מהרש"א - חידושי הלכות/שבת/קטו/א
מהרש"א - חידושי הלכות 
שבת קטו א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רמב"ן רשב"א מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א קרן אורה רש"ש שיח השדה |
פירש"י בד"ה טעונין כו' ורבותי פירשו דהאי בכל לשון דקאמר אכתובים קאי ולא אנביאים כו'. עכ"ל. ק"ק לפי' זה מאי פריך לקמן מהך דהיו כתובין תרגום וכל לשון מצילין כו' אימא דאנביאים קאי דלכ"ע ניתן לכתוב ולקרות ודו"ק:
בד"ה לא ניתנו רשב"ג פליג עלה ואמר אף כו' ובד"ה ר"ג אבי כו' ר"ג הזקן ור"ג זה שהיה בדורו של כו' כצ"ל:
תוס' בד"ה לא נתנו כו' דהא שרי למימר בע"פ תרגום כדמתרגם רב יוסף. עכ"ל. ולפי מה שכתבו התוס' בפ' קמא דבבא קמא (ג: ד"ה כדמתרגם) ז"ל כדמתרגם רב יוסף נקט רב יוסף לפי שהיה בקי בתרגום שיש כמה עניני תרגום ולא כדפי' בעלמא לפי שהיה סגי נהור ודברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם בעל פה ולכך היה אומר תרגום דמשום עת לעשות לה' אמר התם דשרי ואין לך עת לעשות גדול מזה עכ"ל דהשתא אין להם ראייה הכא מדמתרגם רב יוסף דשרי לומר בע"פ תרגום דאימא דהוה שרי ליה נמי תרגום משום עת לעשות לה' אלא שהתוס' דהכא ודאי ס"ל כדפירשו בעלמא לפי שהיה סגי נהור והיה אסור בכתב דאי אתה רשאי לומר בע"פ ולכך היה אומר תרגום דשרי לומר בע"פ כמו שכתבו הכא ומה שהקשו התוס' בזה שם דהא אף בדברים שבכתב הוה שרי לומר בע"פ משום עת לעשות לאו קושיא היא דבפרק הניזקין (גיטין ס.)[1] מוכח בהדיא דרב יוסף לית ליה היתרא דעת לעשות[2] והא דנקטו התוס' הכא כדמתרגם רב יוסף ולא הוכיחו כן בפשיטות מתרגום של יונתן שאמרו בע"פ כפירש"י ז"ל יש לומר כדברי התוספות דפרק קמא דבבא קמא דבכל מקום נקט התלמוד נמי רב יוסף לפי שהיה בקי בתרגום ועי"ל משום דלפי' רבותיו של רש"י תרגום של נביאים שעשה יונתן ניתן גם ליכתב הוצרכו לראייה מרב יוסף כיון שהיה סגי נהור ע"כ דלא היה יכול לומר נמי כתובים אלא בתרגום בע"פ ודו"ק:
בד"ה עילמית יוונית כו' אבל רבנן שרו אף בשאר ספרים כו'. עכ"ל. לאו היינו רבנן דפליגי התם אדרשב"ג דהנהו שרו אף בשאר ספרים אף בכל לשון אלא דהיינו רבנן דפליגי אדרבי יהודה אליביה דרשב"ג וס"ל דרשב"ג מתיר אף בשאר ספרים בלשון יוונית ע"ש וק"ל:
בד"ה ובידו ספר כו'. וכן תניא בפרק שלישי דמגילה בהלל ומגילה אפילו י' קורין וי' מתרגמין אע"פ שיונתן לא כו' כצ"ל:
- ↑ שם איתא: ורבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו, האי ספר אפטרתא אסור למקרי ביה בשבת, מאי טעמא, דלא ניתן ליכתב. מר בר רב אשי אמר, לטלטולי נמי אסור, מאי טעמא, דהא לא חזי למיקרי ביה. והגמרא מסיקה שלא כדעתם: ולא היא, שרי לטלטולי ושרי למיקרי ביה. דרבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש מעייני בספרא דאגדתא בשבתא, והא לא ניתן ליכתב, אלא כיון דלא אפשר 'עת לעשות לה' הפרו תורתך', הכי נמי כיון דלא אפשר 'עת לעשות לה' הפרו תורתך', ע"כ. הרי מבואר שלדעת רב יוסף אין אומרים היתר זה של עת לעשות לה', ומכח זה אסר לקרוא בשבת בספר אפטרתא, ואם כן אי אפשר עוד לפרש שרב יוסף קרא דברים שבכתב אף שהיה סומא מכח היתר זה, ואם כן יש לומר שמה שקרא תרגום היה מחמת היותו סומא.
- ↑ עי' בארות המים (מתנת חלקו) שהקשה על המהרש"א, שהרי בברכות מבוארת דרשה זו של עת לעשות לה' כדבר פשוט, וכדבר שאינו תלוי כלל במחלוקת, וכיצד אפשר לומר שלדעת רב יוסף אין דרשה זו.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |