מהרש"א - חידושי אגדות/סנהדרין/מג/ב
מהרש"א - חידושי אגדות 
סנהדרין מג ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף יד רמ"ה מהרש"ל מהר"ם חי' אגדות מהרש"א ערוך לנר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כל הזובח את יצרו כו'. ר"ל הכובש את יצרו כמו שיסד ר' אפרים גבורות הזובחים אשר יצרם טובחים ומודים ומשבחים המה הגבורים ור"ל שכובש את יצרו להבא ומתודה לשעבר וע"פ דרך זה יתיישב מ"ש פרק מפנין מעלי יומא דעצרת נפיק ביה זיקא ושמיה טבוח דאי לא קבילו ישראל התורה היה טבח להו לבשרייהו כו' דלכאורה קשה דלא ה"ל לקרותו טבוח אלא טובח שבא לטבוח אחרים אבל לפי מה שאמרו הכא שהכובש את יצרו ומנצחו הוא זובח יצרו במתן תורה נמי דודאי ההוא זיקא שהוא השטן הוא יצר הרע הוא רוח מ"ה שבא לטבוח את ישראל אילו לא קבלו התורה אבל כיון שקבלו התורה וכבשו את יצרם הרי אדרבה זבחו ישראל את היצר הרע ושפיר מקרי טבוח וקאמר
כאלו כבדו להקב"ה כו'. דב' הנוני"ן של יכבדנני דקאי על הקב"ה ב' פעמים דהיינו במה שכובש את יצרו להבא מכבדו בעוה"ז ובמה שמתודה על לשעבר מכבדו בעולם הבא כדלקמן שכל המתודה יש לו חלק לעולם הבא ומייתי לה מדכתיב שים נא כבוד לאלהי ישראל ותן לו תודה וכן אמרו בויקרא רבה זובח תודה יכבדנני זה עכן שזבח את יצרו כו' ודו"ק:
שכר עולה בידו כו'. ר"ל דאין לו אלא שכר עולה ואם עשה עבירה שחייב עליה חטאת ואשם אין מתכפר לו אבל רוח נשברה דהיינו ששב בכל לבו ורוחו מקרי זבחי אלהים דעולה לו גם בשביל חטאת ואשם ואמר ולא עוד אלא שאין תפלתו נמאסת כו' ע"פ המדרש ב"ו מואס בכלים שבורים ומדת הקב"ה אינו כן שהוא אינו מואס בכלים שבורים שנאמר לב נשבר וגו' לא תבזה וק"ל:
א"ל התודה שכן דרך המומתין מתודין כו'. לשון מומתין משמע דאיירי בחייבי מיתה וקשה דא"כ מאי קאמר בסיפא ואם אינו יודע להתודות כו' וליכא למימר דאיירי נמי בחייבי מיתות אלא שאינו יודע להתודות דהיינו שהוא יודע שהוא מזומם דא"כ היינו רבי יהודה ודוחק לומר דבהא פליגי דת"ק ס"ל במזומם יאמר סתם תהא מיתתי כפרה על כל עונותי ולא יאמר חוץ מעון זה ור"י ס"ל שיכול לומר חוץ מעון זה ויש לומר דהכי קאמר שאינו יודע להתודות היינו בארוכה כדרך המתודים לפרט חטאם מ"מ א"ל אמור וידוי בקצרה תהא מיתתי כפרה כו' והשתא א"ש דכולה מלתא בחייבי מיתות איירי מיהו בפרק ב"מ מוכח דכל הנוטה למות חייב להתודות עיין שם ודו"ק:
ואי אתה עכור לעולם הבא. ויש לדקדק מנין שכפר לו וידויו דאימא מיתתו של עכן היה כפרתו ולא הוידוי ולמ"ד לקמן בהרוגי ב"ד כיון דבדין מקטלי ליה לא הוה מיתתן כפרה ניחא דבוידויו קאמר הכא דיש לו כפרה ומשמע ליה הכי מהאי קרא דיעכרך היום הזה ולא בעולם הבא אוידוי קאי ולא אמיתה דעדיין לא הוזכרה ועיין בזה ביפה מראה וק"ל:
מי חטא א"ל כו'. יצא להם זה ממה שא"ל הקב"ה ליהושע חטא ישראל וגו' גם לקחו מן החרם וגו' וצוה לו על הגורלות קום קדש וגו' ונקרבתם בבקר לשבטיכם והיה השבט אשר ילכדנו וגו' ולא גילה לו להדיא מי הוא שלקח מן החרם ואמר דהיינו משום וכי דילטור אני וכו' ומ"ש אתה ואלעזר הכהן כו' אם אני מפיל עליכם גורל כו' אין זה דומה לכאורה שהרי לא נפל בהם הספק לבד משא"כ כאן שהפיל גורל על הספק כולו דהיינו על כל ישראל אלא שאמר עכן שכמו שזה הגורל באתה ואלעזר ע"כ אינו אמת כן זה הגורל ג"כ אפשר שאינו אמת רק מקרה בעלמא ואינו מצווה בזה מפי המקום עד שהביא לו יהושע ראיה מתורת משה דגורל כזה שהוא על ספק כולו כגון חלוקת א"י לכל השבטים הוא אמתי ואין להוציא לעז עליו. ומ"ש
א"ל בבקשה כו' תן תודה כו' הכא משמע דאמר ליה תן תודה משום לעז הגורלות ובמתני' משמע דא"ל תן תודה משום כפרה שכל המתודה יש לו חלק לעה"ב ויש ליישב דחלק לעה"ב יליף ליה משום דכתיב שים נא כבוד לאלהי ישראל ותן לו תודה דכבוד לאלהי ישראל היינו לעה"ב כמ"ש לעיל ומדכתיב נא לשון בקשה יליף נמי דמשום לעז הגורל בקש ממנו שיודה וכן מצאתי ברד"ק ב' טעמים לתן תודה וק"ל:
אלא תן הודאה לו והפטר כו'. עיין פירש"י ויותר נ"ל לפרש שהיה יהושע ירא שלא יודה משום חמוד ממון הגנבה והחרם לכך לא אמר ליה התוודה סתם אלא תן תודה דר"ל לא נבקש ממך ליתן רק הודאה אבל מממון החרם הפטר ואל תתן וק"ל:
מלמד שמעל עכן בג' חרמים ב' בימי משה ואחד בימי יהושע שנאמר כזאת וכזאת ר"י אומר משום ראב"ש ה' ד' בימי משה כו'. יראה למ"ד ב' בימי משה כזאת היינו כזאת של יהושע דהיינו אחד וכזאת היינו עוד אחד כשל יהושע הרי שנים בימי משה וכה"ג דרשו בפ' כ"ג גבי כהנה וכהנה כהנה שית שהיו לו ו' נשים כבר וכהנה עוד שית הוה להו י"ח. אבל מ"ד הכא ד' בימי משה וא' בימי יהושע מאי משמע ויותר נכון גירסת הרד"ק בזה וכן הוא בירושלמי דגריס וי"א ד' ג' בימי משה ואחד בימי יהושע דהשתא ניחא דכזאת משמע א' כזאת של יהושע דהשתא הוו ב' וכזאת משמע עוד ב' דהיינו כאותן ב' שנזכרו כבר הא' בימי משה וא' בימי יהושע וכה"ג איכא למ"ד דדרש שם כהנה י"ב וכהנה כ"ד והתוס' שכתבו כזאת וכזאת הא דלא מרבינן חרמים הרבה כדדריש גבי כהנה כו' יתיישב לפ"ז דר"ל דלא מרבה מוי"ו דוכזאת עוד חרמים הרבה דכה"ג איכא התם למאן דדריש וי"ו ה"ל מ"ח נשים ודו"ק ופירש"י בשמעתין ב' בימי משה אותו של כנעני מלך ערד כו' וכיוצא בזו עשה בעיירות אחרות ולא נתפרסמו עכ"ל אבל בירושלמי מפורש בד' חרמים מעל בחרם כנעני מלך ערד ובחרם סיחון ובחרם מדין ובחרם יריחו וכ"פ הרד"ק והיינו כמ"ד ג' בימי משה וא' בימי יהושע ולמ"ד ב' בימי משה לא חשיב הך דמדין דהא כתיב ויקחו את כל השלל וגו':
שלא ענש על הנסתרות כו'. עיין בתוספות באורך על פירוש רש"י והרא"ם קיים פירושו עיין שם ויש לעיין לדברי רבי יהודה דנענשים גם על הנסתרות אפילו מאשתו ובניו למה לו למימר בפ' במה אשה דצדיקים נענשו בשביל הרשעים משום דבידם למחות ולא מיחו הא על הנסתרות דאין בידם למחות נענשים בשביל ערבות לרבי יהודה ודוחק הוא לומר דההוא סוגיא אתיא כרבי נחמיה ולא כרבי יהודה ויש ליישב דודאי אין סברא שיענשו בעלמא על הנסתרות משום ערבות אלא בכהאי גוונא דהכא כיון שחרם זה היה בלא רשות הקב"ה כדלקמן שאמר ליה הקב"ה אתה גרמת כו' היה לך להעמיד שומרים שיפקחו בדברים שלא יעברו על החרם וזה שאמר הכתוב וימעלו בני ישראל מעל בחרם ויקח עכן גו' דבזה מעלו בני ישראל על שלקח עכן שהיה להם לעשות שמירה טובה שלא יבא עכן לידי כך וזה שכתוב ויחר אף ה' בבני ישראל ודו"ק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |