מגן אברהם/אורח חיים/תנז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מגן אברהםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תנז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



מפרשי המג"א
פרי מגדים מחצית השקל

טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
חק יעקב
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) טוב לקרב. ויש מניחין העיסה בכפל בשעת הפרשת חלה ואינו נכון (של"ה) המנהג להפריש מכל עיסה ועיסה לבדה (ד"מ) ומ"מ די בברכה א' לכולן אם לא הפסיק בנתיים בשיחה שאינה מענין הלישה עבי"ד סי' י"ט ועמ"ש סי' תל"ב ולענין ברכה אין חילוק בין פסח לשאר ימות השנה (ד"מ ל"ח) ובדרישה בי"ד סי' שכ"ח כת' טעם להנוהגים לו' בפסח תרומת חלה מצה מן העיסה ע"ש וגם נתן טעם למה שנוהגים לעשותה תחילה כעין מצה ואח"כ משליכה לאור ומסיים שבבית רש"ל נהגו לשורפה בלא תיקון וכ"כ מט"מ:

(ב) ואם א"א וכו'. דלכתחלה צריך להפריש בעודה עיסה דראשית עריסותיכם כתיב (בית יוסף וש"ל):

(ג) לא צריך. אבל צריך שיהיו שניהם מונחים לפניו דאף דקי"ל חלת ח"ל אוכל והולך ואח"כ מפריש מכל מקום לכתחלה בעי' שיהא מן המוקף (כ"מ בטור וכפי דעת הרא"ש פ"ג דפסחים) והקש' הב"ח דהא בטור י"ד כ' שמותר לאכול לכתחלה ואח"כ מפריש וכ' לחלק בין ב' עיסות והרא"ש פ"ג דפסחי' מיירי בעיס' א' דהא חולק על רש"י ע"ש ונ"ל לחלק דעכ"פ החלה עם מה שמפריש ממנה בעי' מן המוקף (ע' נה"ח): כתב מהרי"ל דמותר לשורפה במדורת ישראל דהא רש"י פסק דישראל מותר לאוכל' ע"י ביטול ברוב וכדאי הוא לסמוך עליו ליהנות ממנו ועבי"ד סי' שכ"ג ויש מחמירין:

(ד) לא יקרא שם. אלא יקראנה קוכי"ן בל"א (מהרי"ל) ונ"ל דליכא קפידא אלא כשבעליו קורא לה שם אבל באחר אף על פי שקורא לה שם ל"ל בה דאין לו רשות לתרום:

(ה) תחמיץ. ואף על גב דהקדש הוא ואינו שלו עובר בבל יראה הואיל ואי בעי מיתשיל עליה והוי חולין:

(ו) יטילנה לצונן. צ"ע אם יש לסמוך על זה בזמן הזה שגם הצוננין שעומדים מעט בבית מתחממין עבי"ד סי' ל"ו ובש"כ וע"ל סי' תנ"ט ס"ד:

(ז) קטן. פחות מט' שנים (ד"מ רי"ו) פי' דאמרי' מסתמ' לא ראה קרי אבל אי ידעי' דראה קרי אפי' הוא בן יומו הוא טמא לקריו:

(ח) שטבל לקריו. נ"ל דאם ראה אח"כ מים חלוקים או עכורים טמא כדאיתא פ"ח דמקואות לכן יאכל תכף אחר הטבילה ולא יטיל מים בנתים ועיין סימן תר"ו דיני טבילת קרי ועססי' פ"ח:

(ט) שאין מאכילין. שאין מחזיקים אותו ככהן ודאי דדילמא נתחללה א' מאמותיו וכ"פ רש"ל ומהרי"ל והש"כ בי"ד סימן שכ"ב כתב צריך טעם למה נוהגין בפסח ליתן חלה לקטן ובשאר ימות השנה אין נוהגים ליתן לקטן עכ"ל ואפשר מפני שהחלות מרובות ואם לא יאכלנו לא יהיו מחזיקים אותו ככהן כמ"ש רש"י בחולין פי"ח גבי מתנות כהונה:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון