מהרש"א - חידושי הלכות/בכורות/כא/א
מהרש"א - חידושי הלכות 
בכורות כא א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות חי' הלכות מהרש"א רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בפירש"י בד"ה ור"ש לית כו' לסוף ששה הס"ד ואח"כ מ"ה פ"א אני ראיתי גדייה שעישרה כו' כצ"ל וד"ה אישתבוחי כו' עד ולדה לכהן עכ"ל שייך לעמוד שאחר זה:
בא"ד בתוך שנתה כלומר בתוך אותה שנה שהיא עצמה נולדה כו' עכ"ל וקשה דא"כ הגדייה תתעשר עם בנותיה ות"ק לא חשיב לה והתוס' הרגישו בזה וכתבו דבתוך שנתה לאו דוקא ממש תוך שנתה אלא מעט אחר שנותיה ור"ל כגון שהיא נולדה בכ"ט באב וס"ל דאפילו ביום ראשון שאחר שנתה לא תחזור ויולדת ע"ש:
בא"ד וילדו לסוף ה' חדשים כו' דאמרינן בריש הלכתא במטנפת כו' קמפלגי עכ"ל הס"ד ואח"כ מ"ה ת"ק אית ליה דזעירי אין לך טינוף גדול כו' והשתא מצינן למימר דת"ק כו' כצ"ל ור"ל כיון דלת"ק השתא דלא מצינן למיהדר ולאולדי אינו אלא משום זעירי דה"ל שלשים יום שלמים ולא נתעכב לידתה רק יום או יומים אחר שנתה א"כ מצינו למימר שפיר דת"ק סבר יולדת וחוזרת כו' דהאי בתוך מפרשינן לעיל בר"פ דלאו תוך ממש הוא כו' והיינו לסבריה דר' יהושע ודו"ק:
בא"ד דבנות היכי כו' כגון שעיברו ביום שלשים כו' ר"ל כיון דלא בעי לעיבורן שלשים שלמים מלידתן ה"נ לא תבעי לגדייה גופה שלשים שלמים מלידתה משום דזעירי וא"כ משכחת לה שפיר דתיהדר כו' ודו"ק:
בד"ה גדייה כו' לא הוו נולדים בשנה א' לא כו' והנך יכולין להיות כו' נמי שוהה לילד כיולדת ובעי כו' ובד"ה איכא בינייהו כו' ומשכחת לה אפילו כצ"ל:
תוס' בד"ה לימא קסבר כו' ות"ק לא חשיב לה אלא כו' והדין עמו דהא לר' ישמעאל כו' והקשה בקונטרס כיון כו' משלשים יום א"כ צריך ל' יום כו' והל"ל שנולדה בכ"ה באדר עכ"ל כצ"ל לכאורה בכ"ה הוא ט"ס אבל לא ראיתי מהמגיהים שמחקו ולפי שלא ידעתי להולמו אמרתי שנפל הטעות ה' במקום ח' וכצ"ל שנולדה בכ"ח באדר ור"ל למאי דמסיק לקמן דת"ק אית ליה דזעירי ולא אמרינן מקצת היום ככולו וכפי פי' האחרון של פירש"י דלת"ק לא נולדו הבנות בשנה אחת מאלול לאלול וכמ"ש התוס' לקמן ואפילו הכי נכנסות יחד לדיר להתעשר חוץ מן הזקנה כגון בשנה מעוברת כו' כמו שמפרשים בלשון אחרון והשתא הקשה דלוקמא דבכ"ח באדר נולדה הגדייה חשוב ל' יום מע"ל לגדייה שתקבל זכר ויוכלו ביום כ"ט לניסן ובו ביום נתעבר ונמצא שכלו ימי חדשי עיבורה לפי חדשי הלבנה כמ"ש התוס' לקמן בכ"ט לאלול דהשתא בשנה מעוברת לפי שנת הלבנה יהיה יום אחד בשנה שניה שלהן כ"ט באב ואז אפשר לה לחזור ולהוליד עם בנותיה קודם אלול הבא דהיינו בכ"ט באב דהוי שנה שנית משנולדו בנות הראשונים לפי חדשי הלבנה אבל אם נולדת הגדייה בר"ח ניסן כפי' הקונט' אף בשנה מעוברת א"א לה לחזור ולהוליד עד אלול הבא וא"כ לא הוו נכנסות לדיר להתעשר יחד דלא נולדו מאלול לאלול אפילו לפי שנת העיבור מיהו כפי מה שפירשו התוספות לעיל דת"ק עדיפא מדר"י וס"ל לת"ק דביום שאחר שנתה נמי אינה יולדת צריך להגיה הכא כ"ז באדר ודו"ק:
בד"ה ת"ק אית ליה כו' וא"א לומר כן כו' דצריך למצא הכל כו' דא' באלול כו' עכ"ל כצ"ל ור"ל דודאי לת"ק אף בחדשי הלבנה ליכא לאשכוחי מאלול של שנה זו לאלול של שנה הבאה אלא על ידי שנת העיבור נכנסות יחד להתעשר כפירש"י בפי' האחרון אלא דאף לר"ש לפי חדשי החמה ליכא לאשכוחי דנכנסות להתעשר יחד בלא שנת העיבור ותוך שנתן משמע בלא חודש העיבור והיינו ע"כ לפי חדשי הלבנה ודו"ק:
בא"ד ביום שני של תשרי כו' שלמי יום שני של אדר כו' של ניסן ובו ביום נתעברו כו' ויוכלו ביום אחרון של אדר שהוא חסר כו' אשכחן בירושלמי כו' א"ל אימתי עלה עלייה כו' ביום פלן וחשיב א"ל בעיא היא עד כדון כו' של בית רבי ממנה שוורים יש מהן שילדו כו' עכ"ל כצ"ל:
:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |