מהר"ם שיף/כתובות/נ/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רשב"א ריטב"א מהרש"ל מהר"ם שיף פני יהושע הפלאה חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמ' שמואל לטעמיה. למה לי [דעיקר אבעיתו היה או לפרנסה משום דשמואל]:
ברש"י בד"ה או דלמא מזונות ממש ואע"ג דתנאי כתובה ככתובה וכו' דכל אסמכתא וכו'. אין המשמעות שר"ל היקישא דבנים ירשו ובנות יזונו ויש לראות למה לא מקשה [רש"י] מניה דהא במתני' מקיש לה להדדי ואם נאמר דלמא לא ס"ל הך הקישא דלא לכל מילי איתקש חדא דתוספות לא כתבו כן שכתבו בד"ה וא"ל זיל זון דלא ניחא ליה למימר שיחלוק רב על המשנה דקתני דמזונות הבנות הוי כירושת בנין דכרין וכו' ועוד דא"כ רב המנונא למה לא יליף לה מתנאי כתובה ככתובה וק"ל:
בתד"ה ומאי עילויא וכו' פירוש עשיר בדעת וכו'. הוצרכו לזה דאי עשיר בנכסים א"כ י"ל דלעולם ר"י לפחות קאמר ומ"מ השיבו חכמים דלא אזלינן כלל בתר אומדן דעת האב דאף דבאותו פעם נתן לבת הראשונה פחות מעישור נכסים שבאותו פעם הוא יותר מעישור נכסים של עתה אלא שמין עישור נכסים דהשתא וז"א מהי תיתי לומר פחות מעישור נכסים שבאותו פעם מנא ידעינן פחות מעישור עכ"פ מעישור נכסים דהשתא (ג) אלא י"ל משום דא"כ פי' בחכמים אלא שמין את הנכסים לפי אומדן דעת בערך נכסים אלו והוי שמואל כרבנן עיין לקמן בדף ס"ח בתד"ה אי נימא עני כו' וק"ל:
בא"ד דאין ללכת אחר דעתו הראשונה כו'. אף לפחות דא"כ נפחות יותר ד"מ בראשונה נתן חלק י"ב מנכסיו שמא השתא עני יותר בדיעה והיה נותן חלק ט"ז בנכסיו [וזהו שאמרו פעמים שאדם עשיר והעני] אלא אי אפשר למיזל בתר דעתו וכו':
בא"ד קצבה למזונות כששיעבדו האחין כו'. דקדקו כששיעבדו האחין לכאורה דכששיעבד האב ודאי אין לו קצבה דשמא יהיה לו עוד כמה בנות משא"כ לאחר מותו כששיעבדו האחין וכיון דמזונות תנאי כתובה הוא הוי ככתובה אם קצובין דליכא משום תיקון העולם והיו טורפין אף ממשעבדי דאב ככתובה אם היו קצובין. אבל א"כ גם בפרנסה הו"ל לכתוב זה ואפ"ל דפרנסה בלא האי טעמא דשמא יהיה לו בנות כיון שאינו תנאי כתובה כלל ודאי דלא טרפי ממשעבדי דאב. ועיין בהגהות אשר"י קל"ד ע"א שפירשו ממה ששיעבדו האחין אם מכרו או משכנו אבל אם האב שיעבד אע"ג דדבר קצוב הוא אין מוציאין דהפרנסה אינה חוב עליו כתנאי כתובה אלא חוב על היתומים הוא היכא דלא צוה האב שלא לפרנסה ע"כ. ובסמוך דקאמר לא יהא אלא בע"ח שיפה כחו במשעבדי הורע כחו במטלטלין כ"ש מזונות כו' אין להקשות פרנסה יוכיח שהורע כחו במשעבדי שישעבד האב ויפה כחו במטלטלין ואילו בע"ח וכו' דטעמא דגובה לפרנסה ממטלטלי משום אומד דעת האב כפרש"י. מיהו קצת משמע מזה [מהג"א] דמיקרי דבר קצוב [אף בחיי האב] ואף דאזיל מסתמא למסקנת התוס' [דאזלי' בתר דעת האב בין לפחות בין להוסיף על עישור ויש לומר קצת דהוי קצוב דיכולין לשום דעתו] מ"מ בחיי האב הוי סברא דלא מקרי דבר קצוב [דשמא אם היה לו עוד בנות לא ירצה ליתן כל כך]:
בא"ד דהא חשיב בהניזקין פסק לזון ה' שנים בת אשתו. עיין באשר"י לקמן דבאחר אין רפואה בכלל מזונות אלא באשתו דמיחייב בתנאי ב"ד וכו' [וא"כ אין ראיה משם]:
בתד"ה אמר להו זילו אהדרו וכו'. קשה להו ממנ"פ אי בשיקול הדעת הא קם דינא ומשלמין מביתם ואי בדבר משנה אף הוא הוה מצי למחזריה ודו"ק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |