מגן אברהם/אורח חיים/תקלג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מגן אברהםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תקלג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



מפרשי המג"א
פרי מגדים מחצית השקל

טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) אפי' כיון מלאכתו. דבצורך אכיל' לא גזרו כיון מלאכתו:

(ב) לא יערים. נ"ל דאם הערים מותר לאכלו עסי' תק"ג ס"ג:

(ג) או שכר ישן. דעת הרמב"ם דאעפ"י שיש לו ישן מערים ושותה מן החדש שאין הערמה זו ניכרת לרואה וכן כל כיוצא בזה עכ"ל והקשו המפרשים עליו עבב"י ונ"ל דס"ל להרמב"ם מדפריך סתמא דתלמודא בפ' תולין מזה ומשני הכא לא מוכחא מילת' ופי' רש"י שאין הכל יודעים שיש לו ישן ע"ש ש"מ דהלכתא הכי כנ"ל ברור וכ"מ סימן של"ה סס"ג ע"ש מ"ש ובגמרא:

(ד) וה"ה בשכר. ובחטים ובכל דבר:

(ה) מותר לעקור. וכתב רי"ו דאינו יכול לעקור אלא כדי מה שצריך אבל המ"מ פי' שפשתן צריך לנוי הנשים לחוף בו הפנים ולפי שאין דרך הפשתן לעקרו לחצאין התירו לעקרו כלו כיון שצריך למקצת עכ"ל ב"י ונ"ל דלא כיון יפה דאף המ"מ מודה דאינו יכול לעקור אלא מה שצריך דלא עדיף מדבר שהוא צורך אכילה אלא כונתו שהנשים א"צ לכל הגבעול אלא לזרע הפשתן וה"א שלא יעקור אלא יקצור ראש העליון קמ"ל דשרי לעקור כולו וכ"מ בר"ן כנ"ל ברור:

(ו) אסור ללקטן. אפי' אין נמצאים אחר המועד דמלאכה גמורה אינה מותרת אלא בדבר האבד ועבורי רווחא לא מקרי פסידא (ר"ן) וש"ג וכ"מ בטור אבל לקנות מותר כמ"ש סי' תקל"ט ס"ה:

(ז) שהרי אפשר. אף על פי שמולח הרבה יותר מהצריך הרי יכול לומר על כל א' בשעת הבאה ומליחה זה נסחוט וכן כשמולח חבירו דהערמה כי האי שרי אפי' בי"ט (כמ"ש ס"ס ת"ק) כ"ש בח"ה (ר"ן) וקשה מ"ש מקמח דאסור לטחון שלא לצורך כמ"ש ס"א וי"ל דשאני צידה דכל פעם י"ל שימצא דג משובח יותר משא"כ בקמח ומה שמותר למלוח ע"י הערמה היינו משום דאין עיבוד באוכלין וכ"כ המרדכי בהדיא:

(ח) ומותר לצודן. ואפי' נהגו שלא לצוד רשאין לחזור ממנהגם מפני שממעטים משמחת י"ט (רש"ג פ"ד ופסחים כ"ה):

(ט) אומניהם. דוקא האומנים שעושים הרבה ביחד ונראה כעושה לצורך חול לכן עושין בצנעה:

(י) חיות ועופות. כוונת רמ"א לאשמעי' דדגים שרי כמ"ש סס"ד בשם המרדכי ומ"מ צ"ע מנ"ל הא דברי המרדכי מיירי במי שאינו אומן כדאי' בגמרא שהביא אבל הרב"י שפסק כהרמב"ם דדוקא אומן אסור לפי שעושה הרבה ביחד א"כ אף בדגים אסור בפרהסיא: ונ"ל דמי שיש לו בריכה גדולה אסור לחפור בח"ה שיזובו המים כדי שיצודו הדגים דמוכחא מילתא טפי שהוא צורך חול וכ"מ בגמ' ספ"ק דמ"ק דלא שרי ליה רבא אלא למיצד אחר שחפרו העכו"ם משמע דלכתחלה אסור לעשות כך אם הוא של ישראל וצ"ע די"ל דמעשה כך הי' ועמ"ש סי' תקל"ז ס"ח:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון