מגילת סתרים/הקדמה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגילת סתרים הקדמה

הקדמה

קיימו וקיבלו חכמי הש"ס שהמגילה הזאת החיוב לקרותה מראשה ועד סופה. הורו לנו בזה שכל הדברים הכל לצורך הנס. וזה כל פרי נועם שיח המגילה הזאת לפאר ולרומם השם יתברך אשר לא עזבונו אף ביום פקדו חטאתינו ועונותינו הרבים. וימוגגנו ביד עונינו. עכ"ז לא זז מחבבינו חיבה יתירה ועינינו הרואות גודל אהבתו אלינו כי בשעת הכאה ממש מכין הסמים לרפאותנו רפואת עולם כאשר עשה בימי מרדכי ואסתר שלא בלבד הצילנו מהצרה שהיה לנו והוציאנו ממות לחיים. אף גם ראה והכין לנו רפואת עולם להגביה אותנו בגרם המעלות אשר לענין זה אמרו חייב אדם לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי שהוא תמוה דמה ענין יש לתלות השכרות דוקא בזה. וגם מה ענין יש למצוה הזאת לשכר עצמו שידוע שהשכרות מביא לכל דברים שאסרה תורה. ולזה נראה דהנה אמרו שחייב אדם לומר בפוריא ארור המן ברוך מרדכי שהוא גם כן תמוה דלמה לא התחייבו בכל פעם שהיה הצלה לישראל כגון בפסח לומר ארור פרעה ברוך משה וכן בחנוכה לומר ארורים הצרים ברוכים החשמנאים. לכן נראה הטעם. דהנה אמרו בש"ס קרי ליה יהודי וקרי ליה ימיני. אמרה כ"י לפני הקב"ה חזי מה עשה לי ימיני דלא קטלי שאול לאגג דנפיק מיניה המן דבעי למקטלני ומה עשה לי יהודי דלא קטלי דוד לשמעי דנפיק מיניה מרדכי דאיקניה ביה בהמן וכו'. והנה בצרת המן אף שהיה הרבה חייבים בהעונש מ"מ היה בהן צדיקים גדולים דהא היה החרש והמסגר אלף ולהם היה הצער הגדול על מגן. וכיון דמרדכי היה סיבה לצער הגדול ההוא יש עליו קצת דין. והנה גם להמן יש קצת הזכרת זכות כי אמרו חז"ל גדולה הסרת טבעת יותר ממ"ח נביאים ונביאות שעמדו להן לישראל והרי המן היה סיבה להטוב הגדול ההוא והנה אמרו שדוד המלך ע"ה אמר ז' פעמים בני בני אבשלום והוציאו מז' מדורי גיהנם והיינו מחמת הזכירו זכותו על בנו אבשלום. וכ"ש כשכל ישראל מזכירין ומברכין הצדיק ומקללין הרשע. ולזה חייבונו חז"ל בראותם שיש קצת דין על מרדכי וקצת הזכרת זכות להמן. לכך חייבין כל ישראל לומר בפורים בעת שנזכרנו לפני הש"י ארור המן להורידו מטה מטה שלא יוזכר לו זכות זה. וברוך מרדכי להעלותו מעלה מעלה ולהסיר מעליו דין של מעלה שיש קצת עליו וכן באסתר וזרש. כי אסתר מחמת שזימנה את המן גרמה צער. וזרש יש לה זכות באמרה נפול תפול ומעלין לאסתר ומורידין לזרש. והנה ידוע כי מי שנתכווין להרע לאחר אף שלא נגמר כוונתו מ"מ הוא שונא לו על כוונתו להרע. משא"כ אם אחד נתכוון לעשות רעה קטנה לחבירו ומחמת זה נצמח לו טובה גדולה עד בלתי תכלית אשר רעה זו לא נחשבת למאומה נגד הטובה ההוא. ואפילו אלף רעות יכאלו היה מקבל על עצמו בכדי שיוצמח לו מהם טובות כזו. ודאי שאין לו שום שנאה על חבירו על הרעה קטנה שעשה לו כיון שהרעה אינו נערך כלל נגד הטובה שנצמח לו ולא זו שאינו מקללו כשזוכרו אלא אף שמברכו כיון שעל ידו נצמח לו הטובה ההיא. והנה אם לא נעלה על לבנו שמחת פורים רק במה שניצלנו ממות לחיים ודאי שיש לארר ולקלל להמן שהוא היה סיבת הרע. ולברך למרדכי שהוא היה סיבת ההצלה. אמנם אם נעלה על לבנו שמחת פורים במה שאז קבלנו התורה ברצון ובוודאי עלינו בגרם המעלות עין לא ראתה אלקים זולתך. כי בוודאי יותר נתעלתה קבלת התורה ברצון ממה שזכינו לעלות על ידי קבלת התורה באונס. וכשנעלה על לבינו זה על מה יש לקלל המן כיון שהוא היה סיבת הטוב ההוא. כי הלא הסרת טבעת גדולה ממ"ח נביאים. והנה בערוך פי' ביסום הוא לשון הנאה כעין שאמרו בסימא בשילא דנהרדעא. וזהו אמרו חייב אדם לבסומי בפוריא כלומר שההנאה והשמחה שיהיה בפורים. יהיה עיקרו על טובת עולם הבא הנצמח לנו בזמן ההוא שקבלנו התורה ברצון ועָלִינו בגרם המעלות ונתדבקנו בהש"י וכשנעלה זאת על לבנו לא יהיה לנו לב לדעת על מה ולמה יש לארר המן. כיון שטובה גדולה נצמח מזה:

עוד יש לפרש כי הנה הש"י מכונה בשני מדות בשם רחום ובשם קנא כדכתיב אל קנא ושני מדות אלו היו ניכרין אז כי הרחמנות היה ניכר בהצלת מרדכי וישראל וקנאתו בהשמדת המן. והנה בזמן הגאולה העתידה ככלות הרע מהעולם ולא יהיה רק טוב בהעולם. אז לא יהיה ניכר הש"י רק במדה אחת שהוא מדת רחום. והנה המדות מכונין בשם מרכבה ובשם מטה כדכתיב הנה מטתו שלשלמה וגו'. וביסום הוא לשון מיתוק וזהו אמרם חייב אדם לבסומי בפוריא היינו שימתיק המדות עד שלא יהיה הפרש בין המדה שעליה נקרא קנא שהיה ניכר אז באבידת המן ובין המדה רחום שהיה ניכר אז בגדולת מרדכי שע"ז אומרין ברוך מרדכי. והנה רוב הנסים נכתבו במגילה הזאת ברמז משום כבוד מלכות. ונתתי אל לבי אני הצעיר באלפי לפרסומי ניסא המרומזים במגילה הזאת. ולכך קראתיו בשם מגילת סתרים יען כי לפענ"ד גליתי בו הנסים הנסתרים המרומזים במגילה והש"י ברחמיו יצילנו משגיאות ויראנו נפלאות מתורתו הקדושה אמן:

· מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.