מהר"ם שיף/כתובות/קא/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מהר"ם שיף TriangleArrow-Left.png כתובות TriangleArrow-Left.png קא TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
ריטב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
פני יהושע
הפלאה
חתם סופר
רש"ש
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


גמ' מהופך פיסקא ולא בלאות ופיסקא אין לה כתובה:

גמ' דר"נ פליגי כו'. עיין באשר"י באורך:

גמ' לא שנו אלא מנה מאתים אבל תוס' כו'. וצריך לחלק בין איילונית לשאר מומין דאין להם תוס' אף שמתוס' לעיל דף עב ע"ב משמע קצת דאיילונית גריע טפי ע"ש ודו"ק. ובזה יש ליישב קצת דבמשנתינו אין לדייק הא גיטא בעי מדלא תני יוצאה שלא בגט דאיצטריך לאשמעינן לדיוקא הא תוס' יש לה משא"כ לעיל ועיין:

ברש"י בד"ה אידי ואידי אית לה שאין לנו לקונסה. דלא עבדא איסורא. בשנייה שיש לנו לקונסה שהיא מרגילתו וכדמסיק אפ"ה לא קנסו רק בדליתנייהו והכא בדאיתא קיימא ואפ"ל דה"נ קאמר שאין לנו לקונסה כיון דאיתנייהו או בשנייה שאני שמוציאה לדעת משא"כ בממאנת וק"ל:

ברש"י בד"ה אידי ואידי כו' ובנכסי מלוג נמי אע"פ שלא ברשות הוציאן כו'. וכדלקמן דס"ל קרנא הוי וק"ל:

בתד"ה כללא כו' מצינו למימר כו'. לא כתבו דאתא לרבויי הוא מותר בקרובותיה והיא כו' ואין צריך להמתין כו' דלשון אינה כאשתו כו' משמע לגבי דידיה זמן היותה אצלו לא כשנפרדת מעמו לגבי אחר. ולא לאתויי כתובה דכבר אשמעינן אפילו מדידה לדידיה כ"ש מדידיה לדידה להכי כתבו תרומה. וכן בר' יהושע שתאכל בתרומה דרבנן ובר"י י"ל לשמואל לרבויי כתובה כו' וק"ל:

בתד"ה בהפרת נדרים כו' ולדברי ר"י כו'. לפום ריהטא שלא בדקדוק כתבו כן דעד השתא נמי בדר"י קאיירינן:

בתד"ה אילימא אממאנת כו' דאי בבלה כדין כו'. דהכי הוי מסתבר טפי לפרושי נכסי מלוג דומיא דנכסי צאן ברזל דבלה כדין. לא סתרו דבבלה כדין אשה כשירה נמי הדין כן דנכסי מלוג אין לה ונכסי צאן ברזל יש לה עיין באשר"י וכעין זה נראה דצ"ל ברש"י באיילונית בד"ה ואי ליתנייהו וכו' ודו"ק. אבל התוס' לא ס"ל זה להכרח דממאנת ואיילונית ושניה איצטריכא ליה לאשמעינן טפי דלא תימא כיון דהקידושין מעיקרא ליתא יהיה לה אף נכסי מלוג שבלה וכן בסמוך שכתבו לא פירות שאכל קאמר כו' [ולא סתרו דא"כ אפילו בכשירה] וכן לפירושם פירות שליקט כו' גם בכשירה הדין כן כדלעיל בהאשה שנפלו פירות התלושים ביציאתה שלו כו' ע"ש ברא"ש וק"ל:

בא"ד מאי מסיק בתר הכי גבי איילונית גם ממסקנא [דאוקי לה בשנייה] הו"מ לאכוחי כן:

בא"ד לא פירות שאכל כו'. ופירוש ולא בלאות קרן. דאפילו קרן כו' דלא ניחא לומר בכעין זה לא זו אף זו כו' דדיוקא דולא פירות משמע דוקא פירות ודו"ק:

ובה"א ולא בלאות דליתנייהו אם פירות שאכל צ"ל ולא בלאות הייני נכסי צאן ברזל (ח) או שבלה מהקרן כו':

ומ"ש והא דממאנת אין לה פירות משום מ"ש דאין לפרש תקנות פירות כו' נקטו ממאנת גם משום דההכרח מיבמות הוא מממאנת ועוד בלא"ה וק"ל:

בא"ד דבאלמנה נמי כה"ג כו'. לכאורה אפשר לומר כהאי גוונא שכתבו התוס' לעיל דף נ"ב בד"ה ממזרת ונתינה כו' דהתם [באלמנה] אין חייבין לפדותה יותר משיעור פירות שאכל דהבעל חייב לפרוקי אף ביותר משיעור הפירות דאי לא מלו פריק לה מדידיה והכא [בממאנת] אין לה פירות אפילו כנגד הפירות אינו חייב לפדותה:

בתד"ה ה"ג ר"ח כו' וקשה לי כו' ואפ"ל לפרש"י ודאי בעלמא כך דין כל מגרשי נשותיהן רק הכא כיון דחזינן שחכמים רצו לקונסה וקנסו אותה באמת מקרי קנסא לגבי דידיה מה שקנסו אותו בכי האי גוונא שיתן לה מה שראוי לו משלה והול"ל מה שראוי לו משלה יעכב בידו וק"ל. עוד יתכן לפרש"י בפשיטות הוי. קנס דהא קאמר קנסוהו רבנן לדידה בדידיה ופרש"י מדינא איפכא מבעיא ליה ש"מ דמדינא ראוי לו שלא לפרוע לה נכסי צאן ברזל וחכמים חייבוהו וק"ל:

במתני' עיין באשר"י הרבה דינים מפורשים במשנה עיין עליהם:

בתד"ה אי דלא אמר כו' או משום משטה. בשתבעו או משום אדם כו' אי איירי בלא תבעו:

בתד"ה דאמר ליה כו' הואיל ואינו מכתיבה אחת כו'. אבל בסיפא דמגילתא כן דרך שהסופר כותב למעלה והוא רואה אח"כ מה שחותם אבל אין דרך לחתום מקודם שיכתוב אח"כ הסופר ההלואה. ואף שגירסת תוס' דאמר ליה חייב כו' מ"מ מפרשין כפרש"י וק"ל:

בתד"ה חייב לזונה כו' גבי ממשעבדי כו'. כדבמתני' והיא ניזונת מנכסים משועבדים:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון