מהרש"א - חידושי הלכות/שבת/לח/א
מהרש"א - חידושי הלכות 
שבת לח א
בפירוש רש"י בד"ה וקשיא דר' יהודה כו' דהתם אמר רבי יהודה חמין ותבשיל כו'. עכ"ל. ולא ניחא ליה למקשה למימר דתבשיל דנקט לעיל היינו מצטמק ורע לו דומיא דחמין דא"כ הוה מפרש ליה כדמפרש ליה הכא וק"ל:
בד"ה עבר ושהה במזיד מאי כו'. עכ"ל. ויש לדקדק לפירושו דהא כבר פשט לעיל לאיסורא במזיד בין קודם גזירה ובין לאחר גזירה ובבשיל כל צורכו נמי לר"י במזיד וודאי דאוסר וי"ל דר"ל במזיד שנתכוין לשהות והיה סבור מותר וקיל טפי משוכח דפשע וכן פי' הר"ן בשם הראב"ד ע"ש וכן מוכח מפירש"י דלאו במזיד ממש קאמר ממה שפירש לא לשבת הבאה אסר להן עכשיו שלא לעשות כן כו' עכ"ל ואי במזיד ממש קאמר כיון דכבר ידעו דאסור ועברו עליה במזיד מה יועיל דאסר להן בשבת הבאה אבל באומר מותר ניחא ודו"ק:
תוספות בד"ה הא לכתחלה כו' אלא צריך לשנויי כדמשני כו' ואדר"י נמי צריך לשנויי כו'. עכ"ל. ולא משני תרווייהו שינויי בדר"מ וכן בדר"י דניחא ליה לשנויי תרתי דפרכינן אתבשיל חדא אדר"מ וחדא אדר"י וממילא בהיפך תתרץ תרתי דאיכא למפרך אחמין חדא בדר"מ וחדא בדר"י ודברי מהרש"ל בזה אינן מבוררין לי וק"ל:
בד"ה עבר ושהה כו' ואליבא דר' יהודה אף על גב דאין הלכה כו'. עכ"ל. ר"ל דהלכה כחנניא דמתיר אפילו מצטמק ויפה לו וכר' יוחנן דפסק לעיל הכי מיהו איבעיא דלעיל שכח קדירה כו' ניחא להו לפרושי אליבא דהלכה כחנניא ודו"ק:
בא"ד ואומר רשב"א דקודם גזירה בעי כו'. עכ"ל. הוא מקיים פר"י דאליבא דר' יהודה בבשיל ובשוגג קמבעיא ליה אלא דקודם גזירה קמבעי ליה אי אסיר השוגג בבשיל אבל לאחר הגזירה כיון דבמזיד אוסר ודאי דבשוגג נמי איסר מטעמא דקאמר משרבו משהין במזיד ואמרו שוכחין אנו כו' וק"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |