייק מדקמפרש הכנסה דהיינו כיצד וכו' ומפרש הכנסה לאלתר קודם הוצאות וקאי אהוצאה והכנסה אם כן אין להוכיח מבפנים מדרתני הכנסה קודם הוצאה דא"כ קרי' לי' מ"מ הא מוכח מיני' דהכנסה קרוי' הוצאה שהרי פנים קאי אב"ה ומיני' משמע הוצאה והכנסה ולא זו בלבד אלא דוק מיני' ומינה דאב קרי' לי'. ואף דלא נקיט בדבריו רבינא לאלתר הוא משום דרבינא ספוקי מספקא אי פרושי במתני' מבפנים היינו הכנסות וקאי לאלתר אהא דקתני מבפנים או פרושי דמתני' מבפנים דהיינו לב"ה העומד מבפנים וקאי לאלתר מדקא מפרש כיצד וכו'. ורש"י פרושי קא מפרש וגרס לאלתר דבאמת גבי חדא ותרתי וודאי גרסינן לאלתר או גבי דנקיט רבינא בדבריו מבפנים או גבי דקא מפרש הכנסה וא"כ מש"ה נקיט רבינא בדבריו וקא מפרש יציאות השבת שתים שהן ד' מבפנים וגם דקמפרש הכנסה דממה נפשך חדא מתרתי לא פוטר ולאלתר הוא מדברים שאין לה הכרע מי קאי אבפנים או מדקא מפרש הכנסה וכו' משא"כ הכא וודאי מבפנים היינו לבעל הבית העומד מבפנים מדקא מפרש כיצד וכו' מש"ה נקיט בדבריו רבינא לאלתר ואין לדברי כד מעיינת בדברי רש"י שם [דכד עיינת שם ותמצא דמקשה הש"ס התם בשבת ר"א ואימא דקא מפיק מרה"י לר"ה א"כ ליתני המוציא לר"ה ?? מרשות לרשות אפי' מר"ה לרה"י הרי לפניך דרב אשי קא דייק דהכנסה קרוי הוצא ומתניתין דהתם קתני המוציא מרשות לרשות ודלא כפי' רש"י דהכא דפי' בדברי רב אשי ?התם ?ב"ה נמי קמחייב מדקתני במתניתין העני חייב ובא רבינא וקאמר מתני' דהכא נמי דיקא רק] אמר רבינא מתני' נמי דיקא במס' שבת דייק והכנסה קרי יציאה דקאמר יציאת השבת דתים שהן ד' ומפרש הכנסה לאלתר דקתני כיצד וכו' לכאורה אמאי קא מפרש רש"י במסכת שבת דייק ולא הכא אלא הוא הדבר אשר דברנו באמת הכא הוא מדברים שאין להם הכרע דלא קא מפרש הכא כיצד וכו' ואם כן יש להוכיח מדקתני מבפנים דהיינו הכנסות או מדקתני כיצד וכו' ומבפנים פי' דהיינו לב"ה העומד מבפנים לכך קא מפרש רש"י במס' שבת קא דייק דהתם מפרש כיצד וכו' ובוודאי מבפנים היינו לב"ה העומד מבפנים וקא דייק מדקא פירש הכנסה לאלתר ואין להוכיח מדקתני מבפנים:

שם בתוספת ד"ה פשט בעל הבית את ידו וכו' ותימא לר"י אמאי צריך למתני תרתי דעני ודב"ה וכו' ונראה לר"י דאיצטריך לאשמועינן משום דהוצאה מלאכה גרועה היא דמה לי מרה"י לרה"י מה לי מרשות הרבים לרה"י וכו', ותדע מדאיצטריך תרי קראי בהוצאה כדנפקא לן מקרא אחרינא דדרשיני' אל יצא איש ממקומו אל יוצא והתם פירש דהיינו משום דהוצאה מלאכה גרוע איצטרך תרווייהו חד לעני וחד לעשיר וכו' עכ"ל.

ושים עיונך במס' שבועות דף ב' ע"א בתו' בד"ה יציאות שבת וכו' דמקשים ...

מעבר לתחילת הדף