מהרש"א - חידושי אגדות/הוריות/י/א
מהרש"א - חידושי אגדות 
הוריות י א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות הרא"ש חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
דר"ג ור' יהושע הוו אזלי בספינתא כו'. הקושיא בזה אם באמת ידע כן שאותה שנה יהיה עליית כוכב ההוא לא הל"ל שמא יעלה אלא אמרתי שיעלה כו' וע"ק לשון עולה ומתעה כו' לא הל"ל אלא שהכוכב מתהלך לע' שנה לרוח אחרת וע"ק לפרש"י שא"ל כ"כ בידך כו' חכמה ואתה יורד בספינה בשביל מזונותיך כו' והרי נאמר לא לחכמים לחם ולא לנבונים עושר גם השיב לו תמה על שני ת"ח שיש ביבשה כו' שזו הקושיא בעצמה הקשה לו והוספת מיא הוספת קמחא ובזה יש ליישב לפי פשוטו שא"ל כ"כ פת וסולת יש בידך ואת יורד בספינה במקום סכנה לצורך מזונותיך ואף שר"ג גופיה ג"כ עשיר היה אפשר שירד שם לצורך מה בהשתדלות בבית הקיסר כי הוא היה נשיא אבל ברבי יהושע ידע שלצורך מזונות ירד והשיב לו בהיפך היה לך לתמוה על ב' תלמידים שעומדים ביבשה ואין להם פת לאכול כו' ואין יורדין בספינה להשיג להן צורך פרנסה אבל עלי אין לתמוה כ"כ כי יש כמה עשירים יורדים בספינה לארווחי אבל הוא מבואר כמ"ש בפ' הספינה כי יורדי הים הגליות נקראו יורדי הספינה שהיא מטורפת כל שעה בים וע"ש באורך וע"פ הדברים האלה אמר ר"ג ור"י הוו אזלי בספינתא בנבכי ים הגלות עד שהוצרכו להתווכח עם הצדוקין כמ"ש בר"ג במסכת ע"ז וסנהדרין ויותר ממנו בר"י ב"ח דאמרינן בחגיגה שאמרו עליו כשמת מה תיהוי עלן ממינין לעבודת כוכבים שע"כ אמרו עליו אשרי יולדתו. ואמר דבהדי ר"ג הוי פיתא. שהיא חכמת התורה בעצמה שנקראת לחם כמ"ש לכו לחמו בלחמי כי התורה היא חיי הנפש כמו שהלחם הוא עיקר חיי נפש ובא להתווכח עמהם כפי חכמת התורה אבל אמר דר' יהושע היה עמו דבר נוסף על הפת שהיא התורה כי היו עמו בוויכוח חכמות אחרות שהם דומות לסולת כמו שהסולת אינו רק הקדמה ללחם ע"י מים ושאר אמצעיים כך חכמות אחרות כמו התכונה לחשוב תקופות ומזלות וחכמת המספר ותשבורת הם הקדמה לתורתנו שע"י מי התורה נעשה לחם ומזון רוחני חיי נפשו של אדם כמו שמצינו כן בר"י בההוא עובדא דסבי דבי אתונא ואפשר דר"ג לא הורגל בחכמות אלו כמו ר"י. ואמר
דשלים פיתא דר"ג. ר"ל שנשלם לו הוויכוח בחכמת התורה שלא היה יכול לנצח אותן בה כי הם לא יודו בכולה הוצרך ר"ג לסמוך עצמו להתווכח עמהם ולנצחם בשאר חכמות שהוא סולתא דבהדי דר"י וא"ל ר"ג מי הות ידעת דאית לן עיכובא כולי האי לבא לוויכוח כולי האי עד שאתה הבאת עמך גם סולתא שהם שאר חכמות.
וא"ל כוכב א' עולה לע' שנה כו'. ר"ל כוכב א' מבן אדם ששנותיו ע' שנין והם הצדוקין המאמינים בכחם ובתבונתם והוא עולה ומתעה כמה ספינות הם השוכנים בים הגלות כספינה המטורפת שהרבה מהם התעו לצאת מן הכלל ע"י כוכב זה של ע' שנין ואמרתי שמא יעלה לתעות אותנו ח"ו בדור הזה וע"כ באתי לנצח אותן בויכוח גם בשאר חכמות ומופתיות צודקיות על אמונתנו וא"ל ר"ג כ"כ חכמה יש בידך ועלית לספינה דהיינו בגלות שהיה לך להציל את ירושלים לפי טיטוס שלא תיחרב כי ר"י היה תלמיד ריב"ז שנשא מטתו מצד א' וכדרך שאמרו גם על ריב"ז פרק הניזקין משיב חכמים אחור וגו' דהל"ל שקלינן צבתא ושקלינן לדרקון וקטלינן ליה וחביתא שבקינן והשיב לו ר"י עד כו' תמה על ב' תלמידים שיש לך ביבשה. ר"ל שהיו ג"כ בזמן שהיה הבית קיים ועדיין לא ירדנו אז לספינה שהוא הגלות כדאמרינן שר' יוחנן בן גודגדא היה מן השוערים וריב"ח מן המשוררים. ואמר
על ב' תלמידים אלו שיודעים לשער כמה טיפין יש בים כו'. שהיא חכמה נפלאה ואע"פ כן עלו לספינה ולגלות זה ולא היו יכולין להציל את ירושלים בחכמתן ואמר ועתה אין להם פת. כמשמעו שבזמן שבה"מ קיים היה להם מזונות ממעשר ראשון ויותר הוא להם חסרון ירידת הספינה והחורבן ולא הצילו על דורן בחכמתן כי גזירה היא מלפניו ית' ב"ה עד שינחם אותו בב"י אמן:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |