מגן אברהם/אורח חיים/תקצז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מגן אברהםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תקצז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



מפרשי המג"א
פרי מגדים מחצית השקל

טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) כתב הב"ח שמהרש"ל לא אכל דגים בר"ה שהיו חביבים עליו (עמ"ש סי' תקפג) ורצ' למעט תאותו בדבר מסוים וכ"כ בשל"ה ובססי' תקפ"א כ' בשמו הב"ח שלא ילבוש בגדים חשובים רק לבנים ונ"ל במקום שאין נוהגים ללבוש לבנים לא ילבש חשובים כ"כ, ובמגמ"יי כ' בפ' נצבים שלא לאכול בשר ולשתות יין בר"ה: יש מקומות וכו'. המתענה א"צ ללמוד כל היום דכיון שמתענה מקרי כולו לה', ועוד דהטעם דמותר להתענות תענית חלום דהתעני' עונג הוא לו א"כ מקרי לכם עכ"ל ד"מ סי' תקכ"ט וזה הטעם השני ל"ש במתענ' בר"ה שלא מחמת חלום לכן טוב להחמיר עמ"ש סי' תקכ"ז סס"כ דלכ"ע אסור לבשל ע"ש דלא כלבוש שתלאן זה בזה ומכח זה כ' ויש מתירין למשרתת וכו' דליתא ולא עיין במהרי"ו ול' הגמ"נ אטעיתי' ע"ש דאשה דנקט לאו דוקא:

(ב) א"צ להתענות. וכן עשה מעשה הר"מ לונזאני בס' שתי ידות:

(ג) המתענה. כתוב בתשו' מהר"ם ססי' נ"ד מהר"ם התענ' וקידש בביתו קידוש' רבא ואמר הטעם לפי שהוא דאורייתא עכ"ל ועסי' רפ"ט דאנן קי"ל שהוא דרבנן ועמ"ש רסי' רע"א ומ"מ נ"ל דבלילה של ר"ה אסור להתענות כמו בשאר י"ט כמ"ש סי' תקכ"ט ע"ש דבחלום לא הראוהו אלא ביום ולא בלילה:

(ד) תענית חלום. ואם הוא ספק אם הוא מחלומות שמתענים בשבת אין להתענות (כ"ה):

(ה) כל ימיו. ומי שאינו ירא א"צ כדלעיל כ"מ במנהגים ואגור:

(ו) וא"צ למיתב. אפי' חל בשבת (שם):

(ז) דמצוה להתענות. צ"ל דס"ל כמ"ש רסי' תי"ח בשם רי"ו דהאידנא דבטלה מגילת תענית אין איסור להתענות בר"ה ועי' בר"ה דף י"ט ובב"ח כאן ושם:

(ח) בי"ה. מפני שהם ימי דין (שם) כלומר ואין שייך לומר תעניתנו כתב הכל בו מי שהתנה להתענות בר"ה א"צ להתענות לעולם עכ"ל ומ"מ נ"ל דצריך התרה כמו בשאר נדרים ול"ד לנודר בשבת או בי"ט מאחר די"א שצריך להתענות בר"ה עכ"ל ב"י ונ"ל דמיירי שקבלו בלשון קבלת תענית עסי' תק"ע וכ"ש שנשבע:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם ·
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון