מהר"ם שיף/חולין/סא/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מהר"ם שיף TriangleArrow-Left.png חולין TriangleArrow-Left.png סא TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רש"י
תוספות
רשב"א
מאירי
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
רש"ש

שינון הדף בר"ת


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


גמ' ולא והתניא כו' מה נשר כו'. א"ל נשר גופיה לא היינו יודעין אלולי פירש לנו המשנה הסימנים (*ד) דז"א דאכתי מנא ידעינן מאי נשר דלמא עורב הוא נשר ונשר הוא עורב (*ה) גם א"ל דלא היינו יודעין כל עוף הדורס טמא דאין זה דין רק בתר דנלמד הכל נמצא שהאמת כן הוא כמ"ש בנח בתוס' בד"ה כל עוף:

גמ' א"כ שאר עופות טמאים. אפשר שדקדק שאר חוץ מנשר דאיירינן ביה דאיצטריך לאורויי סימן טהרה לידע שהסימנים הן ההבדל שבין תורין לנשר:

בתוס' בד"ה כל עוף כו' וא"ת כו' וכי קניגי כו'. ולעיל בקרני דחיות י"ל הלכה למשה מסיני. גם יש מספר [לבהמות ולחיות טהורין וראה כולן].

בא"ד וי"ל כו' מימות נח כו'. ונח גופיה שידע איזה טהורה דאותן שדבקו במינם מאיליהן באו וכל שהתיבה קולטת כו' אבל הפרש בין טהור לטמא ליקח מזה ז' ומזה שנים ע"י לימוד ידע כפרש"י הטהורה העתידה כו' מכאן שלמד נח תורה הא נשר מורה כל עוף הבא בסי' אחד טהור באיזה סימן שיהיה ז"א דנח למד כל הסוגיא כאשר הוא בשמעתין ונשר מלמד לבא בסימן אחד טהור וכשבדק כל הבאין בסימן אחד לא מצא בהן דורס שכל העופות חוץ מהכ"ד אין דורסין וכשתמצא סימן אחד טהור ודאי יש בו עוד סימן דאינו דורס ולא דסימן דורס גרע משאר סימנים דשקולין הן רק כן הוא האמת שאין עוף טהור דורס וכשבא בסימן אחד לחוד דאינו דורס ובו ג' סימני טומאה טהור ונח מצא ממילא לאחר הבדיקה שכן הוא האמת שאין עוף טהור דורס ואין ללמד שום דין מנח ואף בלא נח לא חסר שום דין מתורתנו ואין להתורה לסמוך על נח דנח גופיה לא ידע יותר רק למד תורתנו כר"ח בשמעתין ממילא צריך להיות הכל מבואר בתורה דאי לא"ה איהו גופיה לא הוי ידע ושוב בדק ומצא כל העופות בכללן חוץ מכ"ד שנתרבו כולן להתירא אין בהן אחד שדורס משא"כ על הלכה למשה מסיני וק"ל:

בתוס' בד"ה הדורס כו' ופריך והא כתיב ארי טורף כו'. שלא תימא איפכא דורס לאחר מיתה דהיינו אורחיה וטורף מחיים:

בתוס' בד"ה כל שיש לו כו' ובגמרא קתני בברייתא רשב"ג אומר כל שיש לו אצבע כו'. ולפי"ז א"ש שכתבו אין לשון הברייתא משמע כן גם מ"ש דארישא סמיך אבל בגמרות לקמן לפנינו כמו במתני' שרשב"ג גופיה אמר דורס ואוכל כו':

בא"ד דארישא סמיך דתניא כו'. כצ"ל:

בא"ד וכן יש לדקדק כו' והוא שיכיר עורב כו'. לפי"ז דחיקא דקתני כל עוף הדורס טמא דאין בנמצא שום עוף בעולם הדורס רק פרס ועזניה לחוד דכ"ד עופות זולתן אינן דורסין דגם עורב אינו דורס כמו שהוכיחו וכל שאר עופות זולתן טהורין ממילא אינן דורסין ונשר שדורס אין בו שום סימן טהרה כלל ולא בא מתני' רק למימר אף שעוף הבא בסימן אחד טהור אם תראה עוף שדורס אין לך לבדוק יותר דודאי אין בו שום סימן טהרה דהוא מנשר ושאר מינים חוץ מנשר שיש בהן ד' סימני טומאה כמ"ש התוס' בד"ה מה נשר ואם המצא תמצא בו סימן טהרה אחד הוא פרס או עזניה דממ"נ אחד מהן דורס ואפשר שניהם דורסין דאין לך עוף טהור בעולם דורס משא"כ אם תראה בעוף שאין לו זפק או אצבע או קורקבן נקלף עדיין יש תיקון שטהור הוא ועליך לבודקו וק"ל. אך קשה לי מאי דקדקו מהא דאדרבה נימא איפכא כל הכ"ד עופות דורסין חוץ מפרס או עזניה הבא בסימן רביעי שאינו דורס וה"ק כל עוף הבא בב' סימנים איזו סימנים שיהיו טהור דאם אינו דורס אחד מסימנים פשיטא דטהור וא"צ שיכיר עורב דכל עופות טמאין דורסין חוץ מפרס או עזניה ואותן אין להם רק סימן א' יש לו ב' סימנים אחרים [מהג' הנראין בגופו. והג' אין לו בודאי] אפ"ה טהור דאמרינן ודאי אינו דורס וא"כ עוף טהור הוא דאין לך טמא ואינו דורס חוץ מפרס ועזניה שאין להם אלא סימן אחד דאילו דורס א"כ היה עוף טמא דכל עוף הדורס טמא א"כ מה יש לו להיות נשר יש בו ד' סימני טומאה י"ט עופות יש בהן ג' סימני טהרה ע"כ עורב או מינו והרי זה מכירן וק"ל. וכן יש לפרש עוף הבא בסימן אחד [מג' סימנים שבגופו. והשנים ליתנייהו ביה ואין ידוע אם דורס] והוא שיכיר פרס ועזניה דאמרינן ודאי אינו דורס וטהור דאילו דורס ע"כ הוא טמא ואין לך טמא שאין בו רק סימן אחד חוץ מפרס ועזניה וזה מכירן ודו"ק ושמא משמע להו עוף הבא בסימן אחד או בב' סימנים ואחרים אין בו בודאי או אחרים מסופקים ולא לפרש אחד או ב' [בעוף הבא בסימן אחד] מהסימנים הנראין בגופו ודאי אין בהן ודריסה שאינו נראה בגופו מסופק [דאין במשמעות הלשון אלא שאחרים ודאי אין בו או שאחרים שניהם מסופקים. וא"כ בשניהם מסופקים ודאי דאי אפשר לפרש דא"כ מאי מהני והוא שיכיר עורב דלמא מי"ט עופות הוא ע"כ דשנים אחרים ודאי אין בו ממילא מוכח דאינו דורס מאותן השנים כהוכחת התוס'] וצ"ע. אח"כ ראיתי שבסמוך דף ס"ב בתוס' בד"ה מפני שיש להם זפק הרגישו בזה וע"ש. עיין ברמב"ן פרשה שמיני ע"ש ולדידיה צ"ל שי"ט עופות אין להם רק סימן אחד דטהרה ולפירושו תלתא הדרא בכולהו זה סימן זה וזה סימן זה [מהנך תלתא] ואין אחד בהן שיהיה בו סימן הרביעי והוא דעת כמה פוסקים והביאן הב"י ע"ש [וגירסתם דלא כגירסת הספרים שלנו וכמבואר ברשב"א באורך]. ומאור ומלחמות ור"ן אין בידי כעת:

לא הבינותי לתוס' [דכולן אינן דורסין] הא דמסיק בגמ' דאיצטריך נשר דה"א נילף מעזניה דהוי סימן חדש שאין בכולן דלא הוו שני כתובים ומה בכך נילף ונילף הא ע"כ עזניה דורס כיון דכולן אין דורסין וקושטא הוא דכל עוף הדורס טמא והיאך מורה לנו נשר היום לטהר בסימן זה הא באמת טמא ועוד שהרי אין עוף בעולם כזה שיהיה בו סימן אחד ויהיה דורס ודו"ק. [ולקמן ע"ב בתוס' בד"ה מכדי מישב זה ע"ש]:

בא"ד וא"ת כו' מתרי מנייהו כו' כגון באותו סימן כו'. בתרי מנייהו סתמא לא דממ"נ אם הוא דורס [וא"כ הוא בודאי לא מי"ט עופות ולא מעורב דאין דורסין] כל עוף הדורס טמא ועוד שאין נמצא עוף הדורס שיהיה בו ב' סימני טהרה ואם אינו דורס שמא הוא מי"ט עופות שיש להם ג' סימני טהרה לכן הקשו כגון באותו סימן דליתא בי"ט עופות כו' וממילא ליתנייהו בעורב דסימני עורב ב' מנייהו הוא ועוד דעורב הוכיחו שאינו דורס וזה יש לו ב' סימני טהרה אחרים לבד מאינו דורס. והומ"ל כגון בסימן של אינו דורס ובסי' דליתא בי"ט עופות רק עדיפא הקשו שאינו צריך לצייר דוקא על ב' סימנים המיוחדים שהרי (*ו) כוונת המתני' באלו ג' סימנים שאז בידוע שאינו דורס ואיך יאמר המשנה סימן של אינו דורס לזה הקשו כיון שבתוך אלו הג' סימנים המורים על אינו דורס ע"כ יש בו א' שאינו בי"ט עופות וכמו שהוכיחו כבר א"כ יאמר המשנה אותו הסי' עם עוד סי' אחד נמי בידוע שאינו דורס ולמה אמר המשנה אותו סימן עם עוד שני סימנים. ולא הקשו לפרש"י דקאי ארישא אם אינו דורס למה לי עוד ג' סגי בעוד אחד דליתא בעורב שהרי עכ"פ אחד מהג' סימנים ליתא בעורב (*ז) דבעורב ליכא אלא תרי וי"ל דאו או קתני וכוכ"ת דבסמוך (*ח):

בא"ד וכן התנשמת שהוא באות שבעופות כו'. בערוך ערך באות באות שבעופות הוא קיפוף וכן הוא לקמן דף ס"ג:

בא"ד מפני שהוא מאכל לעורבין ומפרש התם כו'. שלא תימא כיון דתורת מאכל עליו אין מוקצה לטלטלו [אף דאין עורבין מצויין ביניהם לזה אמר ומפרש התם כו' והיינו שמגדלין עורבין]:

בא"ד ובאותן ב' סימני טהרה דליתנייהו בעורב כו'. וה"ה חד דאיתנייהו וחד דליתא בי"ט עופות (*ט) ובתרי דליתנייהו צ"ל מסתמא יש בו [גם] סימן שאינו דורס דאל"כ מהו [וטפי עדיף למינקט חד דאיתנייהו וחד דליתנייהו דסגי בהנך ב' סימנים לחוד] וק"ל:

בא"ד אלמא הני ב' ליתנייהו בעורב כו'. מזה היו יכולין להוכיח לעיל דאינו דורס חדא מתלתא דהדרא בכולהו:

בתוס' בד"ה מה נשר כו'. אין להוכיח מזה מ"ש לעיל [דכולן אין דורסין] דאי דורסין כולן חוץ מפרס או עזניה שאינו דורס א"כ לא הו"ל להתורה לכתוב רק עוף א' טהור שאינו דורס ובו [שאר] כל סימני טומאה ונילף ממנו כל אינו דורס טהור וכן הוא האמת שכל הדורס טמא י"ל שהייתי טועה בפרס או עזניה וכ"ת לכתוב נמי פרס או עזניה י"ל שהייתי לומד מפרס או עזניה לטמא עוף כזה ומי מפיס ללמוד מעוף טהור כזה לטהרו וק"ל (*י):

אף להתוס' ילפינן מנשר שפיר אף הבא בסימן א' וכ"ש בב' או בג' סימנין שהוא טהור דאף שישנו הרבה מינים טמאים חוץ מהכ"ד מ"מ כולן אין בהן שום סימן טהרה ואינם מחולקים עם רש"י רק שרש"י פי' שהם מין נשר והתוס' כתבו שהם מינים אחרים. ולא כתב למינו בנשר שא"צ לרבויי (*כ) וק"ל:

בתוס' בד"ה לא נאמר כו' הא איצטריך נשר לאורויי לן סימני טהרה. דאף דכתיב תורין כי לא הייתי עושה לסימן טהרה רק מה שאלו העופות מחולקין מתורין דהיינו ג' בדילות ולא הייתי יודע סימן הרביעי ונ"מ לבא בסימן הד' [שאינו מבורר לסימן טהרה] עם עוד סימן אחד [מהג' הבדילים המבוררין] (*ל) הייתי מחשבו רק לעוף הבא בסימן אחד וה"א טמא לה"א זו דילפינן מפרס ועזניה לטמא הבא בסימן אחד או עוף הבא בסימן הרביעי לחוד [דהיינו בסימן הישן שיש בפרס או בעזניה] טהור [אף לה"א זו דילפינן מפ"ו לטמא בא בסימן א'] דלא ילפינן מפרס ועזניה רק סימני שישנו בפ"ו [דהיינו סימן החדש למסקנא. וא"כ אי לאו נשר הייתי מחשבו לאין לו סימן טהרה כלל]:

וא"ל לסברתם זו כדמסיק מהו דתימא לילף מעזניה הבא בסימן החדש נימא דבעי לאורויי לן סימן טהרה דהא סימן החדש לא ידענו בלא עזניה (*מ) וא"כ בלא נשר הוי אמרי' נמי הבא בסימן אחד טהור דהוי שני כתובים [סימן הישן עם י"ט עופות] ועזניה לאורויי סימן טהרה קאתי כמו השתא נשר דמשמע מתוס' דאי לאו דהוי שמעינן בלא"ה סימני טהרה ה"א נשר לאורויי קאתי י"ל שהתוס' לא הקשו רק דלאו יתורא הוא עד שתקשה נשר למה לי [ומשום זה ילפית מניה דינא לטהר בא בסי' א'] דאיצטריך לאורויי וכו' ולא תקשה למה לי ולקמן הוא איפכא דלא תקשי למה לי נשר. דה"א ילפינן מעזניה [לטמא בא בסימן החדש] ואתיא לאורויי וילפינן מניה נמי וזיל הכא כו'. ועוד דלעולם אמרינן לאורויי סימן חדש ולילף מיניה גם כן אותו סימן בעזניה הבא בסימן אחד וטמא ה"נ כל דכוותיה [דמה דילפינן מניה לדכוותיה בבנין אב א"צ להיות מיותר ואף דלאורויי אתי מ"מ שפיר משתמע בבנין אב] ונשר הבא להורות דוקא שאין בו סימן טהרה כלל הא הבא בסימן חדש דאורי לן נשר טהור (*נ). וכה"ג כדפריך ואלא טעמא כו' הו"ל שני כתובין כו' הא צריכי תרוייהו להורות סי' טהרה ואי משום שסימן טהרה שלהם נכלל בי"ט עופות ודו"ק (*ס):

בא"ד אבל היינו כו' כל סימני עורב סימני טומאה. ויהיה לנשר ב' סימני טומאה וב' סימני טהרה במקום עורב דהשתא ועורב במקום נשר דהשתא ופרס ועזניה ג' סימני טהרה וא' סימן טומאה במקום י"ט עופות דהשתא וי"ט עופות ג' סימני טומאה וא' סימן טהרה במקום פרס ועזניה דהשתא ויהיה הלימוד הכל כמו השתא ועורב הבנין אב לבא בסימן אחד דטהור (*ע) וקשה דבה"א זו למינו [דעורב] למה לי [כמו השתא דלא צריך למינו בנשר משום דמרבינן בבנין אב כמ"ש הגאון לעיל] ושמא י"ל דה"א לרבות אף שאינו דומה לו בסימניו כמו זרזיר לר"א באמת מיהו תוס' כתבו בסמוך בד"ה נילף מעורב דהמ"ל א"כ למינו למה לי [ע"כ דלא ניחא להו לתרוצי בהכי א"כ] אם הבנין אב מעורב נתרץ נמי כן ודו"ק:

בתוס' בד"ה מה התם כו' הו"מ לשנויי דהוי להו י"ט כו'. אל תטעה דתלתא דוקא לא הוי ילפינן דא"כ לא לכתוב רק אחד מהי"ט אלא ודאי עופות אחרים הבאים בג' סימנים טהורין אבל הבא עם סימן אחד ילפינן מניה מכח השתא בתלתא לא אכלי כו'. דלענין זה לא הוי י"ט כתובים כו' רק לא ילפינן מינייהו כלל כמ"ש התוס' בסמוך בד"ה מכדי בפירוש. [עוד כתב לקמן השייך לכאן ז"ל]:

המ"ל דהו"ל י"ט כו'. ואילו כוונת התורה ללמוד מהן ג' לא. לא לכתוב רק חד וא"ל דמ"מ ה"א אבל א' לא והיה קשה אכתי דנילף מהם א' לא (*פ) דז"א דכיון דהוי י"ט כתובים כו' לא ילפינן מינייהו כלל וכמו שכתבתי לעיל ובסמוך בהדיא בתוס' וא"ל דלא מתרץ כן דא"כ קשה למה לי נשר בלא"ה נמי סימן אחד טהור זה לא אסיק המקשה אדעתיה דא"כ מאי פריך ונילף כו' [מתורין או מי"ט עופות או מעורב] א"כ נשר ל"ל. ועוד שהרי האמת היא כן דהוי י"ט כתובים כו' ומ"מ איצטריך נשר משום עזניה וכדמסיק:

בא"ד אלא בתרי מינייהו ובחד דלית בהו כו'. ולהכי כתב עופות טמאים דאי מתורין הוי ילפינן מיניה דצריך דוקא ד' סימנים מש"ה כתב להני ללמוד מהם דהשתא לא נוכל ללמוד רק דבאותן תלתא לא אכלינן. ולא כתבו אבל בחד דלית בהו גרידא אכלינן ואי משום פרס ועזניה אותם כתב רחמנא בפירוש לאיסור וזולתן קאמרינן [דמהני בחד דליתא בי"ט עופות] או בחד מינייהו ובחד דלית בהו ואפ"ל משום דאה"נ דלא אכלי באותו סימן לחוד דלית בהו עם ג' סימני טומאה דא"כ דורס לפי מ"ש לעיל בד"ה כל שיש לו כו' דאינהו אין דורסין ואין בעולם עוף כזה שיהיה בו סימן טהרה ויהיה דורס וק"ל (*צ) והומ"ל אכתי בחד מינייהו ובחד דלית בהו גם דקדקו דהיינו תלתא [דמשמע תלתא דוקא]. ואם נמשך למ"ש התוס' דהא לא הוי ידעינן מתורין כו' ר"ל דמתורין ה"א דבעי ד' [ולהכי נקטו ג'] כ"ש דהול"ל אפילו חד. ואפשר לאלומי הקושיא מנ"ל למילף מנשר חד נילף מי"ט דוקא תלתא [ב' מינייהו וחד דליתא. והנך דבי"ט אפילו תלתא לא] (*ק) ודו"ק. ואולי אכתי לא ידעינן דסימן דעורב הוא מינייהו וכדמשמע בסמוך בסוף דבריהם ומשני כו' דכיון שאינך מטהר אלא בתרי סימנים ואחר כו' א"כ לעורב דלית ביה אלא תרי כו' וא"כ מאי משני א"כ עורב למה לי דאיצטריך כיון דיש בו סימן (השלישי) [החדש] (*ר). וכ"ת אמאי לא מקשה באמת כדמשני א"כ עורב כו' אכתי נילף סימן הג' דליתיה בעורב אלימא מהא מקשה ונילף אפילו תרי לטומאה מעורב:

ובעיקר קושיתם י"ל דמעיקרא ס"ד דיש שום תורין מיותר ללמוד ממנו ולהכי פריך ולילף מתורין מאי חזית לילף מנשר נילף בהיפוך מתורין ומשני א"כ שאר וכו' הרגיש מיד דתורין אינו מיותר דאל"כ תקשי בהיפך א"כ יתורא דתורין למה לי ולזה מקשה ולילף מינייהו וק"ל:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון