מהרש"א - חידושי אגדות/שבת/קד/א
מהרש"א - חידושי אגדות 
שבת קד א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מנצפ"ך צופים אמרום כו'. מה שיש לדקדק בזה עיין בתוספות הכא ובריש פ"ק דמגילה ובחידושי הלכות:
אלה המצות כו'. האי קרא אלה המצות והמשפטים וגו' בסוף ספר במדבר כתיב ולפי ענינו לא אצטריך האי קרא התם אלא למעט אתא שאין לחוש רק על המצות ומשפטים שנאמרו בד' ספרי החומש וספר אלה הדברים אינו בא לחדש אלא שהוא משנה תורה ודו"ק:
מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס כו'. מדכתיב משני עבריהם משמע ליה שהיה חקוק מעבר צד זה עד עבר צד השני וכפירש"י בחומש מב' עבריהם היו האותיות נקראות ומעשה נסים היה עכ"ל ע"ש:
מבפנים ומבחוץ כו'. יש לדקדק בזה מאי קמ"ל דהיא היא דקאמר מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס כו' כפירש"י שהיה החקק נוקב כל הלוחות וא"כ ודאי דנקרא גם מבחוץ וי"ל משום דלא תימא דמבחוץ היה נקרא ג"כ נבוב בהר סרו אלא דמבפנים נקרא מצד ימין לצד שמאל כמו כתב העבריים ומבחוץ נקרא מצד שמאל לצד ימין בהיפוך אותיות ואשמעינן רב חסדא דאינו כן אלא דמבחוץ נמי היה נקרא מצד ימין לצד שמאל בהיפוך האותיות והיינו נבוב בובן בהר רהב סרו ורס דאיכא שום כוונה ודרש בקריאת התיבה בהיפך כדלקמן באותיות הא"ב דדרש בהיפך א"ת ב"ש כו' וכן לקמן בס"פ אנכי למפרע יהיבה כתיבה נאמנין אמריה ודוק:
אתו דרדקי כו'. עיין פירש"י ויש בו כמה דחוקים ואין להאריך בהם אבל המאמר אומר דרשני ונראה כמ"ש כבר בכמה מקומות כי אותיות התורה הן הן שמותיו של הקב"ה ולכך נקראו אותיות כמ"ש מקדש ניתן בין שתי אותיות וכך היתה כתובה לפניו באש שחורה כו' ויש בהן סודות בצורות הכתיבה ובקריאה. ואמר דאפי' בימי יהושע כו' ע"פ מ"ש לעיל דמנצפ"ך צופים אמרום דשכחום וחזרו כו' דהיינו דשכחום אחרי מות משה בימי יהושע כדאמרינן נמי במס' תמורה דג' מאות הלכות נשתכחו בימי יהושע וא"כ הני דרדקי שמצאו לדרוש בכל הכפולים הרי בימי יהושע לא היה אפשר דאיתמר כוותייהו שהרי נשתכחו מהם הכפולים מנצפ"ך. ואמר אלף בינה כו'. התחיל בעמוד התורה שהוא נגד כולם משום דהבינה היא מעלה עליונה שמבין דבר מתוך דבר ואין צריך לרב ללמוד קאמר אל בינתך אל תשען שאפשר שיטעה בהבנתו והיינו אלף בינה שתלמוד גם הבינה מרבך ואלף נאמר על הלומד מאחר כמ"ש ואאלפך חכמה וגו':
גמול דלים כו'. שהוא עמוד גמ"ח לפי שגמ"ח גדולה יותר מצדקה שהוא בין לעניים ובין לעשירים כדאמרינן ס"פ לולב וערבה ואמר דמ"מ היא גדולה יותר בעניים ודלים שאינו מקוה לתשלום גמול וכמ"ש שם שהיא בין לחיים בין למתים שהוא חסד של אמת למתים וכן לעני שהוא חשוב כמת שאינו מקוה לתשלום גמול רק למצוה לשמה:
מ"ט פשוטה כרעיה דג' כו' שכן דרכו של גמ"ח כו'. ע"פ מ"ש פ' לולב וערבה גדולה גמ"ח יותר מן הצדקה שנא' זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד דהיינו שהצדקה היא הנתינה והחסד הוא שמטריח עצמו להביאה לבית העניים כפירש"י שם וכמפורש פ"ק דע"ז וז"ש שכן דרכו של גמ"ח בעושה צדקה לרוץ אחר העניים להביא להם הצדקה לידם דהיינו ממש כרעיה דג' לגבי ד'. ואמר מ"ט פשוטה כרעיה דד' כו'. דלימצי נפשיה כו' היינו שלא יטריח העני את הנותן ביותר דזה הוא בכלל גמ"ח שגם העני מצווה עליה כיון שהוא בגופו:
מ"ט מהדר אפיה דד' מג' דליתן לו בצנעא כו'. עפמ"ש פ"ק דב"ב צדקה תציל ממות איזו היא שמצלת ממיתה משונה כו' נוטלה ואינו יודע ממי נוטלה והיינו כדי שלא לכסוף מיניה. ואמר ה"ו זה שמו של הקב"ה הן ב' אותיות משם של ד' הרומזים על ב' המדות חסד ואמת והם ב' עמודי עולם תורה וגמ"ח. ואמר ז"ח ט"י כ"ל. כמ"ש ספ"ק דב"ק כל העוסק בתורה ובגמ"ח זוכה לנחלת ב' שבטים כו' כמפורש שם זוכה לכילה שהוא חן ואפריון כיוסף וזוכה לתורה כיששכר וז"ש שאם אתה עושה כן בב' עמודי עולם שהם תורה וגמ"ח שזכר הריני זן אותך וחן אותך כיוסף שזכה לזון ולפרנס גם אחרים ומטיב לך בשביל התורה ונותן לך נחלת התורה בירושה כמ"ש מורשה היא וקושר לך כתר לעוה"ב דהיינו כתר תורה. ואמר מ"ם סתומה כו'. מאמר סתום כו' ע"ש מ"ש בעשרה מאמרות נברא העולם ופריך בספ"ב דר"ה ט' הוו ומשני לה דבראשית נמי מאמר הוא והכוונה בו שמאמר הראשון לא איצטריך לזוכרו דודאי במאמר היה דהיה יש מאין כמפורש שם והיינו מאמר סתום הוא מאמר ראשון דבראשית ומאמר פתוח כל שאר ט' המאמרים. ואמר נו"ן כפופה כו' נאמן כפוף כו'. ע"פ מ"ש פרק ראוהו ב"ד דאיכא למ"ד שופר של ר"ה בכפופין דכמה דכייף איניש מעלי טפי ופירש"י כבוש בקרקע דכתיב והיו עיני ולבי וגו' ואיכא למ"ד דכמה דפשיט איניש דעתיה מעלי טפי דכתיב נשא לבבנו אל כפים לא פליגי אלא התם דא"א בתרווייהו משא"כ הכא דאפשר בתרווייהו וכדאמרי' בפ' מצות חליצה בתפלה דעיניו למטה ולבו למעלה. והיינו נאמן כפוף עיניו למטה ונאמן פשוט ליבו למעלה וכן יתפרש בצדיק כפוף וצדיק פשוט ולכך פריך דהיינו הך ומשני לה הוסיף לך כפיפה על כפיפתו לענין עיניו למטה וע"ד שאמרו מאד מאד הוי שפל רוח בלשון כפול ועד"ז תסמוך לשנויי להוסיף פשיטות על פשיטתו לענין לבו למעלה:
ס"ע סמוך עניים כו'. דהיינו שיסמוך אותם בדברים כדאמרי' פ"ק דב"ב כל הנותן פרוטה לעני מתברך בו' ברכות והמפייסו בדברים מתברך בי"א ברכות דזה בגופו וזה בממונו:
ל"א סימנין עשה וקנה כו'. ר"ל שלא יהיו לך הסימנין בעיקר לימודך אלא קנה אותה על ידיהם של הסימנין תבא לקנין התורה. ואמר פה כפופה פה פשוטה כו'. ע"פ מ"ש פרק המפלת הולד במעי אמו פיו סתום לומד תורה וצופה מסוף עולם ועד סופו כשיצא לאויר עולם משכח התורה ופיו פתוח והיינו דבמעי אמו פיו סתום ואינו לומד תורה רק בעיון אבל כשיצא לאויר עולם פיו פתוח ללמדה בפה ולא תתקיים בזולת פה והיינו פיו סתום שצריכה התורה לעיון וצריכה ג"כ לגרוס אותה וללמדה בפה דהיינו פה פתוח. ואמר קוף קדוש. והיא בגימטריא מקו"ם שהוא מקומו של עולם. וריש רשע מפורש באותיות דרבי עקיבא. ואמר מ"ט מהדר אפיה דקוף כו'. לישנא מעליא הוא כפירש"י והא דלא מיהדר אפיה דק' מר' דבהכי הוה ניחא טפי כדי שלא להסתכל ברשע י"ל דא"כ היה עומד הק' מצד שמאל של ר' ולאו אורח ארעא וכדאמרי' דימינו פשוטה לקבל שבים. והיינו דמסיק הכא ומ"ט כרעיה דק' תלויה היינו לגבי ר' דאי הדר כו' וזה אינו אלא בימין וזה הכוונה במזמור אליך ה' נפשי אשא שיש בו כל הא"ב חוץ מק' וגם הר' כפולה במקום הק' כי הק' שהוא קדוש הוא מימין הר' שהוא רשע לקבלו בתשובה ודוד התפלל נגד אויביו הרשעים שלא יעמוד הקב"ה לימינם וז"ש במזמור ק"ע הפקד עליו רשע ושטן יעמוד על ימינו שהשטן ג"כ הוא נקרא רשע כמ"ש צופה רשע לצדיק ובקש דוד עד אויביו הרשעים אל תעמוד הק' שהוא הקב"ה לימינו לקבלו בתשובה אבל הפקד עליו רשע והוא השטן שיעמוד לימינו לשטנו ולזה במזמור אליך ה' נפשי אשא שזכר ברי"ש אויביו שנאמר ראה אויבי כי רבו וגו' דהיינו אויביו הרשעים הקדים הרי"ש במקום הקו"ף על כוונה זו שיעמוד הרשע שהוא השטן על ימינו של רשעים אויביו. ואמר מ"ט כרעיה דקו"ף כו'. מסייע ליה לר"ל כו' בא ליטמא פותחין כו' מייתי ליה הכא לגבי הק' כו' על הכוונה זו ובפ' התכלת מייתי ליה ג"כ לענין הה' דכרעיה תלויה ושם מפורש. ואמר שי"ן שקר כו'. שעד כאן לא נמצא בא"ב אותיות שקר. וכן תי"ו אמת שבה נשלם אותיות אמת. וקאמר שקר מקרבן כו'. שקרא שכיח וכו' וכדאמרי' אמת אומר אל יברא שכולו שקר כו'. ואמר שיקרא אחדא כרעא כו'. עיין פירש"י ויותר נראה לפרש דאמת מלבן כו'. שכל אותיותיו שוין למטה ואין הא' מאריך על האחרים משא"כ שקר שהקו"ף בצורתה מאריך למנוה יותר מרי"ש והשי"ן והיינו הרגל האחד שהוא כרעא דקו"ף שזכר לעיל. ואמר דקושטא קאי כו'. היינו שיש לו קיום משא"כ השקר או ע"ש שהאמת הוא א' מעמודי עולם דהיינו דקאי עולם עליה משא"כ השקר הוא מהרס עולם בקיומו שע"כ אמת הוא חותם של הקב"ה שהוזכר במעשה בראשית. ואמר א"ת ב"ש כו'. אח"ס בט"ע כו' א"ל ב"ס אלו חלופי אותיות הם בספר יצירה הם בסודות נסתרים בחילוף אותיות ואלו ינוקי הוו דרשי להו ברמיזות לשכר הצדיקים ולעונש הרשעים. וז"ש א"ת ב"ש אותי תעב כו'. כי הא' רמז על האחד אמיתי דהיינו אותי תעב ע"ש התי"ו ואמר דאעפ"כ אתאוה לו שישוב שהקב"ה מצפה ומתאוה שישוב הרשע מרשעתו ואמר ב"ש הב' כמו שהיא בנקודת חירי"ק משמעו בי רמז על הקב"ה ולא חשק נמי משמעו מן הב' שהוא מורה על השניות דהיינו שלא חשק אל א' ובחר בשני אעפ"כ שמי שהוא הוראות השי"ן כמ"ש כי שם ה' נקרא עליך וגו' זו שי"ן של תפילין יחול עליו להיות יראתי עליו לשוב וכמ"ש אע"פ שחטא ישראל הוא כי אפשר שישוב. ואמר ג"ר גופו טימא כו'. הג' מורה על הגומל נפשו בתאוות המותרות דהיינו שטימא את עצמו אעפ"כ ר' רחום שהוא הקב"ה מרחם עליו אם ישוב. ואמר דלתותי נעל כו'. ר"ל באם אחר כל המעשים שאני מצפה לו לתשובה דלתותי נעל שהם שערי תשובה או ע"ש דלתות בהכ"נ ובהמ"ד שנעל כמו שעשה אחז המלך:
קרניו. רמז הק' שהוא קרן של אדם לעוה"ב לא אגדע בתמיה וכמ"ש וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות וגו' דהיינו צדיק יורש חלק הקרן של הרשע בעוה"ב כמפורש בפרק אין דורשין ואמר ע"כ ועד ה' ו' שהם ממש אותיות שמו של הקב"ה דרשי במדות הרשעים אבל במדות צדיקים יש לדרוש כל האותיות כמשמען דהיינו א"ת ב"ש אם אתה בוש שאתה ירא אלהים כמ"ש בנדרים איזו יראה שהיא בפנים הוי אומר זה הבושה תזכה לגור בדוק היינו למעלה בעולם הנשמות כמו שאמר בושת פנים לג"ע ואמר ה"ץ ו"ף חציצה כו'. מצינו ה' מתחלף בח' ור"ל שגם בעוה"ז תזכה שה"ו של השם יהיה לך חציצה להצילך מן האף והף' מורה בכ"מ על האף כמ"ש נגף שצף אנף כמ"ש המפרשים. ואמר ז"ע ח"ס ט"ן כו' ר"ל אם אתה זע ממנו יתברך ברוך הוא כמ"ש שאתה בוש הרי הקב"ה חס עליך להצילך משטן שלא תהא זע ממנו כמ"ש הבא ליטהר מסייעין אותו. ואמר י"ם כ"ל אמר שר כו'. אותיות י"ם יש לחלק ור"ל אמר שר של גיהנם לים שהוא שמו של הקב"ה מכל תן לי דהיינו גם מרשעי ישראל. אמר הקב"ה אח"ס בט"ע גי"ף. כפירש"י שיש לחוס עליהם להצילם מגיהנם על שבעטו בגי"ף שהוא זנות וכמ"ש אברהם יושב על פתחו של גיהנם וכל מי שעבר עבירה בזנות נמשך ערלתו ולא מבשקר ליה. ואמר דכ"ץ דכים הם כו'. אמר כן נגד כתות שיהיו לעתיד כדאמרי' פ"ק דר"ה צדיקים בינונים רשעים נגד רשעים אמר כנים הם באמונתם שלא עברו רק ע"י היצה"ר ונידונים בגיהנם ועולים דכים הם. הם הבינונים שיזכו בדין לעתיד כדאמרי' שם ורב חסד מטה כלפי חסד וצדיקים הם כמשמעו וע"כ אמר הקב"ה הל"ק ה' במקום ח' דהיינו שיש לכולם חלק לעוה"ב כמ"ש ועמך כלם צדיקים ואין לך חלק בהם. ואמר ומר ז"ן ש"ת דהיינו שאמר הגיהנם לה"ו שהוא שמו של הקב"ה מר מלשון רבינו זנני מזרעו של שת דהיינו ז"ן ש"ת דהאי לישנא אשכחן בגיהנם שלש הנה לא תשבענה שאול וגו' א"ל הקב"ה א"ל ב"ם ג"ן ד"ם אוליכם לגן כו' הכ' מתחלף בב' בצורתה כדאמרי' לעיל ביתין כפין כפין ביתין ואמר גן הדם ע"ש והוא צג בין ההדסים וגו' ואמר ה"ע ו"ף אמרה גיהנם כו' עיף אנכי כו' דהיינו שאמר הגיהנם להקב"ה שהוא ה' עיף אנכי פירש"י הנני עף ברעב כמ"ש בעשו כי עיף אנכי ועי"ל ע"ש עיפה נפשי להורגים. וא"ל הקב"ה ז"ץ ח"ק הללו זרעו של יצחק כו'. כמפורש לעיל בפ' רע"ק דאברהם ויעקב לא יבקשו רחמים על ישראל בדין לעתיד רק יצחק ואנו אומרים בדין ר"ה ועקידת יצחק היום לזרעו כו' וכן יהיה לעתיד. ואמר ט"ר י"ש ב"ת ר"ל כי ט"ר ושמור לישראל י"ש עולמות אבל אני נותן לך כתות של עובדי כוכבים תחתיהן כמ"ש בחגיגה דהרשע נוטל חלק הצדיק בגיהנם כמ"ש משנה שברון ירשו ורש"י פי' בכמה דברים בסוגיא זו בענין אחר ואתה המעיין ראה אשר תבחר לך ודו"ק (תענית פ"ק ע"ש):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |