מהדורא בתרא/יבמות/ג/א
[1]גמרא כולהו נמי מדרשא וכו'. עי' בחדושי אך לדידי קשה הלא משמעות לישנא דמקשן שאמר אי הכי ליתני וכו' משמע היינו דוקא אי תימא דחומרי חומרי נקט ועכשיו שהמתרץ אמר אלא וכו' משמע דלא קאי סברא דחומרא נקט ואם כן מאי קא מקשי כולהו נמי כו'. אך נראה דהמקשה הקשה על לשון של המתרץ אלא בתו כיון דאתיא מדרשא וכו' והוא כוונת התוספות ג"כ שאינו מפרשים כפרש"י גבי ובדין הוא דליקדמה לכלתו משום חומרי וכו' אפי' לפי' ר"י י"ל דהתרצן מעצמו קאמר אפי' תימא דסברא דחומרי נקט כו' סברא מעליא אפ"ה אינו קשה דליקדים לכלתו ודו"ק:
(עיין) שם. מאי אריא דתנא פוטרות וכו'. הרבה יש לדקדק בשיטה זו ואין בידי שום מפרש אחר לעיין אך בחידושי הלכות ובמ"ק ומ"ב כתב מ"ש ובעיני נראה לפרש דודאי המקשן שמקשה מאי איריא כו' אינו מקשי דליתני אוסרו' לבד ולא ליתני מן החליצה ומן הייבום דאם כן ה"ל לאקשויי ב' קושיות אחד ליתני אוסרות ואחד לא ליתני מן החליצה ומן הייבום גם אין לפרש דמקשה דליתני אוסרות לייבום לבד כפי משמעות ל' התוספות דא"כ ה"ל העיקר חסר אך דודאי מקשה ליתני אוסרות מן החליצה ומן הייבום והמתרץ השיב לפי סברתו שמתרץ אחר כך דלא שייך למיתני אוסרות על חליצה ולכן השיב נמי השתא דאי הוי תני אוסרות ה"א מיחלץ חלצה וכו' ופריך אין כוונתו להקשות דליתני אוסרות לבד רק ליתני גם מן החליצה ומן הייבום רק במקום פוטרות ליתני אוסר' והשיב לו דלא אפשר למיתני אוסרות על חליצה ממילא אי הוה תני אוסרות לא היה יכול למיתני חליצה ויש מקום לטעות דמחלץ חלצה ואחר כך חזר ומקשה דודאי אי הוה תני אוסרות דלא שייך כלל אחליצה ויש מקום לטעות דמחלץ חלצה אבל לתני פוטרות מן הייבום וא"כ מהיכי תיתי לטעות דמחלץ חלצה ואי משום דתני מן הייבום לבד היינו טעמא דעיקר המצוה היא בייבום ומתרץ דגם בזה יש קצת מקום לטעות ומצורף לזה דקמ"ל כאן לארויי שבכל מקום שתלוי זה בזה כל העולה לייבום וכו' לאפוקי לעיל מספיק זה התירוץ לבד מיחלץ חלצה וכו' ודו"ק היטב מהר"ם יצ"ו:
שם. קמ"ל כל העולה לייבום עולה לחליצה. ופרש"י כל היכא דאמרי' חולצת ולא מתייבמת משום ספיקא הוא עכ"ל. לאו דוקא משום גזרה אחרת כדקתני במתני' וכל היכולה למאן כו' חולצת ולא מייבמת משום דנראית כצרת ערוה ולהכי לעיל דקאמר ה"א אסור לייבם אבל מיחלץ כו' ולא קאמר נמי הכי דקמ"ל כל העולה לייבום כו' דלא שייך למימר הכי אלא היכא דמדינא ליכא ייבום כי הכא דקתני פוטרות אבל אי הוה קתני אסורה לייבם ודאי דהוה אפשר בחליצה ודו"ק:
- ↑ קטע זה מסומן בדפוס אלטונה שמשל מהר"ם חתן המהרש"א הוא, ולפ"ז כנראה צ"ל בתחלתו: עי' בחידושי[ם], אך לדידי קשה. והלשון מחוור היטב וגם יכוון היטב לשון עיין שם שבראש הדיבור הבא בדפוסים הקדמונים, שפירושה: עיין שם בחידושי. אמנם מדברי מהר"ם בדיבור הבא המציין: "אך בחידושי הלכות ובמהדורא קמא ובמהדורא בתרא כתב מה שכתב, נראה לכאורה כשאר דפוסים שדיבור זה הוא מדברי מהרש"א עצמו ואליו יכוונו דברי המהדו"ב בדיבור שלאחריו.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |