מהרש"א - חידושי הלכות/בבא מציעא/כט/א

מהרש"א - חידושי הלכות בבא מציעא כט א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תוס' בד"ה והוי שואל עלייהו כו' ועי"ל דלקמן הכי פירושו ה"ד אי דלא מנטרא כו' עכ"ל לתירוצא קמא חזר רבה מהא דבעי למימר בפרק הכונס דמיירי קרא בש"ח ובאינה משתמרת ומיירי בב"ח דנקטי להו נגרי ברייתא וקמ"ל דלא בעינא דעת בעלים והך דרבא אי דמנטרא פשיטא כו' היינו מנטרא בש"ש במשתמרת דהכונס וכרב יוסף כדקבלה מיניה רבה אבל לתירוץ בתרא לא חזר רבה כלל ומעיקרא נמי בפרק הכונס לא הוה דריש מיניה ש"ח אלא בדרך אסמכתא ועיקר קרא לא אתא אלא כדר"א כדאמר רבא בפרקין ומיהו איירי בש"ח ומנטרא ולא מנטרא דקאמר רבא היינו מפשיעה לרבא ומנטרא דהכא כלא מנטרא דאלו מציאות כן נראה לברר דבריהם בפרק שבועת הדיינין שכתבו שם יותר מפורש שני התירוצים שכתבו הכא והתוס' בפרק הכונס לא כתבו אלא תירוץ שני שכתבו הכא ובפרק שבועת הדיינין שלא הזכירו שם כלל דמיירי לרבה נמי בש"ש ובב"ח דנקטי להו נגרי ברייתא ושכתבו שם דקבלה מיניה רבה היינו שקבל מיניה דאפילו איירי בש"ח מ"מ עיקר קרא לא איצטריך אלא כדר"א ומהרש"ל דחק עצמו בזה ואין צורך להאריך ודו"ק:

בא"ד וטעמא דרבי עקיבא כו' כדשמואל דאפילו כו' עכ"ל ומתניתין נמי טעמיה משום דשמואל ודקתני ש"ש לאו דוקא אלא דדינו כש"ש דחייב באבידה וע"ש בתוס' וק"ל:

בא"ד ואפילו שוי שיעור זוזי לא אבדו מעותיו אלא כו' עכ"ל ודלא כפרש"י שם דמודה ר"א בשוי שיעור זוזי דהוי כש"ש והוצרכו לזה הכא דאי לא הוה פליג ר"א אלא בדלא שוי אבל בדשוי מודה דהוה דינו ש"ש א"כ הוה קאי שפיר אפילו למסקנת ר"א כוותיה דרב יוסף ועוד שהוכיחו לקמן דהלכה כרבה מדאמר תלמודא מחוורתא מתני' דלא כר"א ולרב יוסף לוקמא מתניתין ככ"ע ובאין צריך למשכון ואי הוה ר"א מודה בדשוי שיעור זוזי תקשי לרבה נמי לוקמא מתניתין כר"א ובדשוי שיעור זוזי ודו"ק:

בד"ה לפיכך דרבי טרפון כו' וקשה דמאי בעי מאי לפיכך כו' דמעיקרא אמרינן כו' דהא אבדה קתני כו' והשתא מבעי לן כו' עכ"ל לכאורה דבריהם מגומגמים ונראה בכוונת דבריהם דדינא דחייב באחריותן ודאי איצטריך לאשמועינן ולא בעי לפיכך דרבי טרפון ל"ל אלא ללישנא דלפיכך דמשמע דתולה הדבר בהיתר תשמיש ואהא קשיא להו הלא חידוש גדול השמיענו בזה דמעיקרא אי לא הוה תני לישנא דלפיכך אלא ואם אבדו חייב באחריותן ה"א דבמה שמותר להשתמש לא נעשה אלא ש"ש ואע"ג דבלאו הכי נמי הוה ש"ש משום שמירת אבידה לרב יוסף דמשום דמוסיפין שכר לשומר לא הוה שואל כמ"ש התוספות לעיל ולישנא נמי אבדו סתם הכי משמע ליה בלא אונס אבל השתא דקתני לישנא דלפיכך ע"כ דמשום היתר תשמיש הוי כשואל ואבדו באונס דאם לא כן לא הוה ליה למיתלי הדבר בהיתר תשמיש דבלא היתר תשמיש נמי הוה כש"ש משום שומר אבידה ודו"ק:

בא"ד גבי מפקיד מעות אצל *) חנוני דקתני כו' לפיכך אם אבדו אינו כו' אלא סיפא כו' עכ"ל כצ"ל ויש לדקדק אמאי לא תקשי להו כיון דע"כ לפיכך אם אבדו אינו חייב כו' דקתני התם מלתא דפשיטא הוא אפי' לרבה ולא קתני ליה אלא משום סיפא דהתם לפיכך אם אבדו חייב וא"כ מאי קשיא ליה לתלמודא הכא לרב יוסף מעיקרא אי הכי לפיכך דרבי עקיבא למה לי דהא איכא לשנויי הכי משום לפיכך דר' טרפון ואפשר לחלק דבתרי תנאי לא הוה אסיק המקשה אדעתיה למימר הכי וק"ל:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---