מגיני שלמה/שבת/קלז/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
חתם סופר
קרן אורה
רש"ש
גליוני הש"ס
אילת השחר
שיח השדה

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת


מגיני שלמה TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png קלז TriangleArrow-Left.png ב

דף קל"ז ע"ב

ד"ה מל ולא פרע תימא אמאי איצטריך למתני כו' ולא ידעתי מאי קושיא וכי מה ענין פריעה לבשר החופה כו' דבשר החופה הוא נשאר מן המילה גופה והוי כאלו לא מל אבל העור דק שתחת הבשר אימא דלא הוי ערל אע"ג דודאי פריעה מעכבת מדקא מחללינן עליה כדתנן לעיל מ"מ אימא ערל לא מקרי דכל ערל שבקרא היינו אבשר מילה לא אפריעה שהרי לא ניתנה פריעת מילה לאברהם כדאי' פרק הערל דף ע"א וא"כ כלהו קראי דכתיב ערל התם ע"כ אבשר המילה קאי וגדולה מזאת כתבו התוס' פ' הערל ד"ה לא ניתנה פריעת מילה דפריעה הלכה למשה מסיני ויהושע אסמכיה אקרא וא"כ כל ערלה דכתיב בתורה אינו אלא אבשר מילה וא"כ צריך לאשמועינן דהוי ערל גם בפריעה ואינו אוכל בתרומה והתוס' עצמן פ' הערל ד"ה מ"ט לא מהול הוצרכו להביא ראיה דמל ולא פרע אי אוכל בקדשי' משמעתי' דהתם ולא הביאו ראיה ממתני' דהכא דתנן דבשר החופה מעכב מלאכול בתרומה כ"ש קדשים וא"כ ה"ה פריעה אלא ש"מ דס"ל דפריעה שאני ולפי ע"ד נראה דראיה שהביאו שם דמל ולא פרע הוי ערל מדקאמר ר' אלעזר דערל מקבל הזא' מאבותינו שהיו ערלים וקבלו הזאה איכא למידחי דמאן לימא לן דתלמודא דילן ס"ל כפרקי ר"א דאבותינו מלו ולא פרעו דלמא לא מלו כלל וכמ"ש התוס' עצמן בדבור שלפני זה והא דכתב רבינו ניסים ז"ל במגילת סתרים דאבותינו לא היו פורעי' אפשר דקאי אהנך דמלו דהיינו יוצאי מצרים כדכתיב בקרא אפ"ה לא היו פורעי' אבל הנולדים בדרך לא מלו כלל משום חולשא דאורחא אבל לפי שיטתינו דקמ"ל דמל ולא פרע הוי ערל איכא ראיה גמורה דאינו אוכל בתרומה כ"ש קדשים וק"ל:

פרק תולין

ד"ה דר"א עדיפא מדר"י תימא ולר"א תקשי ליה הנהו קראי דדריש פ"ק דמגילה כו' עד מיהו ק' מנ"ל דעדיפא דלמא בהא מודה ר"י דלר"א לא קשיא הני קראי כלל דאיהו ס"ל דלכם הוי לכל צרכיכם אפילו מכשירין דאפשר וקרא דהוא לא דריש הוא ולא מכשירין אלא דריש למכשירי מילה שלא בזמנה כדדריש לעי' לבדו ולא מילה שלא בזמנה דריש ר"א הוא למכשירי מילה שלא בזמנה דמחד קרא לא הוי ממעטינן כ"א מכשירין השתא דאיכא תרי קראי אימעוט מילה גופה כמו דמצריך ר"א תרי קראי לעיל למילה בזמנה ולמכשירין דמחד קרא לא הוי ילפינן מכשירים דדחו כדכתבי התוספות לעיל דף קל"ב ד"ה תניא כוותי' דלר"א אות ודורות אתי למכשירים וביום למילה גופה ה"נ איפכא אבל לר' יודא לא בעי תלמודא לאוקמי הכי דהא ק"ל הלכתא כר"י כדקאמר רב חסדא התם יהא רעוא דכל הני מילי מעליתא לימרו משמאי ואינך אמוראי ס"ל דהלכה ואין מורין כן ואי ס"ל לר"י כר"א לא הוי הלכתא כוותיה חדא דק"ל דאין הלכה כר"א דהרי הדבר היה קשה לחכמים ועוד בר מן דין לא אשכחן שום תנא דפליג בהדי חכמים במכשירי מילה כ"א ר"א ואע"ג דר"י קאמר לעיל נוהגין היינו בשעת הסכנה כו' היינו דקאמר משמיה דר"א וליה לא סבירא ליה:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף