מהרש"א/הקדמה

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to: navigation, search

מהרש"א TriangleArrow-Left.svg הקדמה


הקדמת הגאון המחבר מהרש"א ז"ל[1]
על חידושי הלכות

אני שמואל אליעזר בן מוהר"ר יהודה הלוי זלה"ה

כל ימי גדלתי בין החכמים והייתי מתאבק בעפר רגליהם ולא חסרתי מהם אפילו ככלב המלקק מן הים שהם מחוכמים בדרכי התלמוד ומביני שכל בכל מדע. ככלכל ודרדע. ואני בער ולא אדע. כי דרכי החכמה נעלמו ממני ועל כן אמרתי לי במופלא ממך בל תדרוש ואין לך עסק בנסתרות במה שהורשית התבונן ונתתי לבי לתור בפשטי הדברים בהלכות גם באגדות על פי קבלתי מרבותי ואף גם בזאת היו עמי תמיד בישיבה חברים המקשיבים ומסכימים על זה לילך בכל השמועות איזה דרך ישכון אור הפשוטו של כל דבר ודבר ועלה בידי שמץ מנהו לפי ענ"ד ואמרתי להעלות זכרונם לפני תמיד על ספר ועליך ה' נסמכתי וגו' בך תהלתי תמיד וגו' ושמ'ו א'ל יעז'ר לי להכין לבבי לכוין בהם אל האמת שלא אכשל בהם ולא יכשלו בי חברי מעתה ועד עולם אמן סלה. והנני מבקש מכל חכם מעיין בחבורי זה ויראה בהם לפום ריהטא דברים מובנים לפי פשוטו ויאמר זיל קרי בי רב הוא הנה זאת הנתנצלותי כי לא היה כוונתי בחבורי להיות לחכמים ונבונים ממני רק שהוא זכרון לי ולחבירי המקשיבים לקולי גם באולי אחרי העיון והדקדוק בדברי ימצא כל מעיין קצת ממבוקשו כי אני ראיתי לקצר בדברי כדרך כל המחברים ולא הארכתי בקושיות אבל מתוך הענין והמובן ממנו תראה כוונתי ומה שהכריחני לחדש בו דבר ומתוך תוכן הביאור תבין את אשר לפניך. גם מאהבת הקיצור התחלתי בכל ענין ראשית הדברים וסיימתי אותו במלת כו' ותעיין היטב בתלמוד בהלכות בכל הצורך עם הפירושים באותה השמועה שאתה עומד בה ואז תבא אל המכוון ממנו. גם באגדות בדברים הנדרשים בתוך המקראות לא באתי רק לפרש מאין יצא להם הדרוש ההוא מתוך משמעות הכתוב הבא לפי ענינו ולבאר וליישב בהם דברים הסותרים מן הכתוב או ממאמר למאמר כפי ענ"ד. גם האגדות הזרות לפי פשוטן ורחוקות לפום ריהטא מן השכל לא נתתי לבי לבאר בהם רזים ורמזים בחכמות וסודות נסתרים כי לא נסיתי בהם כאשר גליתי והודעתי כבר וקיימתי בעצמי כבוד אלהים הסתר דבר אך ראיתי שהדברים לא יצאו מפשוטן רק שאמרו זה בדרך משל ומליצה הקרבים לפי פשוטו של דבר כמו ספר משלי שדרשו בו חז"ל דברים הקרובים למשל אל הנמשל כמו שתראה ממני מבואר באגדות דרבה בר בר חנה פרק הספינה ומאגדה דבכורות פרק קמא בענין ויכוח של רבי יהושע בן חנניה עם סבי דבי אתונא. גם מפני הקיצור כמה דברים השייכים להלכות גם לאגדות ואני לא הבאתיו רק במקום אחד משניהם לפי הענין ובאמת הנני רואה עתה מחכמי התלמוד שעשו חבור אחד מהלכות ואגדות כי תורה אחת היא לנו בפירושה של התורה תורת משה וכמה וכמה דרכי מוסר וחכמה והודאות על פי תורת משה אשר יוצאים לנו מתוך דבריהם מאגדות ועל כן תהיתי על הראשונות שחלקתי חבור הזה לב' חלקים דהיינו חלק אחד מחדושי אגדות שמן הראוי שלא להפרידן אך לחברן אשה אל אחותה אבל לי לא היה אפשר בחזרה לחברו שוב חבור אחד מפני הטורח וע"כ הנני מבקש מאת כל מעיין שישים לבו לזאת גם מהיום שעשיתיו שני חלקים לא יהיה מפריד אותם מלעיין בשניהם כי יראה בהם במקום שזה סותם זה מגלה זה סוגר וזה פותח ויהיו שניהם תמים יחדו והאל הרועה אותי מעודי. יתן לאל ידי. ויגמור בעדי. מן העולם ועד העולם. אמן סלה:

ועל חידושי אגדות

אמר שמואל אליעזר בן מוהר"ר יודא זלה"ה

בשכבר בהקדמת חדושי הלכות אשר חברתי הגדתי והעדתי על חדושי אגדות אשר בידי שחברתי אך לא זכיתי למלאות דברי אלה עד היום אשר שמ'ו אל'י עז'ר ותשועה היה לי לחבר פירוש על כל האגדות מחבור עין יעקב וישראל ועוד רבים מהאגדות אשר השמיט בעין יעקב ראיתי לפרש אותן לצרפן תוך האגדות וכתבתי בכל אגדה ואגדה מראה מקום בתלמוד באיזו דף היא כדי שיהא למעיין מבוא בנקל למצוא האגדה עם פירוש רש"י שעליה ודברי התוספות שם וכבר כתבתי בחדושי הלכות כוונת ותוכן החבור ע"ש ואוסיף בזה להודיע לכל מעיין בחבורי זה כי בכל מאמר מהאגדות אשר מוצא הדרש ההוא מן המקרא ראיתי לבאר בו מה שהכריחו חז"ל להוציא המקרא מפשוטו אם ביתור אם בחסר אם בשינוי לשון אם בענין סותר מענינו או ממקום אחר וכל מאמר אשר אין מוצאו מן המקרא אם הוא מעשה זר ונפלא או מאמר אחד יוצא משכל לפי דעת האנושי אמרתי לבאר בו הדברים קרובים לענינו בדרך משל ומליצה סובלים הנמשל והמכוון בו שזה ודאי הוא צורך הגדול באגדות מתוך שקצרו חז"ל דבריהם הם נראים כסתומים ויש לנו לדקדק בדברי חכמים וחידותם בכל הדברים שאמרנו וכל חכם יוסיף לקח בכ"ז אבל רבים מהלומדים באגדות אינן מדקדקים בכל זה בדברי חז"ל ואינן מבקשים לידע כל הענין על אמיתתו רק להשמיע ברבים קולו כקול הסירים תחת הסיר ויש מהם שבאו לדרוש אגדות של דופי וכעושין תורתן פלסתר שאין המקרא והמאמר סובל דרושם אבל הן מדמין צורה ליוצרה וחכמים הם בעיניהם להשיג במופלא ממנו בדברים שהם כבשונו של עולם ועליהם שנינו ריש פרק אין דורשין כל שלא חס על כבוד קונו ראוי לו שלא נברא. גם דע אתה המעיין שלא באתי בחבור הזה לפרש רק דברי תלמוד שלנו בבלי ולא תלמוד ירושלמי ולא שאר מדרשות כי היה מאריך לי הזמן לעיין ולדקדק עליהם ומטעם זה נמי לא הבאתי דברי המפרשים רק המפורסמים לפי צורך הענין ולכן אם תמצא בהם דבר המסכים עמי או דבר הסותר את דברי אל תאשימני על כך כי לא עיינתי בהם מפני הטעם שכתבתיו וגם עוד מפני הקיצור אמרתי כל דרש או מאמר הנאמר בתלמוד בכמה מקומות לא פירשתי אותו רק באחד מהמקומות כפי הענין ובשאר מקומות כתבתי מראה מקום על מקום הפירוש וכן כמה דברים באגדות הנוגעים גם בהלכות ושם מקומו שכבר כתבתיו שם ראיתי לכתוב גם כן בחדושי אגדות מראה מקום למצוא אותו בחדושי הלכות. ועוד אמרתי כי שמא מפני קיצור דברי יראה לפום ריהטא למעיין דברים פשוטים או סותרים לפי דעתו, על כן זאת מבוקשי שתכין לבך לדקדק יפה באותו מאמר גם בדברי באולי תבא על תוכן כוונתי ולא יהיו הדברים פשוטים כל כך, גם לא סותרים. ודקדוק גם כן באולי יש טעות מה באותו ענין על ידי מעשה הדפוס. ואגב גררא ראיתי עוד להזכיר בדבר הנוגע גם בהלכות, שיש מחכמי הדור שנראה להם מתוך קושיא ודקדוק מה להגיה בגפ"ת ולשבש נוסחאות הישנות ולפי דעתו ובעל המדפיס הרואה הגה"ה זו חושב בלבו כי היא אמיתית ומביאה בתוך הדפוס בגמרות הנדפסים מחדש ולפעמים המעיין היטב בהגהות אלו ימצא בהם טעות גמור ושיבוש כאשר ידוע לי באמת בכמה מסכתות כי בדפוסים חדשים נמצאו כמה הגהות בגפ"ת בחסור ובגרעון שאין להם עיקר ושורש אבל הם טעות גמור למעיין בהם כל הצורך ונוסחאות הישנות ישרות הם בלי הגה"ה ויש לכל הירא וחרד על דבר ה' להתעורר בזה ופן ישתו התלמידים הבאים ממי התלמוד את מים המאררים האלה ויש לנו למחות ולגעור בבעל המדפיס שלא ישגיח בשום הגה"ה שאינה ברורה ופשוטה לכל, וגם אם נראה לו הגה"ה ברורה יניח נוסחא הישנה במקומה ויעמיד הגה"ה מן הצד בגליון. כל זאת ראיתי בלבי ואמרתי להעלותן על הספר להתעורר לב המעיינים בהלכות ובספרים שיהיו זריזים ונזהרים. בכל הדברים ראוים ללבבות ברים. ומשכילים כזוהר מאירים. ואל יוצר אורים יצילנו מצרים. ויתן שמורים לדוד דורים. אמן כן יהי רצון:

לפרט שמואל אליעזר בן אבי מוהר"ר יודא זכרונו לברכה: [שצ"א]




שולי הגליון


  1. בדפוס וילנא נדפס: הן מודעת זאת שהגאון מהרש"א ז"ל נכספה וגם כלתה נפשו לחבר שני חדושים שעל הלכות ועל (הגדות) [אגדות] להיות לאחדים. כאשר ביאר בהקדמתו שעל חדושי הלכות. והנה קמו מדפיסי ק"ק מיץ לעשות רצון צדיק לחברם יחד על המסכתות שהדפיסו. ושמו אותותם אותיות נפרדות שהציגו חדושי אגדות באותיות קטנות. ובאנו אחריהם לעשות כמעשיהם. ואמרינן לפעלא טבא יישר וזכות הגאון עלינו תופיע. אשר חשנו אל מאויי נפשו. והיתה מנוחתו כבוד: