מהרש"א - חידושי אגדות/מגילה/יד/א
מהרש"א - חידושי אגדות 
מגילה יד א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
משל דאחשורוש כו' לאחד שהיה לו תל כו'. דמה שהמן רצה ליתן לו עשרת אלפים גו' והוא א"ל הכסף נתון לך והעם לעשות גו' הוא ממש כמשל מכור לי תילך והוא א"ל טול בחנם ודימה את אחשורוש לבעל התל שהוא בדמיון ישראל שלא היה חפץ בהם אחשורוש ודימה את המן לבעל החריץ והגומא שהוא חפץ בתל להשליכו בגומא ובו נתקיים חופר גומץ בו יפול:
גדול הסרת טבעת יותר כו' ואילו הסרת טבעת כו'. תלה גזירת המלך בהסרת טבעת שבו נמסרו להמן כמ"ש והעם לעשות בו כטוב בעיניך ובמדרש אחשורוש היה שונא ישראל ביותר מנהגו של עולם דרכו של לוקח ליתן ערבון למוכר ברם הכא כתוב ויסר המלך את טבעתו גו' וז"ש הכא דהסרת טבעת שראו בו שנאת אחשורוש ביותר היא החזירן למוטב שעשו תשובה בכל לבם:
חוץ ממקרא מגילה כו' פרש"י וא"ת נר חנוכה כבר פסקו הנביאים כו' עכ"ל. לא בעי למימר כיון שפסקו הנביאים היה להם רשות להוסיף נר חנוכה דאין סברא שיהא לחכמים כח יותר מהנביאים אלא דבנר חנוכה נמי מצאו חכמים בשום דרשה רמז בתורה כדאיתא במדרשות אלא דה"ק דאף המ"ח נביאים לא הותירו אלא מקרא מגילה והא דלא תקשי הא דתקון שלמה ערובין ונט"י דאין זה מקרי הותיר על מה שכתוב בתורה דערובין אינו רק גדר להוצאת שבת מרה"י לר"ה ונט"י משום סרך תרומה משא"כ מקרא מגילה ונר חנוכה שהם מצות בפני עצמם ועוד פרש"י אבל בימי מרדכי היו נביאים חגי זכריה ומלאכי עכ"ל מרדכי גופיה היה נביא כפרש"י מסדר עולם וכן אסתר היתה נביאה בימי מרדכי כדלקמן ונראה דלכך נקט הכא נביאים ונביאות דמקרא מגילה הותירו ע"י מרדכי ואסתר שהיה הוא נביא והיא נביאה:
ומה מעבדות לחירות אומרים שירה כו'. היינו שירת אז ישיר שהוא סיפור הנס דקריעת ים סוף שיצאו מעבדות לחירות ומיניה ק"ו לשירת מגילה שמספר בו ג"כ הנס ממיתה לחיים אבל לענין הלל ליכא ק"ו כדמסיק שאין אומרין הלל על נס שבח"ל כו' והוא מפורש בחידושינו פ"ק דעירובין ע"ש:
קרייתה זו הלילא כו'. ולפי זה מהאי ק"ו ומה מעבדות כו' יש ללמוד למקרא מגילה בין בלילה ובין ביום כמו שקורין הלל בפסח בלילה וביום ולעיל דריש ליה מקראי ע"ש:
מן הרמתים אחד ממאתים צופים כו'. דכמה פעמים בקרא נקראת עירו הרמתה וכאן כתיב הרמתים בלשון רבים למדרש למר כדאית ליה אחד ממאתים צופים כו' ואל"ף מרמתים נחה והר' שבו נמי רמז על מאתים ולמ"ד ב' רמות היו סמוכות צופים זו לזו כפרש"י בספר שמואל לפי פשוטו ולכך נכתב בלשון רבים רמתים ובודאי בא' מהם היה דר אלקנה וע"כ לגבי ביתו כתיב רמתה לשון יחיד כדכתיב הרמתה אל ביתו ולמ"ד הבא מבני אדם שעומדין ברומו של עולם כו' דבד"ה מייחס את אלקנה לבני קרח ולכך נכתב רמתים בלשון רבים רמתה א' כמשמעה עירו נקראת רמתה וא' ברומו של עולם כו' מקום נתבצר כו' והוא מפורש בפרק חלק ויש לדקדק אדפריך ותו ליכא מהך דרשה ממאתים צופים שנתנבאו כו' לפרוך מקרא המפורש בתורה מע' זקנים דכתיב בהו ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו וגו' י"ל דאותן ע' זקנים לא נבאו אלא ע"י בקשתו של משה שאמר ולמה לא מצאתי חן בעיניך לשום את משא כל העם הזה עלי ויאמר ה' אספה לי שבעים זקנים וגו' ואצלתי מן הרוח וגו' ולכך לא פריך ליה לחשבינהו בכלל מספר הנביאים:
הרבה נביאים כו' כפלים כיוצאי מצרים כו'. והא דקאמר א' ממאתים צופים כו' היינו באותו הדור של אלקנה אבל בכל הדורות היו בהן כפלים כו':
יסכה זו שרה כו'. מפורש בפ' בן סורר ע"ש:
שסכתה ברוח הקודש שנאמר כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה כו'. מפורש בב"ר לקול רוח הקודש היך מה דאת אמר ואתה תשמע לקול דברי ה' ודרשו כן משום דמלת בקולה מיותר דלא הל"ל רק כל אשר תאמר אליך שרה שמע כי גו':
שהיתה מתנבאת כשהיא אחות אהרן עמד אביה כו'. כל הסוגיא מפורש פ"ק דסוטה:
מאי אשת לפידות שהיתה כו'. בכמה כתובים מייחס האשה אחר אישה כגון יעל אשת חבר הקיני ושם אשת שאול אחינועם שהאיש מפורסם והרבה כמוהו משא"כ הכא דלפי פשוטו לפידות הוא אישה אינו מפורסם ואדרבה היא מפורסמת ביותר כדכתיב והיא שופטה וגו' וע"כ דרשו לפידות שהיתה עושה פתילות למקדש ובזה זכתה לנבואה ולאור התורה שהיתה שופטת את ישראל:
יושבת תחת תומר מ"ש תחת תומר כו'. דאין זה הודעה למקום שהיא יושבת דכמה אילנות תמרים יש בא"י וקאמר לאשמועינן תחת תומר ולא תחת אילן אחר משום דהתומר אין לו ענפים למטה ואין יחוד וד"א אין לו אלא לב אחד כו' דהיינו לב אחד של גזעו הולך ביושר מלמטה למעלה משא"כ שאר אילנות דגם הענפים יש להם לב והם נוטים לכאן ולכאן:
שנמשח בקרן נמשכה מלכותן כו'. כי הקרן הוא דבר המתקיים משא"כ הפך שהוא כלי חרס עלול לשבירה בנפילה:
אל תקרי בלתך אלא כו' אין צייר כאלהינו אדם כו' מפורש פ"ק דברכות:
א"ל וכי מראין דמים בלילה כו'. הכא משמע דלילה הוה מדאמר דוד אם אשאיר לו עד אור בוקר וגו' ומה שיש לדקדק בזה עיין ברפ"ק דפסחים:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |