מהרש"א - חידושי הלכות/חולין/כב/א
מהרש"א - חידושי הלכות 
חולין כב א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רשב"א מאירי מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בא"ד דמוהקריבו נפקא דחילק הכתוב בין חטאת עוף לעולת עוף ולכך יש לומר דאתא קרא למימר נמי דבשעת מיצוי אם ירצה כו' עכ"ל ע"ש בפרש"י בזה:
בפרש"י בד"ה השתא דכתיב והקריבו ע"כ עקריה מיניה דחילוק לגמרי משמע ליה כו' עכ"ל פי' דחילוק דוהקריבו לגמרי משמע להבדלה בלא אחיזת ראש וגוף כלל והיינו בלאו ומלק והקטיר וכן פרש"י לקמן לר"א ב"ש דאי מצטרכא היקשא למול עורף תו לא ילפת מיניה אחיזת ראש וגוף דחילוקא דוהקריבו לגמרי ממעט כו' עכ"ל והא דאצטריך דרשא דומלק והקטיר לת"ק משום דלא נימא דאקשינהו לבהמה להך מלתא מה חטאת בהמה סגי ברוב ב' אף עולת עוף כן כדקתני בברייתא וק"ל:
תוס' בד"ה שיכול ומה בני יונה כו' ואפי' בלא ק"ו כו' א"נ דה"מ למכתב בני יונה ותורים כו' עכ"ל לתירוצם שני צ"ל נמי דבלא ק"ו נמי ידעינן בין גדולים בין קטנים וכן לקמן באידך ק"ו דבעי למילף להכשיר גדולים ביונים אי לא הוה כתיב בני צ"ל נמי בלא ק"ו נמי ידעינן בין גדולים בין קטנים וכל זה לשיטתם אבל לשיטת רש"י דלשון תורים גדולים משמע וכן בני יונה קטנים משמע ולמצוה ודאי דבעינן קרא כדכתיב והק"ו לא אתי לאפוקי קרא ממשמעותיה אלא דלא לעכב דהשתא בלא ק"ו לא הוה ידעינן בתורים אלא גדולים ובבני יונים אלא קטנים אפי' לעכובא ולשיטתו הא דקאמר לא לישתמיט כו' כפשטיה הוא דלא לישתמיט לאשמועינן בחד מהני קראי לכתוב מן היונה אלא ע"כ דאפי' לעכובא בעי קטנים ולא גדולים ודומיא דהכי תורים גדולים ולא קטנים אפילו לעכובא והר"ם הקשה לשיטת רש"י אמאי לא קא משני דלישתמיט חד קרא לכתוב מן בני תורים כדמשני גבי בני יונים כו' אבל אם פירוש תורים בין גדולים בין קטנים תו לא מצי לשנויי לא לישתמיט כו' דאין הפרש שיכתוב בני תורים או תורים כו' עכ"ל ונראה דלאו קושיא היא אע"ג דלשון תורים גדולים משמע למה יש לו לפסוק לייתר לשונו לכתוב בחד קרא בני תורים כיון דאיכא למילף קטנים מק"ו אבל הא קשיא לי לשיטת רש"י כיון דלמצוה בעינן קרא כדכתיב בני יונה קטנים מאי קא משני לבטל הק"ו דלא לעכב משום דלא לישתמיט לכתוב בחד קרא מן היונה דאם כן לא הוה ידעינן למצוה בקטנים בההוא קרא אלא אדרבא ה"א דלמצוה דוקא בגדולים וצ"ע:
בד"ה אצטריך קרא כו' משום דאינו יכול לסמוך אע"ג דסמיכה לא מעכבא כו' עכ"ל מתוספות דרפ"ב דיומא היכי ליעבד לסמוך דלמא אשה הוה וקא עביד עבודה בקדשים לא לסמוך כו' עכ"ל ואפי' למ"ד סמיכות נשים רשות היינו בהקפת יד כדאיתא בפ"ב דחגיגה אבל בפ' ר"א דמילה כתבו התוספות דאינו יכול לסמוך דהיכי נעביד מספיקא לא מייתי על תנאי דאם נקבה היא תהא עולת נדבה דלא ליהוי חולין בעזרה דהא עולת ראייה לא בעי סמיכה כו' עכ"ל והוא תמוה דבפ"ב דביצה וחגיגה מוכח דעולת ראייה בעי נמי סמיכה וכ"כ הרמב"ם וצ"ע:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |