מהרש"א - חידושי הלכות/עירובין/יג/ב
מהרש"א - חידושי הלכות 
עירובין יג ב
בד"ה שיודע לטהר כו' וכי מסיק ולא היא וסותר הק"ו מ"מ אתי במה מצינו כו'. עכ"ל. לא ידענא מי הכריח אותו לזה דמ"מ אתי במה מצינו כו' ובתוס' ספ"ק דסנהדרין (דף יז.) ליתא.
ואפשר דקים לי' לר"ת בשום מקום במשנה ובתלמוד שהשרץ טהור מטומאת משא[1] ולכך הוצרך לומר דהיינו במה מצינו מנחש.
מיהו א"א לומר דקים ליה הכא מההיא דת"כ שהביא ר"י מדכתיב היא מיעוטא היא מטמאה במשא ואין שרצים מטמאין במשא דא"כ לא הוצרך למילף מבמה מצינו מנחש ודו"ק:
בא"ד. ועוד על ק"ו דרבינא וכו' שכן טהור אפי' במגע בכעדשה. עכ"ל. וה"ה דמהך מלתא ה"מ למעבד ק"ו בת"כ ומה בהמה שאינו מטמא במגע בכעדשה מטמא במשא שרץ שמטמא בכעדשה א"ד שמטמא במשא ת"ל היא ולא השרץ.
ומיהו ק"ק דמי הכריח אותן להך פירכא דכעדשה דהך מילתא גופא דת"כ מצי למפרך דמה לנחש שכן דמו אינו כבשרו [2] דדמו כבשרו לא מרבינן אלא בשמונה שרצים[3] ודו"ק:
בד"ה נוח לו כו'. שאלמלא הם לא חטאו לא באנו לעולם הא מפרש התם אימא כמי שלא באנו לעולם א"נ כו' עכ"ל כצ"ל:
- ↑ עי' ביד דוד ובמצפה איתן שתמהו שהיא משנה מפורשת ריש פרק קמא דכלים ובגמ' דשבת (דף פ"ב ע"ב) ובחולין (דף קכ"ח ע"ב) ובנדה (דף נה.). רק מההיא דכלים אין ראיה לכזית. עכ"ל המצפה איתן וכעי"ז כתב היד דוד דלכאורה י"ל בהא דתנן בכלים שם הרי אלו מטמאין במגע ואין מטמאין במשא, קאי אכעדשה מן השרץ אבל כזית מטמא במשא עי"ש. על כך העיר ר"ח גלרנטר אב"ד קוטב (בנספח להסכמתו לס' תולדות אדם מר"ר מרגליות) כי באמת מבואר ממשנה כלאים (פ"ה מ"ה) שגם כזית מן השרץ אינו מטמא במשא, וציין להגהות הגאון מלבוב על הירושלמי סנהדרין (פ"ד ה"א) שהקשה על דברי רבנו כאן ממשנה זו.
- ↑ דנראה דדמו כו'.
- ↑ עי' במצפה איתן שתמה בדברי רבנו וז"ל: נעלם ממנו גמרא ערוכה פ"ק דכריתות (דף ד' ע"ב) אמר רבינא הלכך דם נחש ובשרו מצטרין כו' קמ"ל היקשא כל מילי דאין דמו חלוק מבשרו. עכ"ד. ועי' בספר 'תולדות אדם' לר"ר מרגליות בהערת המחבר להסכמת הג"מ חיים גלרנטר אב"ד קוטב, שכתב על קושיית המצפה איתן: והנה האמת עד לעצמו כי הא דמרבינן נחש כשרץ היינו דוקא לענין אכילה לאשר כי גם בנחש אין אזהרה לדמו כשרץ אבל לענין טומאה שהנחש מטמא בכזית ככל נבלה ואין שום רבוי לרבויי בוודאי שאין דמה טמא כאשר דם כל נבלה אינו מטמא, ועיין גם בדברי רבינו בסנהדרין י"ז ותיוכח שכוונת רבינו במה שאמר שנחש אין דמה כבשרה היינו לענין טומאה שאם יש פחות מכזית בשר טהור, וזה אמת אליבא דדינא, מהפלא על בעל מצפה איתן שלא שת לבו לזה. עכ"ד. וכן כתב אח"כ בספרו מרגליות הים עמ"ס סנהדרין שם דף י"ז ע"א אות מ'.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |