מהרש"א - חידושי הלכות/עירובין/עד/ב

מהרש"א - חידושי הלכות עירובין עד ב

גמ'. לעולם כו' קיבלה כו' ואיבות בר איהי סבר מקום פיתא כו'. כפרש"י וה"ה דהמ"ל דהשתא נמי חזנא הוה ביה ואיבות בר איהי סבר שפיר כשמואל דמקום לינה גרים ורב ענן שדייה משום דסבר כרב דמקום פיתא גרים דה"נ למאי דבעי למימר מעיקרא לא ס"ל רב ענן כשמואל אלא דתלמודא ידע דעובדא כך היה דלא היה חזנא שם השתא ואם כן ע"כ סבר היה איבות דשמואל ס"ל מקום פיתא גרים וק"ל:

תוס' בד"ה מבוי שצידו כו' ור"י פי' כו' דאז אסור לערב שיש לחוש שיבטח זה הדר כו' ויזיקנו הנכרי כו'. עכ"ל. דבריהם אינם מובנים לי בזה וכי משום שלא יזיקנו נגעו בו דאסור לערב אלא משום שלא ילמוד ממעשיו הוא ובפתחים נמי דמרתת הנכרי טובא ולא יזיקנו אמאי שרי לערב מ"מ הא איכא למיחש שמא ילמוד ממעשיו אבל דברי הרא"ש בשם פר"י נכונים בזה וכן מצאתי במרדכי ישן וז"ל ור"י פירש דוקא נקט חלונות משום דכי לא מערבי בהדי הדדי מירתת ישראל כו' וכי מערבי לא מירתת אבל דרך פתחים כיון דאפי' אם לא מערבין שכיח דדייר ולא מירתת כו' ושרי לערב כיון דבלאו עירוב נמי שכיח דדייר עכ"ל ותו לא מידי ודו"ק:

בד"ה ה"א טעמא דרב כו' וע"י חלונות נמי אין מערבין אלא להחשיב בתים כו'. עכ"ל. וכדאמר אי מההיא ה"א דירת נכרי כו' ה"ה דהמ"ל דאי מההיא לא הוה ידעינן דאין מערבין דרך חלונות וק"ל:

בא"ד. והא דנקט חלונות לאשמועינן דלא מבעיא אם יש פתחים כו'. עכ"ל. קצת קשה דהשתא נמי איכא למימר דנקט חלונות דבין בית לבית איירי מדקאמר פתחים כמ"ש ר"י לעיל ולכך מיירי כשפתוחים לבית טפי דדרך הוא לעשות חלונות ולאשמועינן דדוקא בפתוחים לבית אין מערבין דאין לחושבם כבתים אבל בפתוחים לחצר שרי דמחשב כבתים ואי הוה נקט פתחים ה"א דמיירי נמי בפתוחים לחצר ומשום דאסור לעשות יחיד במקום נכרי ודו"ק:

בא"ד. ואע"ג דלעיל גבי חצרות חשבינן פתוחות זו לזו כחד כו'. עכ"ל. יש לדקדק דמאי קושיא דהא לעיל במלתיה דרב כתבו התוס' דנהי דע"י פתחים חשובים כחד ע"י חלונות לא חשיבי כחד כמו סולם שאינו מחשיב אותם כחד וי"ל כיון דהכא ע"י חלונות לפי' ר"ת נחשב להיות מן המבוי אית לן למחשב נמי ע"י חלונות כחד ודו"ק:

בא"ד. אבל הכא שיש להם פתח אחר לר"ה אסרי אחצר דחשיבי בתים. עכ"ל. הוא מגומגם לכאורה מאי אסרי אחצר שייך הכא אלא דחשיבי הכא בתים להתיר המבוי בלחי וקורה ויש לפרש דה"ק אבל הכא ר"ל כה"ג דמיירי הכא שיש להם פתח מצד אחר בההיא (ה"ה) [הי'] בתים זו לפנים מזו נמי לא הוו כולהו כבית שער ואותו שיש לו פתח מצד אחר אוסר אחצר וצריך נמי ליתן עירוב וק"ל:

בא"ד. אי מהכא לא ידענא בתים וחצרות כמה אמאי לא ידענא כו'. עכ"ל. עיקר קושייתם מחצרות כמה דהוה ידענא שפיר אבל רש"י ל"ג כלל חצרות וק"ל:

בא"ד. ועי"ל דה"א כו' וקאמר דע"י חלונות שיפתחו למבוי לא יועילו כו' אלא בפתח גמור. עכ"ל. ולפי זה ניחא דנקט חלונות דוקא ומיהו לשון פתחים אינו מיושב לפי' זה וק"ל:

בא"ד. וצדו א' נקט לרבותא דאע"פ שרוחב המבוי מפסיק כו'. עכ"ל. ולפי שאר הפירושים ניחא הא דנקט צדו אחד נכרי משום דאין דרך במבוי שיהיו כל החצרות מצד א' ודו"ק:

בא"ד. ודלא כפ"ה ואין פי' זה כשיטה שפירשנו לעיל גבי מלתיה דרב כו'. עכ"ל. ר"ל דלא כפ"ה שפי' לעיל דהיכא דמצי לערובי והוו חדא בלא עירוב נמי הוו חדא ור"ל דאין פי' זה כשיטה כו' ר"ל שכתבו לעיל במלתיה דרב דלא נעשו החצרות חדא ע"י עירוב חלונות ודו"ק:

---

---

שולי הגליון

---

---

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף